הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
דולר אמריקאי
צילום: Pixabay

לא הכל שחור בשווקים: כך הייתם יכולים להרוויח השנה 15%

הבורסות יורדות אבל הקרנות הכספיות הדולריות מזנקות. אם אתם מחפשים חשיפה לדולר אז השנה האפיק הזה נתן תשואה יפה (ברוב השנים הן מפסידות). אבל באופן מוזר, הציבור דווקא פדה כמעט חמישית מהכסף בענף
נתנאל אריאל | (2)
נושאים בכתבה מט"ח מטבע חוץ קרנות כספיות שער הדולר

חששתם שהבורסות ייפלו? הערכתם שהדולר יזנק? (כיוון שהדולר מזנק כשהבורסה נופלת, הוא נחשב לגידור טבעי), רציתם בכל מקרה לפזר סיכונים ולהמיר חלק מהכסף שלכם לדולרים? אם הייתם רוכשים קרן כספית דולרית בתחילת השנה הייתם מצליחים לקבל בינתיים תשואה חיובית של 15.3% בממוצע (הנה השינויים בשער הדולר הרציף, והנה השינוי בשער הדולר היציג). מדובר תשואה מצוינת לתקופה של ירידות בשווקים, כאשר מנגד - מדד ת"א 35 ירד השנה ב-5.6% ות"א 90 ירד ב-12%, ובוודאי בהשוואה לארה"ב, שם הנאסד"ק איבד השנה 32% מערכו, ה-S&P500 מחק 24% והדאו ג'ונס ירד ב-19%.

קרנות כספיות דולריות, הן כמו קרנות כספיות רגילות רק שהן משקיעות בדולר. מדובר בתחליף טוב למי שרוצה להיות חשוף לדולר. הענף מנהל נכון לעכשיו כ-770 מיליון שקל, כאשר מתחילת השנה, ובאופן דווקא מוזר, הציבור פדה כ-145 מיליון שקל - למרות שהאפיק הזה חיובי בצורה משמעותית. אולי אנשים חוששים שהדולר מיצה את העליות והוא בדרך לשינוי כיוון וירידות? במקרה כזה אכן אין סיבה להשאיר שם את הכסף, אבל הציבור פדה את הכסף לאורך כל השנה, כלומר בכל רגע נתון אנשים לא רצו להיות באפיק הזה, למרות שהוא היה המקלט הטוב ביותר מפני הירידות.

איך הייתם יכולים לקבל את התשואה הזו? 

אין הרבה שחקניות בענף אבל אם אתם מחפשים להיכנס לשם הנה האפשרויות שלכם: פסגות היא השחקנית הגדולה בענף ומנהלת שתי קרנות בהיקף של 247 מיליון שקל. השניה היא הראל שמנהלת שלוש קרנות שונות ו-230 מיליון שקל, מיטב מנהלת 142 מיליון שקל, קסם מנהלת 82 מיליון שקל ומגדל 69 מיליון שקל.

נזהיר - ברוב השנים הקרנות הכספיות הדולריות יורדות. למעשה בכל השנים מאז 2015 הקרנות הללו הניבו תשואה שלילית כל שנה, למעט בשנת 2018, בגלל הירידות בשווקים ברבעון האחרון של השנה. שימו לב - גם בשנת הקורונה, 2020, הקרנות הכספיות הדולריות הפסידו כסף למשקיעים בהן, כיוון שהמשבר בשוק היה קצר והבורסות חזרו לזנק. זה לא מה שקורה השנה.

ומה לגבי דמי ניהול?

דמי הניהול הממוצעים בקרנות הכספיות הדולריות עומדים על 0.35%, אבל השונות גדולה. שימו לב שיש גם דמי נאמנות אבל ההבדלים זניחים (0.01% לפה ולשם).

בצד החיובי:

במגדל תשלמו את דמי הניהול הנמוכים ביותר שהם 0.19%. במיטב תשלמו דמי ניהול של 0.25%. בפסגות תשלמו דמי ניהול של 0.28 (או 0.18% פלוס שיעור הוספה של 0.1% - הנה ההסבר כיצד יש להתייחס לשיעור הוספה). מעט יותר יקרה היא הקרן של קסם, שם תשלמו דמי ניהול של 0.35%.

בצד השלילי

אצל הראל תשלמו דמי ניהול מופקעים של 0.59% אבל הקרן חייבת במס (ולא פטורה במקור כמו האחרות). תוכלו ללכת על קרן אחרת של הראל ושם תשלמו בכלל דמי ניהול יקרים של 0.78%. שימו לב - בקרן השלישית, שהיא גם הגדולה ביותר, תשלמו דמי ניהול טובים של רק 0.2%. אבל למה בעצם יש שונות כל כך גדולה בדמי הניהול בין שלוש הקרנות, למה להטעות את הציבור? מה מנסים להשיג שם בהראל?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מהן קרנות כספיות?

קרן כספית נחשבת לקרן סולידית מאוד. היא אלטרנטיבה טובה לאנשים שלא רוצים להשקיע את הכסף לטווח ארוך וגם לא רוצים לנעול אותו בפקדונות. אז במקום לא לעשות כלום, אפשר להפקיד בקרנות כספיות. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ג 25/02/2023 12:56
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת מאוד אבל מדוע הכתבה מסתיימת דווקא בחלק המותח? איפה התשובה לשאלה: "למה בעצם יש שונות כל כך גדולה בדמי הניהול בין שלוש הקרנות?" מה הטעם בלהציג שאלות אם אתם לא מסוגלים לתת עליהן תשובות , מוזר.
  • 1.
    קרנות כספיות 10/10/2022 17:22
    הגב לתגובה זו
    דמי ניהול באחוזים מסך ההשקעה+תנאי אינפלציה. זה מוצר גרוע עד כדי התאבדות. קרנות כספיות דולריות עדיף לקנות דולרים, אין מס.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן ג'י סיטי

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות): 




להמשך הכתבה לחץ כאן