מי איש העסקים שחשוד בהרצת מניות במיליוני שקלים?
הרשות לניירות ערך ערכה בתקופה האחרונה חקירה סמויה כנגד איש עסקים בחשד לעבירה של הרצת מניות במיליוני שקלים. איש העסקים, שעל שמו הוטל בשלב הזה צו איסור פרסום, נעצר והובא בפני שופט שם הוחלט על שחרורו בתנאים מגבילים ועיכוב יציאתו מהארץ למשך חצי שנה.
מדובר באיש עסקים שכבר הסתבך בעבר בעבירות דומות ואף ריצה מאסר בפועל. על פי החשד, החשוד הריץ מניות באמצעות חשבונות פיקטיביים שונים שהייתה לו שליטה עליהם. היקף ההשקעות מוערך במיליוני שקלים מה שמביא את הדגרת העבירה לכדי הרצת מניות.
על פי רשות לניירות, את ההשקעות הוא ביצע בשורה של חשבונות, ביניהם גם של כמה מבני משפחתו ושל חברות בשליטתו. כאמור, לפני מספר שנים עלה שמו של האיש לכותרות גם כן בהקשר שלילי, כאשר הואשם גם כן בעבירה דומה בכל הקשור לשערי מניות בהיקף של עשרות מיליונים. בעקבות כתב אישום שהוגש נגדו הוא נשלח אז למאסר. בחקירה החדשה מעורבים על פי החשד גורמים נוספים שטרם נחקרו.
המושג הרצת מניות בא לתאר דרך לשנות את מחירי המניות וניירות הערך הנסחרים בבורסה באופן בלתי חוקי, אשר פוגע בפעילות התקינה של המסחר בניירות ערך. למשל, במקרה שבו המשקיעים מקבלים החלטות שגויות או לא נכונות בהתאם למידע שקיבלו, ורוכשים מניות שהורצו במטרה להעלות את שווין באופן שגורם להפסדים כספיים ניכרים. החוק מגדיר "הרצת מניות" כפעולה הגורמת לרכישת או מכירת מניות באמצעות תרמית, מצג שקרי או מטעה, השפעה לא חוקית על תנודות השערים או העלמת עובדות מהותיות מפני המשקיעים. כלומר, מדובר במסחר שקרי במניות הנועד להשפיע על מחירן.
- ממשיך למכור: טדי שגיא מוכר נכס שלישי בלונדון
- למה כל איש עסקים חייב שיניים מושלמות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב לזכור שהרצת מניות היא עבירה פלילית הנחשבת חמורה במיוחד בשל פגיעתה בציבור הרחב, והעונשים המקסימליים בגינה יכולים להגיע עד חמש שנות מאסר מאחורי סורג ובריח ואפילו שבע שנות מאסר בפועל, קנסות בסכומים משמעותיים ועוד.
- 6.מאיר 09/11/2022 14:43הגב לתגובה זובהמשך לחקירה של איש עסקים בהרצת מניות. אני חושב שהרשות לניירות ערך צריכה לחקור הרבה מאד מקרים של חברות שפעלו בצורה רשלנית וכן חברות שהן בשליטה משפחתית שעושות מה שהן רוצות בתוך החברה. חברה בורסאית חייבת להציג שקיפות מלאה לגבי המשכורות של הבכירים ושל בני משפחותיהן. חברות לא נותנות שקיפות מלאה למשקיעים, ישנם קודים של שתיקה והדירקטוריון לא חופשי לחשוף דברים וכשלים...תתעוררו
- 5.בת צעיר (ל"ת)ג'קי? 09/11/2022 13:23הגב לתגובה זו
- 4.ליאור 09/11/2022 13:09הגב לתגובה זולפני כמה שנים הוא ועוד ארבעה היו בבית משפט על האמת מניות
- 3.אני מנחש שג/קי בן זקן (ל"ת)אלון 09/11/2022 13:05הגב לתגובה זו
- 2.כנראה תומר (ל"ת)אבי 09/11/2022 13:00הגב לתגובה זו
- 1.חחח בטח האשדודי (ל"ת)דבורה 09/11/2022 12:29הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
