יאיר נחמד מנכל נאייקס
צילום: ביזפורטל

נאייקס משיקה פלטפורמה המאפשרת תשלום באמצעות נכסים וירטואלים

הפלטפורמה מאפשרת שימוש בנכסים וירטואלים כמו נקודות מועדון, הטבות או קופונים באופן אוטומטי בכל בית עסק או אתר אינטרנט בעולם; המערכת מאפשרת גם לבתי העסק לעקוב אחר הרגלי הצריכה של הלקוחות 
גיא טל | (1)

חברת הפינטק נאייקס 0.55%  מודיעה על השקת פלטפורמת CoinBridge המאפשרתש תשלום באמצעות נכסים וירטואלים פיננסים (כגון: נקודות מועדון, הטבות, קופונים, זיכויים, Cashback, NFT וכל נכס בעל שווי פיננסי) לביצוע רכישות בכל בית עסק או אתר אינטרנט בעולם. CoinBridge ממקדת בשלב ראשון את פעילותה בתחום הקמעונאות ומועדוני הלקוחות, ומציעה פתרון להגדלת חופש הפעולה הפיננסי של הצרכנים באמצעות הרחבת אפשרויות מימוש הטבות, נקודות מועדון וגיפט-קארדים בכל בית עסק או אתר אינטרנט בעולם – ללא צורך באינטגרציה עם קופות בתי העסק, המהווה חסם למימוש הטבות. בנוסף, מספקת CoinBridge לקמעונאים ומועדוני הלקוחות מידע אודות עסקאות הצרכנים, ובכך מאפשרת לייצר תובנות עסקיות על הרגלי הצריכה של לקוחותיהם מחוץ לחנויות ולרשתות שלהם, מידע באמצעותו יוכלו למקד את הפעילות העסקית. לצורך השקת CoinBridge ומימוש הנכסים הדיגיטליים על גבי סכמות כרטיסי האשראי בעולם, נאייקס הצטרפה כמנפיק ברשת מאסטרקארד העולמית וקיבלה רישיון הנפקה ראשון בישראל. פתרון CoinBridge יושק לראשונה במהלך שנה זו בישראל, ובהמשך ייפרס למדינות נוספות בהדרגה.  שוק מועדוני הלקוחות בארץ ובעולם נמצא בגידול מתמיד – בישראל לבדה קיימים מעל 10 מיליון חברים הרשומים במועדוני הלקוחות השונים (מרבית האוכלוסיה חברה ביותר ממועדון אחד), שווי שוק הנאמנות הישראלי נעמד על כ- $622 מיליון דולר והוא צפוי לגדול בקצב שנתי של .2 ולהגיע לכדי שווי של כמעט מיליארד דולר ב- 2026. בזירה הגלובלית שוק ההטבות והגיפט-קארדס בלבד צפוי להגיע עד לסוף שנת 2022 לכדי שווי של כ- 987 מיליארד דולר והצמיחה השנתית הממוצעת בחמש השנים הקרובות צפויה להגיע לכ- 12.2%, כך שהשוק הגלובלי צפוי להגיע לשווי של 1.56 טריליון דולר עד שנת 2026. יאיר נחמד מנכ"ל נאייקס: "עם קבלת רשיון המנפיק, אנו מרחיבים באופן משמעותי את סל הפתרונות המתקדמים שלנו והפעם נכנסים לעולם ההנפקה כנדבך משלים לפעילותינו המסורתית בעולמות הסליקה. אנו מודים לחברת מאסטרקארד על שיתוף הפעולה והאמון המבוסס על הניסיון הרחב והעמוק של נאייקס בתחום התשלומים. היכולת שלנו כחברת פינטק גלובלית לפתח פתרונות חדשניים, מדויקים וקלים ליישום שיש בהם צורך אמיתי, מבטיחה העמקת הקשר שלנו עם לקוחות קמעונאיים קיימים, כמו גם הגדלת הערך המוסף והיתרון התחרותי שמאפשר לנו לגייס לקוחות חדשים ולהרחיב את הפריסה של נאייקס בכל מקום". גיא רוזנהויז, מנכ"ל CoinBridge: ״הפתרון של CoinBridgeהוא פריצת דרך בעולם התשלומים המתקדמים, ביכולת ובחופש להמיר נכסים דיגיטליים לכדי תשלומים ורכישות בזמן אמת, בכל בית עסק בעולם. אנו מספקים כיסוי מלא ודינמי למועדוני לקוחות וקמעונאים, העונה על כלל הצרכים הפיננסיים, העסקיים והרגולטוריים הנחוצים להם על מנת להשיק, ולנהל שירותי תשלומים. בכך יישום פתרון CoinBridge מאפשר לכל רשת קמעונאית או חברה המנהלים מועדון לקוחות, להפוך לחברה פיננסית, להשיק שירותי תשלום מתקדמים ולייצר תשתית לביצוע עסקאות בכל זמן, בכל מקום, ובכל אופן תשלום קיים או עתידי"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    למבני עניין שווה להשקעה ? תודה (ל"ת)
    אזרח 03/08/2022 09:38
    הגב לתגובה זו
יוסי אבו ניו מד
צילום: שלומי יוסף

