כאל כרטיס אשראי
צילום: צילום מסך אתר החברה

דיסקונט ייפרד בקרוב מכאל; מה השווי של כאל ומה הקונה יצטרך לבדוק בשבע עיניים?

כאל מרוויחה בקצב העולה על 300 מיליון שקל; השאלה המרכזית - ההסכם העסקי שיהיה בין דיסקונט לכאל; ההסכם של פועלים מול ישראכרט בעת מכירתה הציף מוקשים רבים לקונים (הציבור)

מערכת ביזפורטל |

חברות כרטיסי האשראי, מקס וישראכרט כבר לא בידי הבנקים הגדולים - לאומי ופועלים. לאומי מכר את מקס לקרן וורבורג שרוצה למכור כעת את החברה לכלל ביטוח. פועלים "השחיל" את הציבור בספין אוף. למה "השחיל"? כי מה שבאמת חשוב זה לא רק מחיר העסקה-מכירה, אלא ההסכם של הבנק המוכר-מפצל עם חברת כרטיסי האשראי הנסמכת עליו. בפועלים היו הסכם טוב לפועלים ולא לישראכרט.

ובעוד שהגדולים פיצלו את חברות כרטיסי אשראי, כאל עדיין בידי דיסקונט. למה? כי הרגולטור אמר - הכי חשוב להפריד את החברות הגדולות מהבנקים הגדולים, נגיע לכאל בהמשך. אז עכשיו נראה שמגיעים.

בנק ישראל מעדכן  כי הוא תומך בהפרדת חברת כרטיסי האשראי כאל מבנק דיסקונט. ההודעה נמסרה מהצוות שכבר שנה שלמה בוחן את ההפרדה. ההחלטה עוברת לאוצר, כשנראה שזה רק עניין של זמן עד שהמהלך יקרה. ככלל, 

 

בבנק ישראל מדגישים כי ביצעו ניתוח מפורט של שיקולים וממצאים שחלקם תומכים בהפרדת כאל וחלקם פחות, אולם לאחר שקלול כלל הממצאים ולאור העובדה כי קיים מגרש משחקים לא אחיד בשוק כרטיסי האשראי בו חלק מהחברות אינן משתייכות לבנקים ואחת כן, הוחלט כי עמדת בנק ישראל היא שיש להשלים את הליך ההפרדה, ולבטל את החרגת דיסקונט מהרפורמה. אגב, בשביל זה לא צריך לחכות שנה להודעה, כל כלכלן מתחיל יכול להגיד את זה. 

דיסקונט שמחזיק ב-72% מהון המניות וב-79% מזכויות ההצבעה יכול להיפגש עם כסף גדול. כאל היא חברה מאוד רווחית, המרווחים שלה טובים משל מקס וישראכרט, והיא הרוויחה בשנה שעברה 271 מיליון שקל וקצב הרווחים עולה על 300 מיליון שקל. השאלה הגדולה מה יהיה הסכם ההיפרדות בין כאל לדיסקונט - נזכיר שהסכם ההיפרדות של פועלים וישראכרט היה גרוע לישראכרט וגרם להפחתת הרווחים בצורה דרמטית כשנתיים אחרי הניתוק.

במילים אחרות - בשל הקשרים העסקיים הרחבים בין דיסקונט לכאל, מה שחשוב אפילו מעבר לשווי זה ההסכם הפנימי בין החברות, התשלומים הפנימיים. דיסקונט יכול למכור את החברת כרטיסי אשראי בסכום לכאורה נמוך, אבל במקביל לקבל עמלות שוטפות גבוהות או לחלופין למכור בסכום גבוה ולוותר על העמלות השוטפות.   

החברים בוועדת ההיגוי שקיבלה את ההמלצה על ההיפרדות היו הפרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר, המשמש גם כיו"ר משותף של הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי; יאיר אבידן, המפקח על הבנקים; ועודד סלומי, מנהל מחלקת תשלומים וסליקה. ועדת ההיגוי בחנה את הסוגיה באמצעות צוות עבודה פנימי בבנק.  

קיראו עוד ב"בארץ"

במסגרת העבודה נעשה, בין היתר, שימוש בבסיסי נתונים רבים ונרחבים, יושמו מתודולוגיות אקונומטריות שונות ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).