מטבעות כסף שקל חיסכון
צילום: Istock

חוק שוטף פלוס 30: 33% מהמגזר הממשלתי לא משלמים בזמן לעסקים

17% מהעסקים דווחו בשנת 2019 שלקוחות פרטיים מעכבים להם תשלומים מעבר למועד בו הם היו אמורים לשלם לעומת 6% בשנת 2022
דור עצמון |

חוק מוסר התשלומים לספקים אשר נחקק ביוזמת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, מסדיר את מועדי התשלום לספקים בקרב כלל הגופים במשק. מאז שנחקק, נראה שמוסר התשלומים משתפר בקרב כל המגזרים במשק. החוק אושר בשנת 2017 והחל משנת 2019, החלה הסוכנות לעסקים קטנים והבינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה בבדיקה ומעקב שנתי.

בשנת 2019 היו ל-51% מהעסקים לקוחות מהמגזר הממשלתי שלא שילמו בזמן על פי דרישות החוק. שיעור זה ירד ל-33% בשנת 2022. מקרב עסקים שלהם לקוחות שהם גופים ציבוריים, 56% דווחו בשנת 2019 על לקוחות שאינם עומדים בדרישות החוק, ואילו בשנת 2022 שיעור זה ירד ל-35%. בקרב רשויות מקומיות השיעור של עיכוב תשלומים ירד מ-61% בשנת 2019 ל-36% בשנת 2022.

השיפור במוסר התשלומים מתבטא גם בקרב לקוחות פרטיים. 17% מהעסקים דווחו בשנת 2019 שלקוחות פרטיים מעכבים להם תשלומים מעבר למועד בו הם היו אמורים לשלם לעומת 6% בשנת 2022. מהשוואת הסקר בשנת 2022 לסקרים זהים שנעשו בשנים 2021 ו-2019 עולה שקיימת מגמה של ירידה לאורך השנים בשיעור הלקוחות שאינם עומדים בדרישות החוק בכל המגזרים, כפי שניתן לראות בתרשים למטה. לגבי רשויות מקומיות, נראה שלאחר שיפור משמעותי שחל בין 2019 ל-2021, חלה נסיגה קלה ב-2022.

בהשוואה לשנת 2019 חל ב-2022 שיפור במוסר התשלומים של המגזר הציבורי (ממשלה, גופים ציבוריים ורשויות מקומיות) בכל קבוצות הגודל של העסקים הקטנים והבינוניים. אולם בהשוואה של שנת 2022 לשנת 2021, מוסר התשלומים אמנם המשיך להשתפר לעסקים הזעירים, הקטנים מ-5 מועסקים, אולם לעסקים בגודל 5 - 100 מועסקים חלה הרעה קלה במוסר התשלומים.

ד"ר ניר בן אהרון, מנהל המחקר של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מציין כי גופים ציבוריים או עסקיים שמשלמים מהר יותר לספקים שלהם, מאפשרים למעשה לספקים לשלם מהר יותר לספקים העסקיים שלהם. בכך הם יוצרים השפעה רוחבית על כלל שרשרת הערך של המוצרים והשירותים. הדבר מגדיל את הוודאות הכלכלית של העסקים הקטנים והבינוניים, מייעל את שרשראות הערך העסקיות, מגדיל תחרות במשק ומקטין עלויות מיותרות במגזר העסקי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.