סטודנטים
צילום: pixbay

כמה מההורים למדו באקדמיה? ומה סיכויי הקבלה למי שהוריו אינם כאלה?

נתונים חדשים של הלמ"ס אודות השפעת הרקע ההשכלתי של ההורים על לימודים הבנים והבנות באקדמיה מתפרסמים ומחזקים את הטענות לפיהן קשה יותר להתקבל כאשר ההורים עצמם אינם בעלי השכלה אקדמית; ומה לומדים אלו שמתקבלים?
דור עצמון |

שנת הלימודים האקדמית תשפ"ג נפתחה היום והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים בדבר השכלה אקדמית של הורים באוכלוסייה. לפי הנתונים, בשנת 2021, לכ-60% מבני 5-40 היו הורים חסרי השכלה אקדמית, וככל שהאוכלוסייה צעירה יותר, חלקם של אלו שהוריהם חסרי השכלה אקדמית נמוך יותר – מחצית בגיל 5 לעומת שני שלישים בגיל 40.

בקרב היהודים שאינם חרדים חלה העלייה החדה ביותר באחוז אלו שלהוריהם השכלה אקדמית – 36% בקרב בני 40, לעומת 64% בקרב בני 7 - עלייה של 78% (התייחסות היא לגיל 7 כיוון שהזיהוי של ילדים חרדים אפשרי מהכניסה למוסדות חינוך סביב גיל 6). בקרב האוכלוסייה הערבית חלה מגמת עלייה משמעותית - 14% בקרב בני 40 לעומת 31% בקרב בני 7, עלייה של 121%. עם זאת, הפער בין האוכלוסייה הערבית לבין האוכלוסייה היהודית הלא חרדית נשאר יציב. באוכלוסייה החרדית מגמת העלייה באחוז אלו שלהוריהם השכלה אקדמית איטית יותר – 19% בקרב בני 40 לעומת 24% בקרב בני 7, עלייה של 26% בלבד. לפיכך, הפער בין האוכלוסייה החרדית לבין האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית גדל עם הירידה בגיל.

מה הסיכוי להיכנס להשכלה הגבוהה?

נתוני הלמ"ס מאששים את הידוע - בהשוואה לילדים להורים אקדמאים, ילדים להורים חסרי השכלה אקדמית נכנסים פחות להשכלה גבוהה, מתקבלים למוסדות פחות סלקטיביים ולומדים בתחומים פחות מתגמלים כלכלית ומדעיים.

בקרב הגילים השכיחים לכניסה להשכלה גבוהה (18-30), הסיכוי של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית להיכנס להשכלה גבוהה, הוא חצי מהסיכוי של מי שלפחות לאחד מהוריו השכלה אקדמית. בהמשך לכך, הסיכויים של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית ללמוד באוניברסיטה, הוא שליש מזה של מי שלפחות לאחד מהוריו השכלה אקדמית. הסיכוי של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית ללמוד רפואה, הוא שמינית מזה של מי שלפחות לאחד מהוריו השכלה אקדמית.

במקביל, הכניסה להשכלה גבוהה לפני גיל 20 מושפעת במיוחד מהשכלת ההורים – בקרב בני 18 שלאחד מהוריהם השכלה אקדמית, אחוז הנכנסים להשכלה גבוה פי חמישה מאלו שהוריהם חסרי השכלה אקדמית. ניתן לייחס זאת לכניסה מוקדמת להשכלה גבוהה של ילדים להורים בעלי השכלה אקדמית באמצעות תוכניות מצוינות בתיכון.

איפה לומדים?

הסיכוי של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית להיכנס ללימודי השכלה גבוהה קטן בכל סוגי המוסדות האקדמיים מהסיכוי של מי שלאחד מהוריו יש השכלה גבוהה. עם זאת, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך ההשפעה של השכלת ההורים פחותה, והסיכוי של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית ללמוד בהן עומד על כ-71% מהסיכוי של מי שלאחד מהוריו השכלה אקדמית. מנגד, בלמידה באוניברסיטאות קיים פער משמעותי, והסיכוי של מי שלאחד מהוריו השכלה אקדמית ללמוד באוניברסיטה גבוה פי 3 מהסיכוי של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית.

מה לומדים?

הסיכוי של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית ללמוד לתואר מתחום מדעי החברה או מתחום מדעי הרוח הוא 61% ו-58%, בהתאמה, מהסיכוי של מי שלאחד מהוריו השכלה אקדמית. מנגד, הסיכוי ללמוד לתואר בתחום ההנדסה והאדריכלות הוא 38%, ובתחום מדעי הטבע, המתמטיקה והחקלאות – פחות משליש (28%). התחום הבולט ביותר הוא רפואה; הסיכוי של מי שלאחד מהוריו השכלה אקדמית ללמוד רפואה גבוה פי שמונה מהסיכוי של מי שהוריו חסרי השכלה אקדמית.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.