מאז כניסתו של ביידן לתפקיד (וגם לפני) היה ברור שהוא הולך לקדם את עניין משבר האקלים בארה"ב והוא אכן עשה זאת ובכל הכוח. בחודש אוגוסט חתם הנשיא על "חוק המלחמה באינפלציה" - חוק הכולל תקציב של 750 מיליארד דולר אשר מיועדים לטיפול בבעיות ונושאים חשובים בארה"ב, כשהגדול שבהם הוא משבר האקלים. החוק מתמרץ חברות "ירוקות" להגדיל את הפעילות שלהן תוך כדי שהוא גם מתמרץ את האזרחים עצמם להצטרף לשינוי, בעיקר על ידי הקלות מס, למשל למי שיתקין גגות סולריים על הבית שלו. עד כה, ארה"ב נאלצה לייבא ממדינות אחרות את כל הציוד וחומרי הגלם הנדרשים לשם המעבר לאנרגיה ירוקה (סוללות חשמליות ופאנלים סולרים למשל) אך שינוי מתחיל להתגלם.

חברות רבות מקדמות בימים אלו הקמה של מפעלים שונים בתוך ארה"ב עצמה - LG Chem הודיעה השבוע על כך שתבנה את מפעל הסוללות החשמליות הגדול ביותר בארה"ב בעלות של כ-3 מיליארד דולר, יונדאי הודיעה גם כן על מהלך זהה כשתבנה מפעל לייצור סוללות בעלות כוללת של כ-2 מיליארד דולר. מצד הפאנלים הסולריים יש את  FIRST SOLAR שהכריזה כי תבנה בקרוב את המפעל הרביעי שלה בארה"ב ו-  Siemens Gamesa Renewable Energy צפוייה להקים מפעל ללהבי טורבינות רוח בוורג'יניה. המעבר אל ארה"ב מגיע כאמור מכיוונים רבים וגם  CORNING INC , חברת ייצור הזכוכיות תחל לייצר את חומרי הסיליקון הדרושים לפאנלים סולריים במפעל במישיגן.

השינוי שקורה במדינה מגיע גם בעקבות החוק של ביידן אך גם כי גורמים רבים בארה"ב מבינים ששרשראות האספקה העולמיות (כנראה) לא יהיו כבר כמו שהיו בעבר והגלובליזציה שראינו בעשרות השנים האחרונות השתנתה. אחד העניינים הבעייתים בכל הנוגע לייבוא של כל המוצרים הדרושים לאנרגיה הירוקה הוא כי רבים מהם מגיעים מסין. אז הקורונה בעולם המערבי, בעיקר ארה"ב, הבינו כי אי אפשר לסמוך על המעצמה בעיניים עצומות - הסגרים הממושכים והממשל הדרקוני לא תואמים לדרישות של המערב.

בינתיים, בקרדיט סוויס מאמינים כי התמיכה של ארה"ב בעזרת החוק של ממשל ביידן צפויה להוביל לכך שעד 2026 עלות הייצור של פאנל סולרי בארה"ב תהיה נמוכה מעלות הייצור בסין. כרגע נתח השוק של הפאנלים הסולריים של ארה"ב עומד על כ-1% בלבד והעלות של הייצור שלהם גבוהה כ-40% מזו שבסין.

• משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
• אורסטד מזנקת לאחר פסיקה שמבטלת את עצירת טראמפ לפרויקט הרוח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פול לונדסטורם, סמנכ"ל הכספים של חברת פלקס, אמר על התהליך: "זו לא אמורה להיות הפתעה לנוכח כל בעיות במערכת - מלחמות סחר, הקורונה, מחסור בשבבים וצברי בקבוק לוגיסטיים". החברה של לונדסטורם עוזרת לחברות לבנות ולעצב מפעלים ושיתפה פעולה עם חברות רבות הקשורות לתחום האנרגיה המתחדשת, ביניהן נמצאת  ENPHASE ENERGY .

יש גם אתגרים 

אחת הבעיות העיקריות שמעבר לארה"ב היא כמובן עלות העבודה. העובדים בסין מקבלים סכומי כסף נמוכים בהרבה ממה שמקובל (וחוקי) בארה"ב וכדי לעמוד בעלות הגבוהה של העובדים בארה"ב יש צורך לחסוך בגורמים אחרים או על ידי סובסידיות ו/או ייצור בהיקפים מספיק גדולים. בנוסף, ללא דרישה גדולה מספיק, כל ההשקעה פשוט מאוד לא תהיה משתלמת. החברות תלויות ומסתמכות על זה שהממשל האמריקאי יוכל לדחוף את האזרחים אל עבר האנרגיה המתחדשת - התקנה של פאנלים סולריים, מעבר למכוניות חשמליות וכמובן שגם אימוץ על ידי הרשויות המונצפליות, על ידי הקמת "תשתיות ירוקות" למשל. 

כל המעברים הללו עדיין לא קורצים לאזרח הפשוט, בעיקר בגלל שהם לא בהכרח משתלמים כלכלית. גורם שכן משנה את התמונה בזמן האחרון הוא משבר האנרגיה העולמי ועליות המחירים החדות. עליות המחירים בעצם עוזרות לממשל ביידן להראות בצורה מאוד ברורה וגסה לאזרחים "למה האנרגיה הישנה לא טובה" ולמה יש להרחק ממנה. הבעיה שכרגע האזרחים לומדים שיעור אגרסיבי בעל כורחם - התשתיות למעבר מוחלט לאנריגה מתחדשת לא מוכנות, חלקים רבים במעבר הזה עדיין יקרים (מכוניות או התקנה של פאנליים) ומצד שני מחירי הדלק והחשמל בבית לא מפסיקים לעלות.

• השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027
• דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

לא מן הנמנע שביידן בעצם מוכן לקדם את האג'נדות שלו על חשבון האזרחים והאמת שזה בעצם מה שהוא עושה. ממשל ביידן לא מגדיל את היקפי ייצור הנפט בארה"ב, מה שמוביל לכך שהמדינה תלויה יותר ויותר בנפט מיובא. בכדי לא להוביל לעליות קיצוניות מדי ביידן כן היה מוכן לעשות צעד לקראתם, אשר עשוי דווקא להיות בעוכריו - הוא מזרים חביות נפט היישר ממאגר החירום של המדינה.  עוד לפני שהחלה המלחמה באוקראינה המאגר הכיל כ-600 מיליון חביות נפט גולמי ועל פי הדיווחים ממשל ביידן ישחרר עד סוף השנה (כולל מה ששיחרר עד עכשיו) סך של 180 מיליון חביות מהמאגר. המאגר נמצא בנקודה הנמוכה ביותר שלו מאז שנת 1984, כשהירידה החדה בו השנה היא החדה ביותר מאז שהוקם.