פרישה לפנסיה
צילום: FREEPIK

תזמון גרוע למדינה: הרפורמה בפנסיה מתחילה והמדינה תשלם יותר

הרפורמה שתחליף את אג"ח המיועדות דווקא טובה ותחסוך למדינה מיליארדי שקלים כי ברוב השנים שוק ההון עולה, אבל על המזל של משרד האוצר היא מתחילה דווקא בשנה של ירידות, כלומר המדינה תצטרך להשלים את הכסף לחוסכים לפנסיה
תומר אמן | (1)

משרד האוצר מודיע כי הרפורמה להבטחת השלמת התשואה בקרנות הפנסיה עליה הכריז לקראת אוקטובר 21', תיכנס היום לתוקף. במשרד מעריכים כי הרפורמה צפויה לחסוך לקופת המדינה מיליארדי שקלים מדי שנה תוך שיפור זכויות החוסכים והבטחת תשואה צמודה של 5.15%.

ע"פ הדיווח, החשב הכללי הקצה לראשונה מכשיר פיננסי להבטחת השלמת תשואה צמודה בגובה 5.15% לקרנות הפנסיה. עם תחילת ההקצאה תופסק הנפקת אגרות החוב המיועדות מסוג "ערד".

בתחילת אוקטובר, הוחלפה הנפקת אגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה מסוג "ערד", במנגנון הבטחת תשואה. רפורמה זו עוגנה במסגרת התקציב לשנים 2021-2022. איגרות חוב מסוג "ערד" הן איגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד לטווח של 15 שנים המשלמות קופון חצי שנתי של 2.4% (או 4.86% שנתי).

על פי המנגנון החדש, הקרנות ישקיעו את אותם הכספים שיועדו לרכישת אגרות חוב מסוג "ערד" בשוק ההון. על כספים אלו תעניק המדינה הבטחת תשואה שנתית בשיעור של 5.15% צמודה למדד.

משרד האוצר מדווח כי הרפורמה צפויה לחסוך לקופת המדינה מיליארדי שקלים, על ידי הפחתת הוצאות הריבית מדי שנה ותאפשר – ככל שתעבוד על פי התוכנית - גמישות ויעילות בניהול החוב הממשלתי תוך העמקת שוק החוב המקומי והבינלאומי.

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "לאחר שנים רבות בהן שאפנו להביא להשלמת הרפורמה, ולאחר עבודה מאומצת בשנה האחרונה אנו שמחים שמנגנון הבטחת השלמת התשואה לקרנות הפנסיה יוצא לדרך. הרפורמה באגרות החוב המיועדות בקרנות הפנסיה תאפשר ניהול חוב יעיל וגמיש יותר תוך העמקת שוק החוב המקומי והבינלאומי וחיסכון של מיליארדי שקלים מדי שנה לקופת המדינה. אני מברך על שיתוף הפעולה עם מנכ"ל משרד האוצר, אגף התקציבים באוצר, רשות שוק ההון וקרנות הפנסיה שהביא להצלחת השלמת הרפורמה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    זה בגלל שעשקו את העשירים (ל"ת)
    זה העושק 09/10/2022 02:51
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.