איציק יצחקי
צילום: איציק יצחקי
ניתוח

למניית הכשרת הישוב יש את כל הסיבות לרדת. אז למה היא לא?

למה המשקיעים עדיין מאמינים במניה, איפה מסתתרת "כרית הביטחון" שלה ואיפה הסיכונים הגדולים? המספרים שכדאי לכם להכיר
איציק יצחקי | (10)

מניית הכשרת הישוב 0.15% היא מהמניות החזקות בבורסה בתחום הנדל"ן. היא נסחרת מעל ההון העצמי - שווי של 1.8 מיליארד שקל בעוד שההון כ-1.4 מיליארד שקל - שזה מחזה די נדיר בחברות הנדל"ן המניב הגלובליות, אולי זה גם מכיוון שהחברה עוסקת ביזמות. יש לה פעילות גדולה בפולין, הכלכלה בפולין "על הפנים", אבל זה לא מחלחל למניית הכשרה, וגם המינוף הגדול שלה לא מדאיג את המשקיעים (בינתיים).

איתות ראשון לחולשה היה בימים האחרונים כשהתברר שהחברה אומנם גייסה אג"ח אבל פחות ממה שציפתה. הגיוס היה צפוי להסתכם בכ-550 מיליון שקל, בפועל החברה הצליחה לגייס כ-470 מיליון שקל. פעם, אגרות החוב היו נחטפות כמו לחמניות טריות. אבל שוק האג"ח הפך לבררן יותר וגם אגרות חוב של הכשרה צמודות למדד עם תשואה של 3.7% לפירעון של עד 6 שנים (מח"מ של קרוב ל-4 שנים) פחות אטרקטיביות מפעם. והאמת שיש סיכונים. רק נדגיש שאם הריבית היתה אטרקטיבית יותר החברה היתה מגייסת כמובן יותר. 

 

נתחיל בחצי הכוס המלאה - נראה שמה שעומד לזכותה של הכשרה אלו שני מגדלי ענק שיוקמו באזורי הביקוש - בית קלקא ובית מעריב יהפכו למגדלים של עשרות קומות וזה לצד פרויקטים נוספים בתהליכי הקמה. ההשבחה הזו תתבטא במספרים בעתיד, וגם אם יש ותהיה חולשה בשוק המשרדים, וגם אם המחירים יהיו נמוכים אפילו משמעותית מההערכות הגבוהות שהיו לפני חצי שנה ושנה, הנכסים האלו "מחביאים" רווחים של מאות מיליוני שקלים. אז ייתכן שהאנליסטים-מנהלי ההשקעות משתמשים בכרית הביטחון הזו, ואולי הם גם מסתכלים על הרכישות של בעל השליטה, יעקב ועופר נמרודי בשוק? אז לגבי נמרודי הוא רכש במיליונים בודדים בחצי שנה - לא כזה "ביג דיל", ולגבי "כרית הביטחון" - האם היא תעזור בשעת צרה כשהסיכון מתגבר? שימו לב לנתונים הבאים:

מה בעצם מתברר מהטבלה? נתחיל בנתונים: ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה מסתכם ב-1.4 מיליארד. שווי הנכסים בישראל עומד על 3.1 מיליארד, שווי הנכסים בחו"ל, כשהחברה כאמור מתמקדת  בשוק הפולני, שווה 3.5 מיליארד ובסך הכל - שווי נכסים של 6.6 מיליארד. יש חובות פיננסים ברמת הנכסים וברמת החברה עצמה, כך שבשורה התחתונה הון דק של 1.4 מיליארד מממן נכסים של 6.6 מיליארד שקל. זה לא הכי מדויק, המצב בפועל ממונף עוד יותר, אבל זה ממחיש את רמת המינוף הגדולה.

 

מה זה אומר? שיש כאן סיכון, סיכון גבוה. זה לא בהכרח אומר שהחברה לא תצליח, כי כשאתה מקבל מינוף כל כך גדול אז יש לך גם סיכוי גדול, אבל אם המצב משתנה והריבית עולה ובהתאמה מצמצמת את המרווח הצפוי – החברה מרוויחה פחות. אם גם מחירי המשרדים יורדים ו-או השכר דירה יורד, הבעיה כפולה. קוראים לזה חרב הפיפיות של המינוף. כאשר הכל טוב, המינוף מגדיל פי כמה וכמה את הרווחים, כאשר המצב מתהפך המינוף יכול להרוג אותך.  

 

דוגמה פשוטה – בואו נניח שקניתם נדלן להשקעה ב-5 מיליון שקל ובהון של 2.5 מיליון שקל וקיבלתם הלוואה של 2.5 מיליון שקל. נניח שבמצב רגיל קיבלתם על הנכס תשואה של 7% והריבית היתה 4%. היה לכם מרווח של 3%.

 

ההכנסות שלכם בתקופה של שנה היו – 350 אלף שקל (7%), ההוצאות – 100 אלף שקל (4%), הרווח (מבלי להיכנס למיסוי והנהכ) היה מגיע ל-250 אלף שקל. שימו לב – תשואה על ההון של 10%. יותר מהתשואה המקורית על הנכס של 7%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

נניח שהמשק השתנה, הריבית היא כבר 7%, התשואה על הנכס עדיין מחזיקה מעמד וזה מצב טוב כי במקרים רבים כשזה קורה שוכרים עוזבים, שיעור השטחים התפוסים יורד, יש לחץ מחירים ושכר הדירה יורד.

תחת הנתונים האלו, ההכנסות יסתכמו ב-350 אלף שקל וההוצאות ב-175 אלף שקל. הרווח נחתך ל-175 אלף שקל – לא דרמה גדולה, אבל זה רק בגלל שהמינוף כאן היה סביר – 50% מסך הנכס. בהכשרה המינוף קרוב ל-80%.

