הקולגה לעבודה הטריד מינית? בית המשפט: "יחסי השפעה" - מה זה אומר?
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורה של אישה וקבע כי הוטרדה מינית במסגרת עבודתה כמלצרית בלובי מלון בו עבדה. בעלי מלון חויבו בסך 40,000 שקל והמעסיקה בסך 120,000 שקל (סכום המקסימום בחוק) בגין הפרת חובותיה לפי החוק למניעת הטרדה מינית. בנוסף הנתבעים חויבו בהוצאות בסך 25,000 שקל.
העובדת הועסקה כחודש במלון באילת כמלצרית לובי (עבודה מועדפת לאחר השחרור מהצבא), ואז, במהלך מסיבת עובדים שנערכה בחוף הים גבר שעבד במלון כשף משך אותה לאזור מבודד בחוף הים וניסה לנשקה. העובדת סירבה. לאחר מכן, ניסה שוב לנשקה ושוב סירבה. לאחר שני אירועי הטרדה אלה פנתה לחברתה וביקשה לעזוב את המסיבה. מנהל חדר האוכל במלון הציע לשתיים הסעה במכוניתו. כשהגיעו למכונית, הגיח לפתע אותו הגבר, נכנס למושב האחורי תוך שהוא נצמד אל העובדת. במהלך הנסיעה הוסיף הגבר להיצמד לעובדת ולגעת בה, כולל באזור הירך הפנימי. למחרת סיפרה העובדת לחברתה על אירועי ההטרדה, ובהמשך שיתפה גם את הוריה.
לאחר ימים ספורים, פנתה אמה של העובדת לממונה על הטרדה מינית במלון ודיווחה על שאירע לביתה. בעקבות זאת, זומנה העובדת לשיחה עם הממונה, במהלכה הועלתה האפשרות שהעובדת תעבור לתפקיד אחר במלון. בסמוך להגשת התלונה והשיחה עם הממונה חזר הגבר לעבוד במלון, בתפקידו הקודם. העובדת לא עודכנה על חזרתו של הגבר לתפקידו ואילו היא הועברה במקביל לעבוד במרכזיה של המלון. לאורך כל תקופת עבודתה העובדת לא עודכנה בדבר הליך בירור תלונתה ואף הובהר לה כי אין זה מעניינה. בנוסף, לא ניתן לה סיכום החלטת מנכ"ל המלון בדבר התלונה. לקראת סיום עבודתה אף נמנע ממנה מענק המגיע לעובדים בתום שישה חודשי עבודה רצופים בטענה כי המעבר למרכזיה קטע את רצף זמן העבודה הנדרש לקבלת המענק.
נשיאת בית הדין הארצי לעבודה טובעת בפסק הדין מונח חדש המתאר יחסי כוחות הנוגעים להטרדה מינית. לראשונה הוגדרו מקרי הביניים במונח: "יחסי השפעה" - יחסים בהם קיים פער כוחות בין שני עובדים, אשר אינו נובע מכפיפות המוגדרת כיחסי מרות במובן שנקבע בפסיקה.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין הוגדר כי: "יחסי השפעה במקום העבודה מצויים בתווך שבין יחסי מרות (ממונה לכפיף) לבין היעדר מרות (חברים לעבודה במעמד זהה). כוח השפעה זה יכול להיווצר במצבים שונים, שאינם כרוכים בכפיפות המיוחסת לבעל מרות. יחסי השפעה יכולים להתבטא בעיקר בשתי בחינות – מקצועית ומעמדית". יחסי השפעה יכולים להתבטא בפער בניסיון המקצועי של עובד ומידת החשיבות המקצועית שלו במקום העבודה לעומת עובד אחר. כמו כן, יכולה מהות התפקיד לכונן כוח השפעה של עובד אחד על אחר, כמו גם הוותק של עובד במקום העבודה הספציפי וטיב קשריו עם עובדים אחרים, שמו והמוניטין שלו במקום.
בהתאם להגדרה זו, קבעה הנשיאה וירט-ליבנה, שכתבה את פסק הדין כי בבחינת קיומה של הטרדה מינית "כאשר מדובר בהטרדה מינית שבוצעה על ידי בעל השפעה, יש לקבוע כי רף ההוכחה המוטל על המוטרדת ביחס להוכחת רכיב "הראה למטריד כי אינו מעוניין" נמוך מהרף המוטל על מי שהוטרדה על ידי עובד במעמד זהה לה. ככל שיחסי ההשפעה חזקים יותר, הרף להוכחת רכיב זה יהא נמוך יותר".
הביטוי החיצוני להתנגדות, הוכח ע"י העובדת בתגובתה לניסיונות הנשיקה, בין היתר לאור הודאת המשיב כי היא סירבה לניסיון הנשיקה הראשון. הנשיאה וירט-ליבנה קבעה כי המגע במכונית, הוכח כרכיב הביטוי החיצוני להתנגדות נוכח הרף המרוכך במקרה זה עקב יחסי ההשפעה בין הצדדים. לאחר ניתוח מעמיק של היחסים נקבע כי הגם שלא התקיימה כפיפות בין הצדדים, אכן התקיימו יחסי השפעה. מבחינה מקצועית פלוני היה בתפקיד בכיר יחסית (שף טורנה) והמערערת עובדת זוטרה (מלצרית לובי); מבחינה מעמדית המערערת היתה עובדת חדשה בעוד שפלוני היה ותיק, ומקושר גם עם העובדים וגם עם בכירים במלון. לפיכך נקבע בפסק הדין: "התקיימו בין הצדדים יחסי השפעה. אופיים זה של יחסי המערערת והמשיב, מצדיק כאמור החלת סטנדרט מיוחד על המשיב ונדרשת ממנו זהירות יתרה באופן התנהגותו כלפי עובדות ועובדים במלון, כפי שפורט לעיל".
- 2.לא רק שחור ולבן יש עוד מקרים ובחלט יחסי השפעה זה ד 13/12/2022 06:57הגב לתגובה זולא רק שחור ולבן יש עוד מקרים ובחלט יחסי השפעה זה דבר שקיים
- 1.8 12/12/2022 22:29הגב לתגובה זוולא להמציא חוק חדש יש מאין במסגרת "פסיקה". קודם כל, כי בתי משפט לא אמורים לחוקק. זו מהות הפרדת הרשויות. ושנית, זה "חוק" מאוד לא ברור, לא מוגדר, "יחסי השפעה" שאף אחד לא יודע מתי הם מתחילים ומתי מסתיימים.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
