מחאות קורונה סין
צילום: טוויטר

אזורים בסין מקלים את הגבלות הקורונה, האם נראה פרסה מלאה של הממשל?

הקורונה אמנם פרצה לפני כמעט שלוש שנים אבל הציבור הסיני לא מפסיק לסבול ממנה וכעת הוא מאס בכך והרשויות מבינות (אולי?) כי המצב כבר לא סביר, אך לא בטוח שיש לאזרחים סיבה לפתוח את השמפניה ולזרוק את המסיכות לפח
מתן קובי | (3)

ביומיים האחרונים הרשויות בסין החלו לאפשר לחלק מאזרחי המדינה אשר התגלו כחולי קורונה חדשים להגיע לבידוד בביתם במקום לעשות זאת באחד ממתחמי הבידוד היעודיים, אשר נטען רבות על חוסר האנושיות והיחס המחפיר אל החולים המועברים אליהם. יתרה מכן, מדיניות אפס הקורונה הדרקונית של הממשל הסיני הובילה לכך שמקרה בודד של קורונה היה יכול להוביל לכך ששכונות וביניינים שלמים נכנסו לבידוד, אפילו במקרה של גילוי חולה קורונה אחד אשר הגיע מאותו האזור. הרגיעה של הממשל והרשויות ככל הנראה לא מגיעה מרצון - בשבועיים האחרונים נרשמות מחאות והפגנות לא רגועות בכלל בכל רחבי המדינה, כאלו שקשה לממשל (והאמת שגם לשאר העולם) להאמין שהוא רואה.

בתחילת החודש האחרון מספר הנדבקים היומי במדינה שבר שיאים והגיע לנקודה הגבוהה ביותר מאז פרוץ המגיפה במרץ 2020 - מעל ל-30 אלף נדבקים יומיים. גל ההדבקות החדש הוביל את הממשל רק להגביר את מדיניות הקורונה הנוקשה שלו והקושי של החיים רק העצים, יותר משנתיים מאז שהגיחה המגיפה והרבה מאוד זמן אחרי שהמערב כבר כמעט ושכח ממנה.

לאחר יותר מיממה של מחאות אלימות בעיר גואנגז'ו, 7 רשויות אזוריות הודיעו כי הן יורידו זמנית את הסגר. המחאות הציבוריות הגיעו לכל רחבי המדינה - אוניברסיטאות, ערים ואזורים שלמים, ונראה כי הציבור אכן הצליח לזעזע את השלטון, אשר ידוע ביכולת שלו להשתיק קולות מחאה בצורה מהירה ויעילה.

סון צ'ונלאן, אשר אחראית על הקורונה, ממש הציגה שינוי באופן בו בכירי הממשל מדברים ואמרה כי "אחרי שלוש שנים של לחימה במגיפה, מערכת הבריאות של המדינה שלנו עמדה במבחן". נזכיר כי שיאים במספר הנדבקים היומיים במדינה נפרצים כל יום, איך מישהו בממשל יכול להכריז על ניצחון כלשהו לאחר שמקרים בודדים הובילו מאות ואלפי אנשים לסגר? צ'ונלאן הוסיפה ואמרה: "שיעור ההתחסנות של האוכלוסיה עולה על 90% והמודעות הבריאותית הציבורית והאיכות שלה השתפרו משמעותית".

יש מי שמאמינים שאנחנו רואים את הסוף 

אחרי כל כך הרבה זמן של סגרים איומים, נראה כי גם לממשל וגם לאזרחים נמאס - ברור (לפחות לאזרחים) כי אין כבר סיבה ללחץ הגדול מהמחלה, בטח שאין סיבה להגיע למצב של מחייה בתת תנאים בגללה. אנליסטים בחברת נומורה אמרו במכתב שלהם בנוגע למצב כרגע: "הנאום של צ'ונלאן, בנוסף להקלות משמעותיות בגואנגז'ו שולחים עוד סימן חזק שמדיניות אפס הקורונה צפויה להגמר בחודשים הקרובים". 

חוץ מהאזרחים, אשר הם באמת הקורבן העיקרי למדיניות הנוקשה, גם שאר העולם מצפה בכיליון עיניים לפתיחה מחודשת של סין. המדינה, אשר אחראית על אחוז ניכר מהתמ"ג העולמי, לא נמצאת בתפקוד נורמלי מאז תחילת 2020 ורוב העולם מרגיש זאת - מחסור רב במוצרים שונים, בעיות בשרשרת האספקה ועיכובים במשלוחים מסין. החששות ממיתון בארה"ב ובאירופה רק עולים ועולים ויכול להיות שפתיחת חומות הקורונה בסין יצליחו לתמרץ אולי את שאר כלכלות העולם ואף להקל על עליות המחירים, אשר חלקם נגרמות בשל הבעיות בשרשראות האספקה.

אפשר לפתוח את השמפניות?

במכתב שלהם, הוסיפו האנליסטים ואמרו: "ההגבלות והסגרים צפויים להתמתן באמת רק לקראת מרץ 2023 עקב העלייה החדה במספר חולי הקורונה, כשהנרטיב הוא שהאומיקרון עדיין מאוד קטלני, מה שעוד לא השתנה אצל מרבית האזרחים בסין, בעיקר אלו באזורים פחות מפותחים". אתמול דווח על שיא חדש של מעל 41 אלף נדבקים חדשים והממשלה אכן תצטרך לראות האטה משמעותית לפני שתוריד לגמרי את המחסומים מעל האזרחים.

קיראו עוד ב"גלובל"

נראה כי הממשל אכן מסכים "לזרום" עם המהומות האחרונות במדינה אבל כמו שאנחנו מכירים אותו, הוא בסופו של דבר צמא לכוח, והכוח הכי גדול שלו נובע כמובן מהפחדת האזרחים מנגיף הקורונה. אי אפשר באמת לדעת מה הממשל מחביא בכיסים ומה כוונתיו האמיתיות, היינו רוצים להאמין שבסוף אכפת לו מהכלכלה הסינית ומכסף יותר משאכפת לו מכוח (בטח שעניין הקורונה הוא לא הנושא המרכזי פה), אך כבר ראינו דוגמאות רבות לתאווה לכוח. עם הגעת זן האומיקרון אל המדינה, שנגחאי נכנסה לסגר קשוח מאוד של חודשיים ולשי ושאר חברי המפלגה הקומוניסטית לא כל כך שינה מה תהיה ההשפעה הכלכלית של העניין, מה שבקלות יכול לעורר סקפטיזם אצל רבים בנוגע להמשך.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לא תהיה 02/12/2022 11:46
    הגב לתגובה זו
    שליטה,ללא אינטרסנטים ובעלי עניין פוליטיים כפי שבדמוקרטיות
  • 1.
    רבקה 01/12/2022 22:12
    הגב לתגובה זו
    לאחרונה התקיימו בחירות בטאיוואן. המפלגה השלטת עד כה שנתמכת בידי ארה"ב, נחלה מפלה קשה. המפלגה הזו קנתה נשק רב ורצתה עימות עם סין. תושבי טאיוואן שראו מה קרה באוקראינה, לא רצו שאותו הדבר יקרה בארצם, ולכן הצביעו כמו שהצביעו.
  • טאיוון זו טאיוואן. סין זו סין. (ל"ת)
    מקובל עליך? 02/12/2022 05:20
    הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.