משרד האוצר והבורסה לניירות ערך ינפיקו אג"ח מדינה על גבי בלוקצ'יין
החשב הכללי, באמצעות יחידת החוב בחטיבת המימון, והבורסה בתל-אביב, בוחנים אפשרות של הנפקת אג"ח דיגיטלית על גבי תשתית מבוססת בלוקצ'יין. לאחרונה הקימו הגופים צוות משותף לבחינת היתכנות עסקית וטכנולוגית (Proof Of Concept) של סליקת אג"ח דיגיטלית של מדינת ישראל על גבי פלטפורמה חדשה למסחר וסליקה בנכסים דיגיטליים. הפלטפורמה החדשה מבוססת על טכנולוגיות חדשניות - בלוקצ'יין (Distributed Ledger Technology - DLT), חוזים חכמים (Smart Contracts) וטוקניזציה (Tokenization).
בבורסה ובחשב הכללי בוחנים זאת לאור ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים בשנים האחרונות, ובכלל זה - השימוש בטכנולוגיות DLT, טוקניזציה של נכסים מסוגים שונים ומגוון הניסויים שבוצעו ע"י מוסדות פיננסים ובנקים מרכזיים בעולם בקשר להנפקת מטבעות דיגיטליים. זאת לאור ההבנה שהתפתחויות אלו ישנו באופן מהותי וחדשני את השווקים הפיננסיים בכלל, ואת עולמות המסחר והסליקה בפרט.
תהליכי הנפקה וניהול חוב מדינתי הם תהליכים מורכבים, שנעשים בהיקפים משמעותיים, מחייבים סנכרון בין מערכות שונות, משלבים גורמים רבים (מקומיים ובינלאומיים) ומחייבים מעקב וליווי רגולטורי הדוק. פרויקט "עדן" הינו יריית הפתיחה לעולם חדש זה אשר יאפשר דריסת רגל ראשונה וחשובה ויהווה את התשתית לשכלול מנגנונים מסורתיים אחרים בהמשך הדרך. יישום הטכנולוגיות המתקדמות עתיד להוזיל עלויות, לקצר את פרקי הזמן הכרוכים בהנפקה ובסליקה של אג"ח מדינה, להגביר את השקיפות, לייעל תהליכים ולהפחית סיכונים.
במסגרת בדיקת ההיתכנות תבוצע דיגיטציה של סדרת אג"ח חדשה והנפקתה (הנפקת דמה) למשתתפי המערכת. בהנפקה ישתתפו הבנקים המובילים, בינלאומיים ומקומיים, (Primary Dealers) ב"ניסוי חי" במסגרתו יחוברו אל מערכת ייעודית, מבוססת בלוקצ'יין, אשר תפותח על ידי הבורסה וספקי הטכנולוגיה הנבחרים. היחידות הנרכשות של הסדרה החדשה יונפקו אל הארנקים האלקטרוניים של משתתפי הפיילוט. תמורת ההנפקה, תועבר באמצעות אמצעי תשלום דיגיטלי, מן הארנקים האלקטרונים של המשתתפים לארנק האלקטרוני הייעודי של מדינת ישראל.
- האם זה הזמן להשקיע באג"ח ממשלתי? על מדדי התל-גוב
- רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "הצעד שאנו מובילים כעת, יחד עם הבורסה לניירות ערך, להנפקת אג"ח מדינה על גבי פלטפורמה מבוססת בלוקצ'יין, מציב את מדינת ישראל בחזית הטכנולוגית ויאפשר לנו לבחון, בצורה בטוחה ומבוקרת, אפשרויות חדשות להנפקה וניהול של החוב הממשלתי. אני מאמין שטכנולוגיית מבוססות בלוקצ'יין הן כאן להישאר ולאורך זמן יחלחלו לליבת השווקים הפיננסים וישנו אותם באופן מהותי ועמוק. חובתנו היא לבחון טכנולוגיות ושיטות עבודה חדשות כל העת, רק לאחרונה השקנו פלטפורמה חדשה לתשלומים של המדינה לעסקים קטנים. אני רוצה להודות לבורסה לניירות ערך ולשותפים הנוספים – עושי השוק וחברות הטכנולוגיה על שיתוף הפעולה בפרויקט החדשני והחשוב מסוג זה".
סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן: "במשרד האוצר אנו עוקבים מקרוב אחר הפיתוחים הטכנולוגיים הגדולים המשפיעים על שוקי ההון ברחבי העולם ובכללם גם בתחום הבלוקצ'יין. לפני כחצי שנה כבר ערכנו האקתון לבחינת יישומי בלוקצ'יין בהנפקת חוב ממשלתי עם מיטב הסטארטאפים הישראליים בתחום. כעת, אנחנו עושים צעד משמעותית בבחינת הנפקת אג"ח מדינתי על גבי הבלוקצ'יין, מדובר בצעד בעל פוטנציאל לקידום שוק ההון משכולל ונגיש יותר וכן על ייעול ניהול החוב הממשלתי. אני רוצה להודות לבורסה לניירות ערך ולשותפים הנוספים בפרויקט חלוצי וחשוב זה".
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, מסר: "השווקים הפיננסים עוברים שינויים דרסטיים בשנים האחרונות, עם כניסתן של טכנולוגיות מהפכניות המשפיעות על האופן שבו לקוחות בכל העולם פועלים ומשקיעים. כמו בתחומים אחרים בהם ישראל היא חלוצה טכנולוגית עולמית, אנו שואפים שגם בתחום הפיננסי תהיה ישראל מהראשונות בעולם שיטמיעו את הטכנולוגיות החדשניות ביותר ובכך ישכללו וינגישו את שוק ההון לטובת הציבור הרחב. אני רוצה להודות לאגף החשב הכללי ולכל מי שלוקח חלק בפרויקט חשוב זה שהוא צעד ראשון וחשוב בדרך לשוק הון משוכלל ונגיש יותר".
- 1.8 19/10/2022 19:45הגב לתגובה זוזה אגח מדינה, הדבר הכי centralized בעולם. בשביל מה צריך לשים אותו על פלטפורמה decentralized?
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
תיירות במרוקו קרדיט: גרוקבין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב
ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.
אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.
במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air), אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.
