חוק שוטף פלוס 30: 33% מהמגזר הממשלתי לא משלמים בזמן לעסקים
חוק מוסר התשלומים לספקים אשר נחקק ביוזמת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, מסדיר את מועדי התשלום לספקים בקרב כלל הגופים במשק. מאז שנחקק, נראה שמוסר התשלומים משתפר בקרב כל המגזרים במשק. החוק אושר בשנת 2017 והחל משנת 2019, החלה הסוכנות לעסקים קטנים והבינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה בבדיקה ומעקב שנתי.
בשנת 2019 היו ל-51% מהעסקים לקוחות מהמגזר הממשלתי שלא שילמו בזמן על פי דרישות החוק. שיעור זה ירד ל-33% בשנת 2022. מקרב עסקים שלהם לקוחות שהם גופים ציבוריים, 56% דווחו בשנת 2019 על לקוחות שאינם עומדים בדרישות החוק, ואילו בשנת 2022 שיעור זה ירד ל-35%. בקרב רשויות מקומיות השיעור של עיכוב תשלומים ירד מ-61% בשנת 2019 ל-36% בשנת 2022.
השיפור במוסר התשלומים מתבטא גם בקרב לקוחות פרטיים. 17% מהעסקים דווחו בשנת 2019 שלקוחות פרטיים מעכבים להם תשלומים מעבר למועד בו הם היו אמורים לשלם לעומת 6% בשנת 2022. מהשוואת הסקר בשנת 2022 לסקרים זהים שנעשו בשנים 2021 ו-2019 עולה שקיימת מגמה של ירידה לאורך השנים בשיעור הלקוחות שאינם עומדים בדרישות החוק בכל המגזרים, כפי שניתן לראות בתרשים למטה. לגבי רשויות מקומיות, נראה שלאחר שיפור משמעותי שחל בין 2019 ל-2021, חלה נסיגה קלה ב-2022.
בהשוואה לשנת 2019 חל ב-2022 שיפור במוסר התשלומים של המגזר הציבורי (ממשלה, גופים ציבוריים ורשויות מקומיות) בכל קבוצות הגודל של העסקים הקטנים והבינוניים. אולם בהשוואה של שנת 2022 לשנת 2021, מוסר התשלומים אמנם המשיך להשתפר לעסקים הזעירים, הקטנים מ-5 מועסקים, אולם לעסקים בגודל 5 - 100 מועסקים חלה הרעה קלה במוסר התשלומים.
- רוב מוחלט של התשלומים לספקים של משרדי הממשלה שולמו תוך 45 ימים
- מוסר התשלומים של הרשויות והמשרדים הממשלתיים – הנמוך במשק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ד"ר ניר בן אהרון, מנהל המחקר של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מציין כי גופים ציבוריים או עסקיים שמשלמים מהר יותר לספקים שלהם, מאפשרים למעשה לספקים לשלם מהר יותר לספקים העסקיים שלהם. בכך הם יוצרים השפעה רוחבית על כלל שרשרת הערך של המוצרים והשירותים. הדבר מגדיל את הוודאות הכלכלית של העסקים הקטנים והבינוניים, מייעל את שרשראות הערך העסקיות, מגדיל תחרות במשק ומקטין עלויות מיותרות במגזר העסקי.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
