ירון מורגנשטרן גלאסבוקס
צילום: גלאסבוקס
ראיון

מנכ"ל גלאסבוקס: "צמצמנו גיוסים אבל לא נפטר עובדים"

כך מצהיר ירון מורגנשטרן, מנכ"ל גלאסבוקס, מדוע לדעתו החברה עדיין לא רווחית? בפועל, בדוחות החברה - ההכנסות גדלו, אבל מנגד ההפסד התפעולי זינק הרבה יותר
עומר רוסו | (1)

״מבחינתי, ההילייט של הדוח הוא הצמיחה בהכנסות של החציון, שם צמחנו ב-40%, במקביל לעלייה ברווח הגולמי, בתיאום עם ירידה בקצב שריפת המזומנים מחציון לחציון של 3%. אני מרוצה מהמגמה: אנחנו צומחים בהכנסות במקביל לשיפור במדדי הרווחיות. בנוסף, ההזדמנויות העסקיות שגלאסבוקס ייצרה בחציון הראשון של שנת 2022, היו יותר מכל ההזדמנויות העסקיות שיצרה בשנת 2021 כולה. אנחנו נמצאים בעמדה חזקה מאוד לחציון השני של השנה" כך אומר ירון מורגנשטרן, מנכ"ל גלאסבוקס בראיון לביזפורטל אחרי פרסום הדוחות לרבעון השני. גלאסבוקס גלאסבוקס רשמה הכנסות ברבעון השני של השנה בסך של כ-10.3 מיליון דולר, צמיחה של 17% מהרבעון המקביל שם רשמה הכנסות של 8.7 מיליון דולר, סך ההכנסות השנתיות החוזרות (ARR) הסתכמו ל-46 מיליון דולר, גידול של 24% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בדומה להכנסות, גם הרווח הגולמי גדל ב-8% לעומת הרבעון המקביל ל-6.2 מיליון דולר. ההוצאות התפעוליות המשיכו לתפוח ועמדו ברבעון השני על 16.2 מיליון דולר, זינוק של 28% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מונעות בעיקר מהוצאות המכירה והשיווק, שהגיעו ל-8.5 מיליון דולר. בעקבות ההוצאות, ההפסד התפעולי גדל ל-10 מיליון דולר, לעומת הפסד של 6.9 מיליון דולר אשתקד. בשורה התחתונה עמד ההפסד הנקי על 11.3 מיליון דולר, זינוק של 55% ביחס לרבעון המקביל, כאשר שם עמד ההפסד הנקי על 7.2 מיליון דולר. במחצית הראשונה של השנה גלאסבוקס רשמה הפסד נקי של 19.2 מיליון דולר, גידול של 51% בהפסד החציוני. על רקע הנתון, קצב שריפת המזומנים של החברה ברבעון השני עמד על 6.7 מיליון דולר, בעוד שברבעון המקביל שרפה החברה 4.9 מיליון דולר, אך בהסתכלות חציונית קצב שריפת המזומנים ירדה מעט כשבחציון הראשון שרפה גלאסבוקס 7 מיליון דולר, ירידה של 3% מחציון לחציון. החברה שומרת על שיעור שימור לקוחות בקרב לקוחות גדולים העומד על 99%, גבוה מהממוצע בתעשייה, ומוסיפה כי כחלק מהעונתיות המסורתית בחברה, היא רואה שיפור בחציון השני של השנה. ירון, איך אפשר לדבר על שיפור במדדי הרוווחיות בזמן שההפסד התפעולי גדל ב-28% ? מורגנשטרן: "המטרה שלנו היא קודם כל להפוך ל״Cash flow positive", ומשם להפוך את ההפסד התפעולי לרווחיות. יש לנו השקעה מאוד גדולה בהוצאות המכירות והשיווק, שתרמה מאוד ליצירת ההזדמנויות העסקיות, והייתה חלק מהסיבות לכך שייצרנו יותר כאלה בחציון, בעקבות ההשקעה בהוצאות המכירה ושיווק, אנחנו מצליחים להיכנס לגאוגרפיות חדשות ו-ורטיקלים חדשים, זאת השקעה שמניבה פירות. ״אנחנו משגיחים בצורה מאוד קפדנית על ההוצאות שלנו. לא הגענו לפיטורי עובדים, אנחנו לא מאמינים בזה, כן צמצמנו משמעותית את הגיוסים. גם הוצאות הענן הצטמצמו וגרמו לעליה בשולי הרווח בסגמנט זה״. האם גלאסבוקס מתמקדת יותר בצמיחת ההכנסות והזדמנויות ופיתוח החברה בסגמנטים הללו, מאשר, להתמקד בהפיכה לרווחיות?  מורגנשטרן: ״לא חושב שהיום במצבנו אנחנו יכולים לוותר על אחד משני הדברים. התחום נמצא עדיין בחיתולים ויש פוטנציאל גדול לשוק שאנחנו פועלים בו, גלאסבוקס חייבת לאזן בין הצורך להמשיך לגדול ולנצל את ההזדמנות שיש בשוק, לבין הציפיות של המשקיעים ורצונם שנעבור לרווחיות. כבר מחר גלאסבוקס יכולה להיות רווחית, אך לדעתי לא נכון לעשות את זה כיוון שצריך לנצל את פוטנציאל השוק. אנחנו חייבים לאזן בין הרצון להמשיך לצמוח בשוק אטרקטיבי, לבין הרצון והתוכנית שבידינו לעבור לרווחיות, אנחנו עושים זאת בצורה יפה מאוד״. לדברי מורגנשטרן, שבעה מעשרת הבנקים הגדולים בעולם הם לקוחות של החברה, וכך גם רשת חברת המלונות הגדולה בעולם, רשת הקונסומר-פרודקט הגדולה בעולם ועוד. האם השפעות האינפלציה והריבית מגיעות ופוגעות בכם? מורגנשטרן: ״בעקבות חוזקות הלקוחות שלנו כחברות גדולות, בתקופה כזאת הן דווקא נהנות ומכניסות יותר. לדוגמה - הבנקים. לכן, ההשפעה לא מגיעה אלינו. בנוסף, אותם לקוחות מבינים כי המעבר לדיגיטלי קריטי בשביל המשך ההצלחה שלהם, המערכת שלנו הופכת להיות 'Must have' מ - 'Nice to have', בלעדיה, החברות האלה לא יכולות לעבוד״. גלאסבוקס פיתחה פלטפורמה המנתחת נתוני גלישה לשם מקסום חוויית המשתמש, ייעול ושיפור השירות בערוץ הדיגיטלי. בין היתר מדובר בניטור ביצועי אפליקציות, ניטור פעילות לקוחות וניהול חווית הלקוח. לחברה לקוחות הפועלים מולה, בהם תאגידים גדולים בתחומי הבנקאות, ביטוח, טלקום, קמעונאות, טכנולוגיה ועוד, מ-20 מדינות,  אם הכל לכאורה טוב, למה ביצועי המניה גרועים? מורגנשטרן כמובן לא יתייחס לכך אבל אנחנו נתייחס לנושא - מתחילת השנה התרסקה מניית גלאסבוקס ב-63%. רק החודש היא נפלה ב-10%. המניה נסחרת במחיר של 29.5 שקלים למניה ושווי שוק של 346 מיליון שקל. אחרי האופוריה של 2021, של גל ההנפקות, של חברות עם שוויים מנופחים ומנותקים לחלוטין מהשווי הכלכלי שלהם, עם חברות הפסדיות שלא ברור מתי ואם אי פעם יגיעו לרווחיות, כאשר החברות מקבלות שוויים רק לפי צמיחה ולא לפי רווחים (ובשורה התחתונה - כדי להצדיק קיום של חברה היא צריכה בסופו של דבר לייצר רווח), אז אחרי השנה ההיא, הגיעו הנפילות של 2022, שהחזירו את המשקיעים אל הקרקע. פתאום לא מוכנים לתת למניות שוויים גבוהים, פתאום צריך להצדיק את המחירים.  הנה גרף המניה:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ברונו השקעות 17/08/2022 12:59
    הגב לתגובה זו
    כל החברות מוכוונות צמיחה בנויות עקום לגמרי עם מחלקות שיווק מפוצצות בכל מיני מוכרי קמח לאסקימוסים שסוגרים לך עסקאות ברווח אפס כדי להראות צמיחה ולוקחים לך עמלות שמחריבות את המאזן.
אורי מקס מקס סטוק
צילום: רמי זרנגר
דוחות

מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה בשער הדולר״

מנדי הניג |

רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8%   מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר. 

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים, בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.

הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.

במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל. 

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מחר בבורסה - קמטק ונובה יצנחו ב-5%, טבע תעלה ב-2%

על מניות האנרגיה החדשה, שוק החוב והר השקלים

מערכת ביזפורטל |

כסף גדול מניע את השווקים. יש הר של שקלים שלא יוצא מהבנקים למרות ריבית נמוכה מאוד. יש גם הר דולרים עולמי שנמצא באפיקים סולידיים. מדברים על כך שמחירי המניות גבוהים, אבל כספים מאוד גדולים זורמים לפירמות ולעובדים. רווחים של החברות, שכר של העובדים, כסף שמשרת חיסכון והשקעה. הכספים שאתם מרוויחים בשכר מופנים בעיקרון לצריכה שוטת ולהשקעה-חיסכון. הצריכה בסדר גמור, החיסכון-השקעות עולים בהתמדה, וזו תופעה עולמית.

אנשים חסוכים יותר לפנסיה, חוסכים יותר בשוטף במניות ובאגרות חוב. זה מוביל לביקושים גדולים מאוד לנכסים פיננסים, ומנגד יש היצע מוגבל. הכספים זורמים לשוק ונפגשים עם אותן מניות קרנות ואג"ח, יש אומנם הנפקות, אבל זה לא מספיק לספוג את הביקוש הגדול וככה נוצרות עליות מחירים. ככה נוצרות בועות. יש אינפלציה במחירי הנכסים הפיננסים וזו לא תופעה חדשה, אבל היא לא עוצרת, אלא מתעצמת. 

 מדברים על מחירים גבוהים במניות בוול סטריט מדברים בחודשים האחרונים גם על ניפוח בשוק החוב - חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות. גם מחירי המניות בת"א כבר לא זולים, ואגרות החוב נסחרות בפער נמוך ביחס לאגרות החוב הממשלתיות.  האם זה אומר שהעליות יפסקו? אי אפשר לדעת. יש טריגרים אפשריים למעלה ולמטה. הבורה נעה גם לפי המצב בעזה - הכיוון של המלחמה והסיכוי לעסקת חטופים משפיעים על הבורסה.

החשש מהסלמה הוא ברור ומשפיע לשלילה, כאשר מדברים על הפסקת אש, השוק הופך לחיובי, וזה אומר שהוא מטולטל מאוד ב-680 הימים האחרונים מאז 7 באוקטובר, כשבסה"כ הוא מטולטל כלפי מעלה. 


מחר בבורסה צפוי להיות יום רגוע יחסית. המשק בסוג של שביתה חלקית ומחאה למען החטופים. מדברים על הפחתת רכישות וצריכה שוטפת למען אלו שעזבו את העבודה והעסק שלהם כדי להגיע למחאה. אבל לא ברור איך זה עוזר למחאה. זה פוגע בעסקים.