יקי נוימן מנכל דוראל אנרגיה
צילום: טל שחר

דוראל וטראלייט זכו בתעריף הגנה בפרויקט הגנת מתח עליון

פרויקט "הדרי שאן" של דוראל מתוכנן להיות בהספק מצטבר של כ-180 מגה-וואט בתוספת מתקני אגירת אנרגיה; פרויקט "תענך 2" של טראלייט מתוכנן להיות בהספק מצטבר של כ-36 מגה-וואט

דור עצמון |

חברת דוראל אנרגיה 2.67% העוסקת בהקמה, החזקה ותפעול מערכות אנרגיה מתחדשת בישראל ובארה"ב, כתה בתעריף הגנה לחלק המתח העליון בפרויקט "הדרי שאן", אשר הספקו כ-112 MW (DC), מתוך כ-180 MW (DC) סה"כ. ​חלק המתח העליון של פרויקט 'הדרי שאן' צפוי לפעול תחת אסדרת ברירת מחדל, אשר במסגרתה ישולם תעריף SMP (מחיר שולי חצי שעתי) עבור הזרמת חשמל לרשת.

​המתקן ייהנה מתעריף הגנה מובטח של 11.7 אגורות לקוט"ש, צמוד למדד המחירים לצרכן ("תעריף ההגנה הצמוד"), כך שככל ובימים מסוימים יהיה הממוצע היומי של תעריף ה-SMP נמוך מתעריף ההגנה הצמוד, יהיה זכאי המתקן להשלמת הכנסה בגובה ההפרש שבין המחיר הממוצע היומי לתעריף ההגנה.

לצד חלק הפרויקט הצפוי להתחבר למתח עליון, בכוונת החברה להקים במקום פרויקט נוסף במסגרת זכייתה בהליכים תחרותיים נוספים שפרסמה הרשות, כך שהספק הפרויקט המשוכלל הצפוי לקום יהיה כ-180 מגה-וואט בתוספת מתקני אגירת אנרגיה. פרויקט "הדרי שאן", המוגדר כפרויקט תשתית לאומית, מחזיק בתוכנית סטטוטורית מאושרת ונמצא בשלבים אחרונים לקראת הוצאת היתר בניה.

גם חברת טראלייט -0.09%  זכתה בהליך של רשות החשמל לקביעת תעריף הגנה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת במתקן הייצור שלה, תענך 2, שיחובר לרשת ההולכה במהלך 2024. בעקבות זכייתה, טראלייט תהיה גם כן זכאית לתעריף הגנה זהה של 11.7 אג' לקוט"ש צמוד למדד המחירים לצרכן, ביחס להספק כולל (במונחי AC) של 36 מגה וואט, והספק מותקן (במונחי DC) של 47 מגה וואט, שתייצר טראלייט במתקני הייצור שלה.

'התענך 2', שצפוי לפעול מסחרית במהלך שנת 2024, הינו פרויקט המשך לפרויקט 'התענך 1' של טראלייט, שכבר קיבל אישור חיבור לרשת החשמל ונמצא בשלבי פיתוח אחרונים. הפרויקט צפוי לפעול בהספק מותקן של 250 מגה וואט, וצפוי להניב הכנסות של כ-90 מיליון שקל בשנת הפעלה מלאה וכ-2 מיליארד שקל במשך כל תקופת הפעלת הפרויקט, העומדת על כ-23 שנים.

יקי נוימן, מנכ"ל דוראל: "דוראל ממשיכה את תנופת הקמות וחיבור המתקנים בישראל. הפרויקט הזה, לצד הקמות הפרויקטים במסגרת זכייתה הגדולה של החברה במכרזי סולאר בשילוב אגירה, מחזקים את מעמדה של דוראל כחברה המובילה בישראל ומהווה נדבך נוסף בתוכנית הצמיחה של החברה. דוראל ממשיכה לפעול במרץ להגדלת צבר הפרויקטים שלה, הקמתם וחיבורם לרשת, בארץ ובחו"ל, בהתאם לאסטרטגיית הצמיחה והיעדים שהציבה לעצמה".

רני ליפשיץ, מנכ"ל טראלייט: "זכייתנו בהליך התחרותי של רשות החשמל עשויה לשפר את רווחיות החברה מהפרויקט בעשרות מיליוני שקלים. בשנים הקרובות טראלייט תהיה יצרנית חשמל בהיקף של מאות מגה בישראל, עם זרוע משמעותית של אספקת חשמל, ואנחנו מתכוונים כבר בתקופה הקרובה לפעול לחתימה על הסכמי אספקת חשמל עם גופים צרכניים רבים, ובהם שחקנים מרכזיים במשק".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?