דר איתי בן דן
צילום: איתי בן דן

האם חברות שתלויות באג"ח עשויות לפשוט רגל? - זה כבר לא מופרך

יש שתי סיבות לשינוי המגמה והירידה בשווי האג"ח הקונצרני - אבל התוצאה היא מה שחשוב: דחיקת חברות ממדדי אג"ח בדירוג גבוה לדירוג של תשואות גבוהות (סיכון גבוה יותר). החברות כבר נאלצות לגייס בריבית של יותר מ-6% והמגמה רק צפויה להחריף
דר' איתי בן דן | (1)

בשנה האחרונה ובמיוחד בחודשים האחרונים התרחש שינוי מגמה בשווקי האג״ח, שינוי מגמה שמשקף מעבר לעליות הריבית את משמעות הפסקת ההרחבות הכמותיות (ההרחבה ב-2008 ותוכנית ההרחבה ב-2020 להתמודד עם נגיף הקוביד19). מה שקורה, וזה תהליך שיימשך בשנה הקרובה לפחות, הוא שאג״ח חברות נמצא בלחץ משני כיוונים:

 

1. יציאת הפד מתוכניות ההרחבה הכמותית - שם הוא שימש כעושה שוק למעשה לאג״ח ממשלתיות (במיוחד בינוניות וארוכות) ולאג״ח משכנתאות. היציאה הזו מכניסה את האג״חים האלו למדדי האג״חים המובילים ומקטינה את הביקוש לאג״ח חברות.  תוכנית ההרחבה הכמותית שבמקור הייתה אמורה להיות מהלך קצר טווח המשיכה הרבה מעבר לאור חוסר התפקוד של שווקי החוב והפחד לקריסת אג״ח משכנתאות במקרה שהפד ייצא, גם כשסופסוף הפד התחיל בתוכנית יציאה באה הקורונה וקבלנו הרחבה כמותית נוספת שעיוותה לחלוטין את שוק האג״ח. 

2. עליית הריבית  - ריבית נגזרת מתנאי שוק ובדרך כלל הפד עובד עם מודלים כמותיים שמנסים להוביל למושג שנקרא שיווי משקל דינמי בו יש איזון בין הגורמים שמניעים את הכלכלה כמו תעסוקה, אינפלציה, ריבית ראלית  וריבית הפד. מדובר בכלי גס ובגדול מה שהוא אמור לגרום זה שהריביות על כל דבר שהן לא אג״ח ממשלתית צריכות לכלול בנוסף לריבית הממשלתית גם פרמיית סיכון למקרה שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה. אז למעשה העלאת ריבית צריכיה לגרום להעלאה משמעותית יותר בריביות שמשלמות חברות על חוב שהן מנפיקות (משמעות נוספת היא שערכו של חוב שנסחר צריך לרדת) 

אחת הדוגמאות להתרחשות היא מה שקורה ב-AGG שהוא אחד ממדדי הבנצ׳מרק המובילים בארה״ב

 

מדד האג"ח המשוקלל של בלומברג, או AGG, הוא מדד שוק אג"ח משוקלל לפי שווי שוק, המייצג אג"ח בדירוג השקעה לטווח בינוני הנסחר בארצות הברית. משקיעים מרבים להשתמש במדד כמדד ייחוס (בנצ׳מרק בלעז) למדידת הביצועים של שוק האג"ח האמריקאי.

 

בנוסף לחוב תאגידי בדרגת השקעה, המדד עוקב אחר חוב ממשלתי, ניירות ערך מגובי משכנתאות (MBS) וניירות ערך מגובי נכסים (ABS) כדי לדמות את היקום של איגרות חוב ניתנות להשקעה העומדות בקריטריונים מסוימים. על מנת להיכלל באג"ח, אג"ח חייבות להיות בדרגת השקעה ומעלה, בעלות ערך נקוב של לפחות 100 מיליון דולר ולפחות שנה עד לפדיון.

