דולר אמריקאי
צילום: Pixabay

לא הכל שחור בשווקים: כך הייתם יכולים להרוויח השנה 15%

הבורסות יורדות אבל הקרנות הכספיות הדולריות מזנקות. אם אתם מחפשים חשיפה לדולר אז השנה האפיק הזה נתן תשואה יפה (ברוב השנים הן מפסידות). אבל באופן מוזר, הציבור דווקא פדה כמעט חמישית מהכסף בענף
נתנאל אריאל | (2)

חששתם שהבורסות ייפלו? הערכתם שהדולר יזנק? (כיוון שהדולר מזנק כשהבורסה נופלת, הוא נחשב לגידור טבעי), רציתם בכל מקרה לפזר סיכונים ולהמיר חלק מהכסף שלכם לדולרים? אם הייתם רוכשים קרן כספית דולרית בתחילת השנה הייתם מצליחים לקבל בינתיים תשואה חיובית של 15.3% בממוצע (הנה השינויים בשער הדולר הרציף, והנה השינוי בשער הדולר היציג). מדובר תשואה מצוינת לתקופה של ירידות בשווקים, כאשר מנגד - מדד ת"א 35 ירד השנה ב-5.6% ות"א 90 ירד ב-12%, ובוודאי בהשוואה לארה"ב, שם הנאסד"ק איבד השנה 32% מערכו, ה-S&P500 מחק 24% והדאו ג'ונס ירד ב-19%.

קרנות כספיות דולריות, הן כמו קרנות כספיות רגילות רק שהן משקיעות בדולר. מדובר בתחליף טוב למי שרוצה להיות חשוף לדולר. הענף מנהל נכון לעכשיו כ-770 מיליון שקל, כאשר מתחילת השנה, ובאופן דווקא מוזר, הציבור פדה כ-145 מיליון שקל - למרות שהאפיק הזה חיובי בצורה משמעותית. אולי אנשים חוששים שהדולר מיצה את העליות והוא בדרך לשינוי כיוון וירידות? במקרה כזה אכן אין סיבה להשאיר שם את הכסף, אבל הציבור פדה את הכסף לאורך כל השנה, כלומר בכל רגע נתון אנשים לא רצו להיות באפיק הזה, למרות שהוא היה המקלט הטוב ביותר מפני הירידות.

איך הייתם יכולים לקבל את התשואה הזו? 

אין הרבה שחקניות בענף אבל אם אתם מחפשים להיכנס לשם הנה האפשרויות שלכם: פסגות היא השחקנית הגדולה בענף ומנהלת שתי קרנות בהיקף של 247 מיליון שקל. השניה היא הראל שמנהלת שלוש קרנות שונות ו-230 מיליון שקל, מיטב מנהלת 142 מיליון שקל, קסם מנהלת 82 מיליון שקל ומגדל 69 מיליון שקל.

נזהיר - ברוב השנים הקרנות הכספיות הדולריות יורדות. למעשה בכל השנים מאז 2015 הקרנות הללו הניבו תשואה שלילית כל שנה, למעט בשנת 2018, בגלל הירידות בשווקים ברבעון האחרון של השנה. שימו לב - גם בשנת הקורונה, 2020, הקרנות הכספיות הדולריות הפסידו כסף למשקיעים בהן, כיוון שהמשבר בשוק היה קצר והבורסות חזרו לזנק. זה לא מה שקורה השנה.

ומה לגבי דמי ניהול?

דמי הניהול הממוצעים בקרנות הכספיות הדולריות עומדים על 0.35%, אבל השונות גדולה. שימו לב שיש גם דמי נאמנות אבל ההבדלים זניחים (0.01% לפה ולשם).

בצד החיובי:

במגדל תשלמו את דמי הניהול הנמוכים ביותר שהם 0.19%. במיטב תשלמו דמי ניהול של 0.25%. בפסגות תשלמו דמי ניהול של 0.28 (או 0.18% פלוס שיעור הוספה של 0.1% - הנה ההסבר כיצד יש להתייחס לשיעור הוספה). מעט יותר יקרה היא הקרן של קסם, שם תשלמו דמי ניהול של 0.35%.

בצד השלילי

אצל הראל תשלמו דמי ניהול מופקעים של 0.59% אבל הקרן חייבת במס (ולא פטורה במקור כמו האחרות). תוכלו ללכת על קרן אחרת של הראל ושם תשלמו בכלל דמי ניהול יקרים של 0.78%. שימו לב - בקרן השלישית, שהיא גם הגדולה ביותר, תשלמו דמי ניהול טובים של רק 0.2%. אבל למה בעצם יש שונות כל כך גדולה בדמי הניהול בין שלוש הקרנות, למה להטעות את הציבור? מה מנסים להשיג שם בהראל?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מהן קרנות כספיות?

קרן כספית נחשבת לקרן סולידית מאוד. היא אלטרנטיבה טובה לאנשים שלא רוצים להשקיע את הכסף לטווח ארוך וגם לא רוצים לנעול אותו בפקדונות. אז במקום לא לעשות כלום, אפשר להפקיד בקרנות כספיות. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ג 25/02/2023 12:56
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת מאוד אבל מדוע הכתבה מסתיימת דווקא בחלק המותח? איפה התשובה לשאלה: "למה בעצם יש שונות כל כך גדולה בדמי הניהול בין שלוש הקרנות?" מה הטעם בלהציג שאלות אם אתם לא מסוגלים לתת עליהן תשובות , מוזר.
  • 1.
    קרנות כספיות 10/10/2022 17:22
    הגב לתגובה זו
    דמי ניהול באחוזים מסך ההשקעה+תנאי אינפלציה. זה מוצר גרוע עד כדי התאבדות. קרנות כספיות דולריות עדיף לקנות דולרים, אין מס.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?