קניון 7 הכוכבים בולט מאוד בטבלה הזאת. ה-NOI שלו (הכנסה תפעולית) עומד על 49 מיליון שקל בתשעה חודשים, כשכל הנכסים יחד מניבים 83 מיליון בתשעה חודשים. סך כל הנכסים המניבים הוא 1.8 מיליארד שקל. כלומר, ההכנסה ממנו נמוכה יחסית.

מה שחשוב להבין, הוא שמדובר כאן ב-NOI. כלומר, בהכנסה, לפני הוצאות. מה יקרה כשדמי השכירות יירדו? ערך הנכס יירד גם הוא. וכשהוא מהווה נדבך חשוב כל כך במאזן שלך, יש כאן סיכון. אז איפה הסיכוי, אתם שואלים? הזכרנו אותו קודם. בית קלקא ובית מעריב. משם מגיע הביטחון הכלכלי למשקיעים. בינתיים, המניה יציבה יחסית בגלל הסיכוי הזה. כשהריבית נמצאת במצב של עליה, גם שוק המשרדים חלש וזה יכול להשפיע על התוצאות.

ויש כאן עוד סיכון שצריך לדבר עליו - פולין. השוק מדשדש, ויש כאן השפעה גלובלית שעשויה להשפיע על התוצאות ועל המשקיעים.

הסיכון מתבטא כאמור במינוף, אבל גם באפשרות ששכר הדירה ייפגע. קניון 7 הכוכבים בולט מאוד בטבלה הזאת, הוא נכס עיקרי של החברה.. ה-NOI שלו, הכנסה תפעולית, עומד על 49 מיליון שקל כשערכו כ-1.1 מיליארד שקל. כל הנכסים יחד מניבים 83 מיליון. סך כל הנכסים המניבים הוא 1.8 מיליארד שקל. .

שימו לב – התשואה המשוקללת של הקניון המצליח עומדת על 5.9%. האם זו תשואה מספקת? ממש לא בטוח. בתקופה שבפיקדונות בבנק מקבלים 3.5%-4% ובאגרות חוב לטווח קצר גם 5%, קניון הוא השקעה שצריכה לקבל פרמיה של כמה אחוזים טובים, 7%, אולי 8%. אם וכאשר זה יקרה הנכס יאבד מערכו. וזה בא לידי ביטוי ביתר שאל בכל הנכסים. התשואה נמוכה יחסית.

 

וכל זה עוד לפני שדיברנו על ירידה בדמי השכירות - מה יקרה אם דמי השכירות יירדו? ערך הנכסים יפיק תשואה נמוכה עוד יותר. אז הסיכון שהפחתת ערך הנכסים ברור. מנגד, כפי שהזכרנו בפתיח – יש כרית ביטחון. יש נכסים שלא רשומים בשווי הוגן, הם בתחילתו של פיתוח-הקמה.  בית קלקא ובית מעריב הם נכסים חזקים שאולי מספקים רוגע יחסי למשקיעים. הבעיה שהכל זה טיימינג. גם אם יש לחברה נכסים טובים, השאלה היא אם היא תוכל להתגלגל עד שתשביח את הנכסים האלו. הכל תלוי ביכולת מיחזור החוב ולמרות שהכשרה לא הצליחה לגייס כפי שרצתה, היא במקום טוב פיננסית.  

 

ועדיין - בהינתן כרית הביטחון, בהינתן הנכסים בכלל של החברה, לא ברור לחלוטין איך חברה שמושקעת בפולין הבעייתית שהמטבע שלה נופל והאינפלציה שם מעל 10%, חברה שיש לה מינוף גדול וסכנה של מחיקת נכסים, נהנית מחסינות יחסית בבורסה.  

 

והנה גרף המניה ב-12 החודשים האחרונים – ירידה של 11% בשעה שמניות מסוגה ירדו ב-30%-40%:

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    עמית 11/12/2022 07:48
    הגב לתגובה זו
    mlp במצב מצויין-ביקושים חזקים למרלוגים ותפוסה מלאה לא הוזכרה אחזקה בסקיליין במניב אכן יש סיכון
  • 9.
    יריב 08/12/2022 19:31
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לחברה שהצליחה לגייס חוב כל כך ארוך ל6 שנים בריבית כזו של 3.6% כשאג"ח ממשלת ארה"ב נושק ל 3.5% (דולרית). לא מבין את המשקיעים באג"ח אבל אם החברה הצליחה לגייס את רוב הסכום, זה יעזור לה בימים הקשים.
  • 8.
    מנופחת, ירדה ביומיים 9% (ל"ת)
    משקיע 08/12/2022 07:59
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לא מושקע בחברה אבל מכיר את הפעילות . הרבה קרקעות ו 07/12/2022 09:39
    הגב לתגובה זו
    לא מושקע בחברה אבל מכיר את הפעילות . הרבה קרקעות ונכסים שמוערכים בחוסר משמעותי ממחיר השוק .
  • 6.
    אנונימי 07/12/2022 00:55
    הגב לתגובה זו
    קרנות גידור בפוזיציה גבוהה בנייר שומרים עליואל תנבור יותר מידי
  • 5.
    לא רוצה להשקיע אצל נמרודי (ל"ת)
    רמי 06/12/2022 17:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מסכים עם כל מילה , צריכה לרדת 30% (ל"ת)
    מיקי 06/12/2022 17:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חברה טובה מאד, כניראה ביגלל זה שמו כתבה לקנות יותר זול (ל"ת)
    PAN 06/12/2022 16:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    very professional (ל"ת)
    tb 06/12/2022 16:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דן 06/12/2022 14:41
    הגב לתגובה זו
    לא מחזיק
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?