 

מלבד היותו של הAGG מדד ייחוס להשקעות באג״ח החשיבות שלו גדולה כי האחזקות שלו ושינויי האחזקות שלו מסמלות שינויי כיוון בתחום האג״ח כאשר לרוב הטרנדים* בשוק האג״ח נמשכים זמנים ארוכים ויציבים יותר לעומת שווקי המניות. כאשר טרנד יכול להיות – ההחזרים, הקופון הממוצע, ה-duration ועוד.

 

בעדכון המדד האחרון  התקבע שינוי המגמה שהתרחש בשלושת הרבעונים האחרונים:

עלייה בתשואות על האג״ח (צפוי לאור ירידות המחירים) עליה ב-duration  אבל גם דברים אחרים כמו ירידת משקלן של חברות התעשייה האמריקנית והחברות הפיננסיות במדד שגם זה הגיוני בהינתן שהפד למעשה סיים את תפקידו בתור ״עושה שוק״ בחוב ממשלתי ובאג״ח משכנתאות (מה שגרם לעליית משקלם במדד).

קיראו עוד ב"אג"ח"

מה שהפתיע אותי היה כשראיתי שאפל AAPLהיא החברה הבכירה מבחינת גיוסים, ומעבר לזה ש-AAPL קיימה תוכניות לקניית מניות ב-2021 כלומר מצד אחד AAPL מכרה אג״ח, מצד שני שילמה דיבידנד ומצד שלישי קנתה מניות עם מינוף….

 

להלן שני גרפים שממחישים את השינוי רואים את השינוי במגמה בקופון הממוצע של כל הנכסים במדד ה-AGG

השינוי נהיה יותר ברור כשמסתכלים על הקופון הממוצע של הנכסים החדשים שנקנו עם עדכון המדד:

הדברים יותר חדים וברורים כשמסתכלים על מדד ה-LQD שאמור לשקף אג״ח תאגידי בלבד. כשמסתכלים על הקופונים של האג״חים החדשים שהונפקו התמונה נהיית יותר ברורה.

הדברים מתחדדים כשרואים את השינויים בחלק היחסי של חובות חברות התעשייה במדד ה-AGG לעומת החלק היחסי של האג״ח הממשלתי (באחוזים מתוך המדד הכללי)

הצד השני של הסיפור הוא הירידה התלולה בחלק היחסי של חברות התעשייה:

למעשה חברות שרוצות לגייס חוב הולכות ונדחקות החוצה ורואים את המגמה של מעברים לכיוונים של גיוסים בריביות יותר גבוהה משמעותית (High Yield ריביות של מעל ל-6%). כרגע מדובר בעיקר בחברות שאינן נחשבות חברות ענק אבל אנחנו בדרך לשם מסיבה אחת פשוטה - במדדים המובילים יש פחות ופחות מקום.

 

הבנקים שנהנו עד היום מהגנות מהפד בליבת העסקים שלהם, שזה כולל לקוח (הפד לאג״ח משכנתאות וסוגים נוספים של חובות בתוכנית הסיוע לקורונה) + ריבית נמוכה, יצטרכו לחפש מימון בדרכים אחרות:

הסיפור מעניין לא פחות במדדי אג״ח ה High Yield אבל נראה לי שמוטב שאעצור כאן.

 

לסיכום יש שינוי מגמה ברור בשווי האג״ח הקונצרני בארה״ב שמראה על ירידה עקבית, ועל דחיקת חברות ממדדי אג״ח של דרוג גבוהה למדדים של תשואות גבוהות, להערכתי הבדידות של אג״ח בנקים בסגנון דויטשה במדד האג״ח בריביות גבוהות לא תימשך עוד הרבה זמן ונראה מצטרפים חדשים, גם פשיטות רגל של חברות שתלויות במחזור חוב אינן התרחשות בלתי סבירה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)
    הקורא 06/11/2022 16:47
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.