המפקחים נרדמו בשמירה; צריך לתת לבנקים להיות עושי שוק, אבל היה צריך למנוע מהם רכישות עצמיות
צוות מפקחים לבחינת הריכוזיות הפיננסית־ריאלית ולהגבלת כוחם של הגופים המוסדיים בישראל ישב והכין המלצות. חברי הצוות המכובדים: רם בלינקוב מנכ"ל משרד האוצר, יאיר אבידן המפקח על הבנקים בבנק ישראל, משה ברקת הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, מיכל כהן ראש רשות התחרות, ענת גואטה יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ליאור חיימוביץ נציג של המועצה הלאומית לכלכלה ומאיר לוין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. באמת אנשים מהשורה הראשונה, אבל ההמלצות הן מהשורה השנייה.
הצוות ממליץ לאפשר לבנקים להיות עושי שוק במניות הנסחרות בבורסה במהלך יום מסחר שוטף. למרות שאתם רואים כותרות מאיימות וחשש מחזרה לוויסות של לפני 40 שנה - זה לא נכון. עושי שוק מוגבלים בכוחם והשפעתם על מניות. הם רק מוודאים שיש מסחר ונזילות במניות שהם עושי השוק שלהן.
ההיפך - הוויסות כבר כאן, דרך רכישה עצמית. אסור לתת לחברות פיננסיות לרכוש מניות של עצמן, במיוחד לא לבנקים וחברות ביטוח. כתבנו על זה מספר פעמים וזה דומה למה שקרה לפני 40 שנים. אז שלחו את הציבור לקנות ממניות בנקים, עכשיו לוקחים את הכסף הציבורי מהמאזנים השמנים (לכסף אין ייחוס ואין טעם וריח) וקונים בו מניות. הקניות האלו מעלות את המחיר של המניות, תומכות במחיר של המניות כשיש ירידות. בנק לאומי היה אלוף הרכישות העצמיות, עכשיו חברות הביטוח הצטרפו לחגיגה. אגב, גם הבורסה עצמה רוכשת מניות של עצמה. בסכומים גבוהים.
אם כבר צריך לפקח זה על הרכישות האלו, אפילו לאסור אותן. עשיית שוק זה בשוליים. זה ממש לא ויסות.
המלצות נוספות:
- להחריג מהגדרת גופים פיננסיים משמעותיים סולקים בעלי היקף פעילות רחב בסליקת עסקות בכרטיסי אשראי
- לא להגביל שליטה משותפת של תאגיד ריאלי משמעותי וגוף פיננסי משמעותי בתאגיד משותף לשניהם
- לא לשנות את ההגבלות האוסרות על גופים מוסדיים להשקיע באמצעות כספי העמיתים יותר מ–10% במניות של תאגיד ריאלי משמעותי
- לכלול את האשראי שמגייס תאגיד ריאלי בחו"ל שמשמש לפעילות בישראל, כ"אשראי" לעניין הגדרת תאגיד ריאלי משמעותי
- לשנות את ההגדרה של "מחזור מכירות קובע" בחוק הריכוזיות, כך שהיא תכלול גם מכירות מיצוא
- לאפשר לתאגידים פיננסיים להשקיע בחברות המשתייכות לקבוצה עסקית ריאלית משמעותית - אך בתנאי שאותן החברות יהיו בעלות מחזור מכירות שנתי של עד 100 מיליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקראו את ההמלצות האלו שוב ותקבלו - "אכזבה". זה טיפול בשוליים, במקומות הכי קלים לטיפול, לא במקומות שבאמת מייצרים כח, שליטה, השפעה לגופים הפיננסים, לא במקומות שבהם הגופים הפיננסים מנצלים את כוחם. מה עם ריכוזיות בתחומי הליבה של שוק ההון, במקומות הבסיסיים ביותר של חיתום, ליווי הנפקות וניהול השקעות - האם גוף חיתום צריך להיות בתוך קבוצה של גוף פיננסי עם ניהול פיננסי. האם גוף חיתום לא מחויב להיכלל תחת הכללים של גוף פיננסי. איך זה שבגוף חיתום המנהלים מרוויחים פי 4 ממנכ"לים של בנקים? איך זה שמאפשרים את התן וקח הקלאסי בין גופים מוסדיים לגופי חיתום?
