משרד האוצר והבורסה לניירות ערך ינפיקו אג"ח מדינה על גבי בלוקצ'יין
החשב הכללי, באמצעות יחידת החוב בחטיבת המימון, והבורסה בתל-אביב, בוחנים אפשרות של הנפקת אג"ח דיגיטלית על גבי תשתית מבוססת בלוקצ'יין. לאחרונה הקימו הגופים צוות משותף לבחינת היתכנות עסקית וטכנולוגית (Proof Of Concept) של סליקת אג"ח דיגיטלית של מדינת ישראל על גבי פלטפורמה חדשה למסחר וסליקה בנכסים דיגיטליים. הפלטפורמה החדשה מבוססת על טכנולוגיות חדשניות - בלוקצ'יין (Distributed Ledger Technology - DLT), חוזים חכמים (Smart Contracts) וטוקניזציה (Tokenization).
בבורסה ובחשב הכללי בוחנים זאת לאור ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים בשנים האחרונות, ובכלל זה - השימוש בטכנולוגיות DLT, טוקניזציה של נכסים מסוגים שונים ומגוון הניסויים שבוצעו ע"י מוסדות פיננסים ובנקים מרכזיים בעולם בקשר להנפקת מטבעות דיגיטליים. זאת לאור ההבנה שהתפתחויות אלו ישנו באופן מהותי וחדשני את השווקים הפיננסיים בכלל, ואת עולמות המסחר והסליקה בפרט.
תהליכי הנפקה וניהול חוב מדינתי הם תהליכים מורכבים, שנעשים בהיקפים משמעותיים, מחייבים סנכרון בין מערכות שונות, משלבים גורמים רבים (מקומיים ובינלאומיים) ומחייבים מעקב וליווי רגולטורי הדוק. פרויקט "עדן" הינו יריית הפתיחה לעולם חדש זה אשר יאפשר דריסת רגל ראשונה וחשובה ויהווה את התשתית לשכלול מנגנונים מסורתיים אחרים בהמשך הדרך. יישום הטכנולוגיות המתקדמות עתיד להוזיל עלויות, לקצר את פרקי הזמן הכרוכים בהנפקה ובסליקה של אג"ח מדינה, להגביר את השקיפות, לייעל תהליכים ולהפחית סיכונים.
במסגרת בדיקת ההיתכנות תבוצע דיגיטציה של סדרת אג"ח חדשה והנפקתה (הנפקת דמה) למשתתפי המערכת. בהנפקה ישתתפו הבנקים המובילים, בינלאומיים ומקומיים, (Primary Dealers) ב"ניסוי חי" במסגרתו יחוברו אל מערכת ייעודית, מבוססת בלוקצ'יין, אשר תפותח על ידי הבורסה וספקי הטכנולוגיה הנבחרים. היחידות הנרכשות של הסדרה החדשה יונפקו אל הארנקים האלקטרוניים של משתתפי הפיילוט. תמורת ההנפקה, תועבר באמצעות אמצעי תשלום דיגיטלי, מן הארנקים האלקטרונים של המשתתפים לארנק האלקטרוני הייעודי של מדינת ישראל.
- האם זה הזמן להשקיע באג"ח ממשלתי? על מדדי התל-גוב
- רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "הצעד שאנו מובילים כעת, יחד עם הבורסה לניירות ערך, להנפקת אג"ח מדינה על גבי פלטפורמה מבוססת בלוקצ'יין, מציב את מדינת ישראל בחזית הטכנולוגית ויאפשר לנו לבחון, בצורה בטוחה ומבוקרת, אפשרויות חדשות להנפקה וניהול של החוב הממשלתי. אני מאמין שטכנולוגיית מבוססות בלוקצ'יין הן כאן להישאר ולאורך זמן יחלחלו לליבת השווקים הפיננסים וישנו אותם באופן מהותי ועמוק. חובתנו היא לבחון טכנולוגיות ושיטות עבודה חדשות כל העת, רק לאחרונה השקנו פלטפורמה חדשה לתשלומים של המדינה לעסקים קטנים. אני רוצה להודות לבורסה לניירות ערך ולשותפים הנוספים – עושי השוק וחברות הטכנולוגיה על שיתוף הפעולה בפרויקט החדשני והחשוב מסוג זה".
סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן: "במשרד האוצר אנו עוקבים מקרוב אחר הפיתוחים הטכנולוגיים הגדולים המשפיעים על שוקי ההון ברחבי העולם ובכללם גם בתחום הבלוקצ'יין. לפני כחצי שנה כבר ערכנו האקתון לבחינת יישומי בלוקצ'יין בהנפקת חוב ממשלתי עם מיטב הסטארטאפים הישראליים בתחום. כעת, אנחנו עושים צעד משמעותית בבחינת הנפקת אג"ח מדינתי על גבי הבלוקצ'יין, מדובר בצעד בעל פוטנציאל לקידום שוק ההון משכולל ונגיש יותר וכן על ייעול ניהול החוב הממשלתי. אני רוצה להודות לבורסה לניירות ערך ולשותפים הנוספים בפרויקט חלוצי וחשוב זה".
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, מסר: "השווקים הפיננסים עוברים שינויים דרסטיים בשנים האחרונות, עם כניסתן של טכנולוגיות מהפכניות המשפיעות על האופן שבו לקוחות בכל העולם פועלים ומשקיעים. כמו בתחומים אחרים בהם ישראל היא חלוצה טכנולוגית עולמית, אנו שואפים שגם בתחום הפיננסי תהיה ישראל מהראשונות בעולם שיטמיעו את הטכנולוגיות החדשניות ביותר ובכך ישכללו וינגישו את שוק ההון לטובת הציבור הרחב. אני רוצה להודות לאגף החשב הכללי ולכל מי שלוקח חלק בפרויקט חשוב זה שהוא צעד ראשון וחשוב בדרך לשוק הון משוכלל ונגיש יותר".
- 1.8 19/10/2022 19:45הגב לתגובה זוזה אגח מדינה, הדבר הכי centralized בעולם. בשביל מה צריך לשים אותו על פלטפורמה decentralized?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
