ירידה של למעלה מ-30% במפוטרים בקיץ האחרון בהשוואה לקיץ 2019
בקיץ האחרון (20.6-31.8) פוטרו כ-15.7 אלף מועסקים לעומת כ-21 אלף מפוטרים שנרשמו בקיץ 2019 טרום הקורונה - ירידה של 31.5%, כך עולה מדוח שירות התעסוקה. על פי שירות התעסוקה, מספר מפוטרי הקיץ השנה היה נמוך משמעותית ממספרם בשנים שקדמו, זאת נוכח המחסור הגדול בעובדים. מידי שנה בחודשי הקיץ (20.6-31.8) נפלטים זמנית משוק העבודה הישראלי אלפי עובדים, בעיקר בתחומי ההוראה והסיוע להוראה, ונשכרים מחדש לעבודה בספטמבר-אוקטובר, עם פתיחת שנת הלימודים ו\או לאחר תקופת החגים.
עוד עולה מהדוח כי הגורם העיקרי לירידה המשמעותית במספר מפוטרי הקיץ השנה הוא העובדה ששוק העבודה הישראלי - לאחר משבר הקורונה - הוא שוק הדוק המאופיין במחסור גדול בעובדים. ירידה זו, כך עולה מהדוח, נרשמה במשלחי היד בתחום ההוראה, העבודה הסוציאלית, הניקיון והסייעים לילדים. בשירות מדגישים כי אחת התופעות הבולטות היא תופעת הדלת המסתובבת – 5.3 אלף מכלל מפוטרי הקיץ השנה (כ-34%) פוטרו גם בקיץ 2019 ו-74% מ-21 אלף מפוטרי הקיץ בשנת 2019 הוצאו לחל"ת במהלך הסגר הראשון (מרץ 2020). תופעה זו, מבהירים בשירות התעסוקה, מלמדת על הסיכון התעסוקתי, וכמו גם חסכונותיהם הפנסיוניים, בו נתונים העובדים והעובדות שבתחומים המועדים לפיטורי קיץ.
בבחינת התפלגות שיעורי הירידה במספר מפוטרי הקיץ מקיץ 2019 לקיץ 2022 לפי משלחי יד עולה כי ירידה גבוהה משמעותית מהממוצע (שעומד כאמור על כ-31.5%) נרשמה במשלחי היד מטפלים בילדים וסייעים למורים (50.7%), עובדי הוראה (41.7%) ועובדים סוציאליים (40.3%). מנגד, ירידה נמוכה מהממוצע נרשמה בקרב עובדי הניקיון (25.8%) ועובדי ספורט וכושר (23.2%) ונמוכה עוד יותר בקרב עובדי הבריאות (8.5%). לעומת זאת, בקרב משלחי היד פקידים ועוזרים (11.3), מזון ותעשייה (10.7%), מנהלים (4.8%) ואף בקרב עובדי ההייטק (4.5%) נרשמה דווקא עלייה במספר מפוטרי הקיץ.
שיעור השינוי בין קיץ 2019 וקיץ 2022 לפי קבוצות ומשלחי יד נבחרות (למעלה מ- 50 דורשי עבודה) בהשוואה לשיעור הירידה הכללי (שעמד על כ- 31.5%):
חרף הירידה שנרשמה בהיקף מפוטרי הקיץ בהשוואה ל- 2019, בכל זאת ובדומה לשנים שקדמו לה גם ב- 2022 נשים היוו למעלה מ- 87% מכלל מפוטרי הקיץ. נתונים אלו חושפים שוב את אי השוויון המגדרי המאפיין את המשק הישראלי, אשר נתן ביטוייו גם במהלך סגרי הקורונה בהם ראינו כיצד עיקר העובדים שהוצאו לחל"ת היו נשים נוכח העובדה שהענפים תלויי הסגר אופיינו בשיעורים גבוהים יותר של עובדות מאשר של עובדים. בדומה, גם הענפים המועדים יותר לפיטורי קיץ מאופיינים בשיעור גבוה יותר של מועסקות מאשר של מועסקים.
- פטריק דרהי יפטר מעל 100 עובדים ב-i24NEWS
- עוד גל קיצוצים בטידס: פיטורים של עד 10% מהעובדים בעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