ההתייחסות לכל אלה לא ממש נמצאת בדו"ח. כן מתייחסים שם רק לסכנה של ויסות המניות. אבל אנחנו לא שם. "רבים מניגודי העניינים שהיו קיימים במערכת הבנקאית בתקופת המשבר בשנות ה־80 פחתו באופן ניכר. כספי הציבור בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות כבר אינם מנוהלים בבנקים אלא בבתי השקעות. בנוסף, במהלך השנים נקבעו הסדרים רגולטוריים להגברת הפיקוח על הבנקים ומניעת מצבי ניגודי עניינים כמו בתחום ייעוץ ההשקעות. כמו כן, בוצעו שיפורים ניכרים בשיטות המסחר בבורסה וביכולת של הבורסה ושל רשות ניירות ערך לפקח עליו.
- 9.חנן 28/09/2022 14:56הגב לתגובה זוהרי אתם כותבים אותה כתבה וממליצים אותה המלצה , מה הפלה כלכלנים שאתה מכנה אותם שורה ראשונה מפליא מאיפה המצאתה את זה הם לא מהשורה עשירי אפילו מהשורה ת.... מה שעיניין אותם למשוך משכורת שמנה שאתרח קטן לא איקבל יותר שלא יגרם אינפלציה , מעבר לזה ,המלצה שממלצה אין קשר כל הבחירים לא שווים כלום , שזה עוד הרבה הייתי אומר שום דבר ממש הגיעה זמן לזלזל בהם בהתנהגות שלהם בדעותהם , היות ולא עושים למען הזרחים כלום לביתם , אז אתה יכול לכתוב כמה שאתה רוצה , הם יעשו מה שהם רוצים ואנחנו נסבול בשקט
- 8.הם ימשיכו לישון כי זה נוח וזה על חשבוננו חחחחח (ל"ת)שמשי 28/09/2022 11:36הגב לתגובה זו
- 7.גד 28/09/2022 10:50הגב לתגובה זומסכים לגמרי עם הנכתב. נדרש היה להגביל את החתמים. נדרש מאד לדעתי לחוקק תקנות לגבי שורטים. כמה מותר, מה אסור ובאילו הקפים. זו חובה של רשויות הפיקוח להכנס לתחומים האלה
- 6.זה הכל מכוון 28/09/2022 09:52הגב לתגובה זוהם יודעים מצויין מה הם עושים הלקח היחיד שנלמד זה שהכל יהיה חוקי ...
- 5.ברבור שחור 28/09/2022 09:47הגב לתגובה זוהדלתות המסתובבות משתקות כל עובד ציבור בכיר, כל האנשים הללו בלי יוצא מהכלל רואים את עצמם כמנהלים בכירים ואולי אפילו מנכלים בבנקים ובקרנות הפנסיה. זה למה לא קם פה גוף פיננסי משמעותי בשנים האחרונות.
- 4.ss 28/09/2022 09:09הגב לתגובה זוגבנו
- 3.הבנקים צריכים רק לעלות בגלל רווחי הריביות (ל"ת)ברוך 28/09/2022 08:49הגב לתגובה זו
- 2.שמור לי ואשמור לך-זה עיקרון המוביל (ל"ת)ניר 28/09/2022 08:30הגב לתגובה זו
- 1.בלה בלה בלה 28/09/2022 07:59הגב לתגובה זוהמס על דיבידנדים מוגזם בארה"ב מי שמחזיק מעל שנה מניית דיבידנד לא משלם מס על הדיבידנד רק פה משונררים את האזרח וכל הכסף הולך לבעלי תפקידים להעלאת שכר לחברי כנסת ולחברים של גנץ . למורים עדיין לא נתנו שקל וההסכם מוסתר ויפה ושאשא מתחבאות מתחת לשולחן עד הבחירות כי אז יתגלה איך מכרו את המורים . גם אי אפשר לקזז הפסדי מס מדיבדנדים . הגשתי דוח ולא החזירו לי כסף אמרו לא מחזרים על דיבדנדים . אז בלי עצות אם מניה כמו מקס סטוק ירדה מעל 50% עדיף שיתמכו במחיר ולא יחלקו דיבדנד של 10 אג
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
