קנס קטן של 2 מיליון שקל לחברת הוט - לא ניתקה לקוחות למרות שביקשו
חברת הוט, ספקית הטלויזיה בכבלים וכן שירותי האינטרנט והטלפון הסלולרי, תיקנס בסכום של 2.09 מיליון שקל, כך החליטה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, זאת מכיוון שהוט לא ניתקה צרכנים משירותי החברה למרות שביקשו זאת ממנה במפורש. היא גם הפעילה, לדברי הרשות "השפעה בלתי הוגנת כלפי הצרכנים". ברשות מסבירים כי הוט חייבה את הצרכנים גם אחרי שביקשו ממנה לבטל את ההתקשרות, מנעה מלקוחות את זכותם לביטול עסקה טלפוני וחייבה צרכנים ללא ידיעתם על שירותי תקשורת שלא התבקשו. כוונת החיוב נשלחה למנכ"לית החברה טל גרנות גולדשטיין. להוט יש 45 ימים כדי להגיב על החלטת הרשות.
אבל אם כך, אחרי כאלה האשמות חריפות, למה לתת קנס מצחיק של 2 מיליון שקל בלבד? זה לא מדגדג את המחזור של הוט ובוודאי לא ירתיע לא אותה ולא חברות אחרות מלהמשיך במדיניות הבעייתית. הבעיה היא שלרגולטור אין שיניים - המדינה לא מאפשרת לו לתת קנסות גבוהים ומרתיעים, ולכן הרשות נאלצת להסתפק בקנסות שהם אולי מפחידים אנשים רגילים מהשורה, אבל לא חברות גדולות במשק.
בכל מקרה, לדברי הרשות, החקירה החלה בעקבות קבלת מאות תלונות מצרכנים כנגד החברה. החברה אמורה להקפיא את החיוב של הלקוח תוך שני ימי עסקים מעת הפנייה, כאשר במקביל הוט אמורה לפנות אליו מ'שימור לקוחות'.
לדברי הרשות, צרכנים רבים ביקשו לבטל את התקשרותם מול החברה במועד כלשהו במהלך מחזור החיוב, אך החברה לא פעלה לביטול ההתקשרות במועד הקבוע בחוק [תוך 3 ימי עסקים ממועד בקשת הביטול] החברה המשיכה לחייב את הצרכנים לאחר מועד בקשת ביטול העסקה למרות בקשתם המפורשת להתנתק מהשירות, וחייבה את הצרכנים ללא ידיעתם על שירותי תקשורת שלא התבקשו על ידם.
- כך תבחרו את ספקית הטלוויזיה הכי מתאימה לכם
- שת"פ בין HOT לנטפליקס: ריימיק גרמני לסדרה "עקרון ההחלפה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הרשות, בחקירה נמצאו צרכנים אשר לא נותקו מהשירות במשך חודשים, רבים מהמקרים לא נותקו במשך 2 עד 6 חודשים ממועד בקשת הביטול, המקרה החמור ביותר היה אי ניתוק של למעלה מ- 7 חודשים ממועד בקשת הביטול.
כך למשל, מפרטים ברשות, ז.ל התקשרה באמצעות הטלפון לחברה על מנת לבטל חיוב עבור שירותי טלוויזיה. בשיחה עם נציג החברה נמסר לה כי אין אפשרות וכי היא יכולה לעשות זאת באמצעות אתר החברה בלבד. החברה לא אפשרה ללקוחה לבטל את העסקה באמצעות שיחה טלפונית וזאת בניגוד לחוק.
ע.ר רכש חבילת שירות אינטרנטי מהחברה. לאחר כשבעה חודשים גילה ע.ר כי בנוסף לחיוב עליו ידע, חויב עבור שירותי טלוויזיה בעלות של 98.99 שקל בחודש, שירות שלא התבקש על ידו. החוק אוסר על אספקת נכס לצרכן בתשלום שלא על פי בקשתו המפורשת, והדבר מהווה השפעה בלתי הוגנת.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין, מסרה כי: "תופעת מניעת הניתוק ומשיכתו לאורך זמן הינה תופעה שהרשות נלחמת בה ביד קשה. במקרה של חברת הוט, מדובר בתיק רחב היקף, הכולל מתלוננים רבים, לגביהם נמצא כי החברה הפרה את החוק בכך שלא ניתקה אותם תוך 3 ימים מהיום שביקשו להתנתק, כפי שהחוק דורש, ואף השהתה את זמן הניתוק לחודשים ארוכים. בנוסף, החברה הטעתה בכך שסירבה לקבל בקשת ניתוק בשיחה טלפון וטענה שניתן להגיש בקשת ניתוק באמצעות האתר בלבד. הרשות תמשיך ותפעל בנחישות ליישום החוק ולהגנה על זכויות הצרכנים הצרכנים."
סעיפי חוק הגנת הצרכן לפיהם החברה נמצאה מפרה: סעיף 3(ב)(8) – איסור אספקת נכס לצרכן בתשלום שלא על פי בקשתו המפורשת של הצרכן, מהווה השפעה בלתי הוגנת. סעיף 13ד(ג) – חוזה בעסקה מתמשכת יסתיים בתוך שלושה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעה על ביטול. סעיף 14ט(א) – העוסק יאפשר לבטל את העסקה בהודעת ביטול שימסור לו הצרכן בכל אחת מהדרכים המפורטות להלן: בעל-פה, בדואר רשום, בדואר אלקטרוני, בפקסימיליה, באינטרנט.
- 4.אורי 17/11/2022 13:00הגב לתגובה זועלפי ההתנהלות של החברה הזו אין לה זכות קיום כחברה מסחרית
- 3.שלמה 17/11/2022 11:58הגב לתגובה זוהוט מובייל קנתה את מירס....לפני 27 שנים חברת מירס עשתה מבצע 3 שיחות בחינם משהו כזה.בעיקר התקשרתי לאימא להגיד להשהכול בסדר בצבא אם משכורת של 300₪.בחשבונית התברר שחייבו אותי כרגיל..לא שלמתי שקל ולא השלם ועד היום שולחים הגנבים מכתבים..
- 2.יוסי 17/11/2022 11:11הגב לתגובה זוכי עבריינים תפסו את הכיסא. הוט חברה עבריינית. גנבו ממני 1000 שקל
- 1.אז שכל כמה ימים יתנו להם קנס מחדש (ל"ת)מ 17/11/2022 11:06הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
