יותר מזל משכל: הזוכה ב-32 מיליון שקל בלוטו כמעט לא שלח את הטופס
הסיכויים של אדם ספציפי לזכות במפעל הפיס הם כמעט אפס. פחות מ-1 ל-16 מיליון. אל תנסו את זה בבית. אבל בכל זאת יש גם מי שכן זוכים. בהגרלת הלוטו שהתקיימה ביום שלישי, ה-18 באוקטובר 2022, זכו שניים בפרס הראשון. האחד, בלוטו בסך 16 מיליון שקל והשני בדאבל לוטו, בסכום של 32 מיליון שקל.
הזוכה, שחגג לא מכבר את יום הולדתו ה-60, הוא תושב המרכז, אב ל-3 ילדים וסבא לנכדים, עוסק בתחום הלוגיסטיקה באחת מחברות הייצור הגדולות במשק.
הוא סיפר כי "בשנתיים האחרונות אני נוהג להשתתף בהגרלת הלוטו. עד לפני שבוע למעשה היה לי טופס אחד, המכיל ארבע טבלאות בלבד + אקסטרה בעלות של 30 שקל. את המספרים בחרתי באופן אקראי לחלוטין ואין להם שום משמעות ייחודית עבורי".
"לפני שבוע כיוון שהפרס היה גבוה, בניגוד לפעמים הקודמות, רכשתי גם טופס דאבל לוטו מלא של עשר טבלאות. קיבלתי החלטה – שאם הטופס של ארבע הטבלאות לא מניב זכייה כלשהי בהגרלה העוקבת הבאה אני מפסיק לחלוטין לשלוח אותו".
בהגרלת הלוטו הוא שלח שני טפסים, והצליח לנחש בטופס החדש 4 מספרים, שהניבו לו את 96 שקלים. "כשעדכנו אותי שיש לי זכייה של 96 שקל ראיתי בזה סימן למזל כי העלות שני הטפסים המקוריים היתה 96 שקל. ובניגוד להחלטה הקודמת שלי, להפסיק לשלוח את הטופס הקודם, בקשתי מהזכיין שישכפל את שניהם. זו הייתה החלטה שקיבלתי באותו רגע".
- אלמנים ואלמנות יוכלו להירשם להגרלות דירה בהנחה
- העיר הכי מבוקשת בהגרלת דירה בהנחה ומה הסיכויים לזכות בדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עברו מספר ימים, ויום לאחר ההגרלה, בזמן שהזוכה היה עם אשתו בסידורים, השניים התפצלו, כל אחד לסידוריו. "לאחר שיצאתי מחנות מסוימת, שמתי לב שיש לידה ביתן של מפעל הפיס, וזו היתה הזדמנות עבורי לבדוק את הטפסים על הדרך. ניגשתי לזכיינית, שעדכנה אותי שהטופס זכה בפרס משמעותי, ושעלי להגיע בהקדם לבית מפעל הפיס. ביקשתי ממנה שתדפיס לי את תוצאת ההגרלה, והחלטתי לבדוק במקום את הטופס. הייתי בשוק ופתאום הבנתי שהטופס הקבוע שלי, זה עם ארבע הטבלאות, שהחלטתי להפסיק לשלוח, הוא זה שהביא את הזכייה המטורפת הזאת!".
מיד הוא התקשר לעדכן את אשתו: "היא הייתה משוכנעת לחלוטין שאני מתלוצץ. בפעם הראשונה נשבעתי בחיי הנכדים שהכל אמת. רק אז היא הבינה שלא מדובר בבדיחה. הטלפון השני היה לביתי הצעירה, בקול רועד סיפרתי לה. באותו רגע לא הצלחתי לעצור את הדמעות מרוב התרגשות והתחלתי לבכות. היא היתה בהלם מוחלט".
כשנשאל הזוכה מה בכוונתו לעשות עם כספי הזכייה, ענה:
- 7.מייק 24/10/2022 13:05הגב לתגובה זוכמעט כל מי שזוכה, מדווח ש"עמד לא לשלוח".. "עמד להפסיק" וכו.. נראה לי צירוף מקרים בעייתי
- 6.עץ או פאלי 23/10/2022 19:52הגב לתגובה זולא השתכנעתי לזרוק את הכסף על אפס סיכוי לזכות במשהו, בהצלחה לפתאים.
- 5.אנונימי 23/10/2022 15:04הגב לתגובה זומקווה שלא חרצתם את גורלו בכתבה
- 4.א.א 23/10/2022 14:11הגב לתגובה זוהזוכה הגדול זה זה שלא שלח
- 3.סמנכל שיווק פיס 23/10/2022 14:09הגב לתגובה זובדיוק כמו שהנחיתי בישיבת העבודה האחרונה שלנו צוות הכותבים מעלה עוד מקרה של אדם מתפקד, עובד, דואג למשפחתו, שמסתמך על סימנים של מזל, חשיבה מאגית, ולצד זאת נוהג באחריות ולא מאפשר לציבור לפקפק במהימנותו של המפעל שלנו, זה שאחראי למשכורת שלי. יישר כוח
- 2.ניר 23/10/2022 13:55הגב לתגובה זולא לבזבז הכל, להשקיע בחכמה, בצורה שתחייה מהריבית. כל הכבוד, בהצלחה
- 1.אריק 23/10/2022 13:40הגב לתגובה זוהוא יסיים את הטיול בפלוס
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