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד: "העסקה שחתמנו היום משנה את כללי המשחק של משק האנרגיה האזורי, ומוכיחה פעם נוספת שלוויתן הוא כלי לשינוי מציאות אסטרטגי"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן ניו מד

נכסי הגז של ישראל הם משמעותיים משלוש בחינות - ראשית הם כסף גדול. מתנה שישראל קיבלה. היזמים ויצחק תשובה בראשם קדחו במשך 30 שנה ואז מצאו גז. מגיע להם ליהנות ממנו. המדינה רצתה עוד כמה ביסים - קיבלה. אבל לא מדובר רק בכסף גדול. מדובר בעוצמה אנרגתית לעשרות רבים של שנים ומדובר בעוצמה ביטחונית. כשישראל מייצאת גז למצרים וירדן היא בעצם מחזקת את הקשרים עם שתי שכנות שלה שבקלות יכלו בשנים האחרונות להיות אויבות. מה היה קורה אם גם מצרים וירדן הניו אויבות שלנו? אז נכון, זה לא רק הגז, אבל לגז יש משקל חשוב. 

על רקע ההודעה מניית ניו מד ניו-מד אנרג יהש 4.15%   מזנקת בכ-4.2% מתחילת השנה היא השיגה תשואה חיובית של 43%, וב-12 החודשים האחורים המניה רושמת זינוק של כ-81% , היא נסחרת לפי שווי שוק שלה שנע סביב 18.2 מיליארד שקל מה שמבטא תשואה של כ-8-9% בשנה ביחס לתזרימים העתידיים.

עסקת ענק ללוויתן

היום מדווחות המחזיקות בלוויתן על עסקת הייצוא הגדולה בתולדות המדינה - ניו-מד והשותפות בלוויתן חתמו על הסכם למכירת 130 BCM גז טבעי למצרים.זאת כמות אדירה, שהיקף העסקה מוערך ב-35 מיליארד דולר עד לשנת 2040.

השלב הראשון בעסקה, מכירה של כ-20 BCM, צפוי להיות מיושם החל מהשנה הבאה. עם השלמת פרויקט הרחבת לוויתן יחל השלב השני בעסקה, שהיקפו כולל כ-110 BCM גז טבעי נוספים.העסקה החדשה מתווספת להסכם הייצוא למצרים מ-2019 שעמד על 60 BCM.

העסקה צפויה לסלול את הדרך להרחבת לוויתן ולהבטיח קיבולת הפקה מספקת למשק הישראלי עד 2064.

 על פי דו"ח המשאבים המנובאים העדכני של פרויקט לוויתן היקף המשאבים הקיים במאגר כיום הוא כ-600 BCM גז טבעי.

 יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד מסר: " העסקה שחתמנו היום משנה את כללי המשחק של משק האנרגיה האזורי, ומוכיחה פעם נוספת שלוויתן הוא כלי לשינוי מציאות אסטרטגי"

 

ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה