אינפלציה מדד מחירים סופרמרקט
צילום: הומ'ס

בדיקת המועצה לצרכנות ומשרד הכלכלה - רשת רמי לוי הזולה ביותר

עליות מחירים בכל המוצרים, פערי מחירים של עשרות אחוזים בין הרשתות; מי הרשת היקרה ביותר ואיפה הכי זול לקנות סכיני גילוח?

בדיקת המועצה לצרכנות מגלה עליית מחירים של 2% מאוגוסט  ועלייה של 7% משנה שעברה. מוצרי יוניליוור רשמו עליה של 6%, בחודשים האחרונים; ההפרש בין הרשת הזולה והיקרה 16%.

 

המועצה לצרכנות  מפרסמת בדיקה חודשית מקיפה וחושפת פערים של 80% על אותו מוצ, כן היא חשפה שהרוב המוחלט של היבואנים ייקרו את המוצרים במהלך החודש האחרון בשיעור של 3%. בניגוד לידיעות המתפרסמות אודות מאבק רשתות המזון עם חברת יוניליוור, הרי שמתברר כי מוצרי החברה כבר רשמו התייקרות של 6% בממוצע בחודש האחרון.  גם ליימן שליסל יקרו בחודש האחרון את המחירים באופן חריג בשיעור של 5%. מנגד, פרוקטר גמבל, לא רק שלא ייקרה המוצרים, אלא המחיר הממוצע של מוצריה ירד השנה מול שנה קודמת ב 1%.

במוצרי דיפלומט  נרשמה עלייה ממוצעת של כ- 3% בהשוואה לתאריך הבדיקה הקודמת - האם סתם נטפלים לדיפולמט, כי היא חלשה יותר מהחברות האחרות?

במוצרי יוניליוור  נרשמה  עלייה ממוצעת של כ- 6% בהשוואה לתאריך הבדיקה הקודמת. בקרב היצרנים נמדדה מגמה מתונה אבל עקבית של עליית מחירים. שעור העלייה החודשי אמנם היה כ-1% אך באופן מצטבר מתחילת השנה ניתן לראות עליה של 5% - 7%.

המועצה לצרכנות מפנה את תשומת לב הציבור לפערי מחירים משמעותיים ביותר בין רשתות המזון הקמעונאיות. לא רק בין הרשתות העירוניות לדיסקאונט, כי אם ובעיקר בין רשתות הדיסקאונט, בינן לבין עצמן.

הרשת הזולה ביותר רמי לוי, היקרה ביותר מגה בעיר. הפרש ביניהן 16% (כמו בבדיקה הקודמת). 

ההפרש בין הרשת העירונית הזולה ביותר (מחסני השוק בסיטי) והיקרה ביותר (מגה בעיר) - 9%.

עליות מחירים בכל הקטגוריות:

בבדיקה לפי קטגוריות נראה כי במספר קטגוריות מתוך המוצרים שנבדקו, נרשמו עליות בולטות יותר לעומת הבדיקה הקודמת. בשר קפוא וטרי (בקר) נרשמה עלייה ממוצעת של כ-5% בהשוואה לתאריך הבדיקה הקודמת. בדגים נרשמה עלייה של עד 8%; חטיפים עלו ב-6%, לחמים 5% ובכלל עלייה ממוצעת של כ-6% משנה לשנה.

בדיקת מחירי אותם מוצרים ברשתות השונות מגלה כי ההפרש יכול להגיע ליותר מ-100 שקל - סכיני גילוח 5 להבים לגבר לידית קבועה ג'ילט פיוזן 12 יחידות - נמכרים ב-248.5 שקל ברשת סופר פארם  וב-139 שקל ברשת בי. הפרש של  109 שקל (80%).

תרכובת מזון לתינוק על בסיס חלב שלב 2 גולד סימילאק 700 גרם נמכרת ב-94.9 שקל  ברשת yello , וב-54 שקל ברשת רמי לוי באינטרנט - הפרש של 41 שקל.

במקביל מפרסם גם משרד הכלכלה את עלות הסל הממוצע - ממוצע "סל המוצרים הבסיסי" לחודש אוקטובר הוא 967 שקל. סל המוצרים הנבחר עלה ב-19 שקל לעומת החודש הקודם. הפער בין הרשת היקרה לרשת הזולה ביותר בחודש אוקטובר הינו 36% שהם 311 שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

מתוך רשימת הרשתות שנבדקו, הרשת שמכרה את סל המוצרים הבסיסי במחיר היקר ביותר בחודש אוקטובר היא "סופר יודה" – עלות הסל הנבדק בחודש זה עומדת על  1,171 שקל. 

מתוך רשימת הרשתות שנבדקו, הרשת שמכרה את סל המוצרים הבסיסי במחיר הזול ביותר בחודש אוקטובר הינה "רמי לוי באינטרנט"  – עלות הסל הנבדק בחודש זה עומדת על 860 שקל. 

הנה הטבלה המלאה:

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מוזר 09/11/2022 17:12
    הגב לתגובה זו
    לדעתי הם גם יותר זולים מרמי לוי
  • 7.
    איתן 09/11/2022 14:49
    הגב לתגובה זו
    והאינפלציה היא "הכי נמוכה מכל העולם".. די לשקרים של הלמ"ס ובנק ישראל!
  • 6.
    כתבה זו מוכיחה מעל לכל ספק שרמי לוי ביביסט (ל"ת)
    ממ 09/11/2022 11:53
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אלברט מהצפון 09/11/2022 11:41
    הגב לתגובה זו
    בנוסף הסחורה שלו לא משהו.לא שירות ,לא ניקיון
  • 4.
    שלום כהן 09/11/2022 11:37
    הגב לתגובה זו
    למה אושר עד לא נכנסה לרשימה.הם זולים מאוד
  • 3.
    כ.ד 09/11/2022 11:17
    הגב לתגובה זו
    אכן הם הכי זולים.קונה רק משם אבל הרבה פעמים חסר מחיר.המחיר בקופה לא תואם לאפליקציה.וחובה חובה לבדוק את הקבלה.תמיד יש טעויות .
  • 2.
    אלי 09/11/2022 11:01
    הגב לתגובה זו
    מדוע חצי חינם לא נמצאים תמיד בבדיקות האלה?
  • 1.
    שלומי 09/11/2022 10:31
    הגב לתגובה זו
    מה שלא כתוב זה שאתה עושה הזמנה ברמי לוי על סמך חלק מהמוצרים הזולים שם אבל תכלס בפועל חלקם לא נמצאים במלאי בכלל ואתה נתקעת עם יתר המוצרים שקנית על הדרך שהם יותר יקרים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).