מכולת סופר מזון קמעונאות
צילום: Istock

הרשתות החרדיות זולות יותר? בדיקת המועצה הישראלית לצרכנות מגלה

ברשתות החרדיות יש עלייה ממוצעת של כ-4% בכל מחירי המוצרים בהשוואה לשנה שעברה ועלייה של כ-1.5% מתחילת השנה. הרשת החרדית הזולה ביותר- שערי רווחה. ההפרש בין הסל הזול ליקר 19% רמי לוי זולה ב-1% לעומת הרשת החאדית הזולה ביותר.
משה כסיף |

המועצה לצרכנות בדקה השבוע מחירים של מוצרי צריכה ברשתות החרדיות. לצורך הבדיקה, נבחר  סל  של 102 מוצרים שבחרו מתוך הנפוצים והנמכרים ביותר ברשתות החרדיות. הסל הזול ביותר - ברשתות שערי רווחה ואושר עד הסל היקר ביותר - ברשת גוד מרקט. ההפרש בין הרשתות הוא 19% (כ-220 שקל).   בנוסף נבדק אותו סל ב-5 רשתות דיסקאונט לא חרדיות, שלפי ממצאי סקר שבוצע בדצמבר 2021 הן הרשתות המועדפות לקניות בקרב הציבור החרדי: רמי לוי, מחסני השוק, ויקטורי, שופרסל דיל ורשת יינות ביתן. הסל ברשת  רמי לוי, זול ב כ1% מאשר ברשתות החרדיות הזולות ביותר (שערי רווחה ואושר עד) 10 שקל.   איפה משתלם לרכוש מוצרים בודדים הפרש המחיר עבור אותו מוצר מבין  ה-14 הרשתות החרדיות, יכולים להגיע לעד  16 שקל.  חיתולים פרידום דריי 12-22 קילו שלב 5 האגיס 36 יחידות: נמכרים ב  45 ₪ ברשתות גוד מרקט ושפע ברכת השם קרוב לבית, לעומת 28 ₪ ברשת שערי רווחה. הפרש המחיר הוא 16שקל (59%). מרכך כביסה מרוכז כחול בדין אקסטרה 960 מ"ל:  נמכר ב- 20 ₪ ברשתות גוד מרקט ויש בשכונה, לעומת 11 ₪ ברשתות אושר עד, שפע ברכת השם  ושפע ברכת השם קרוב לבית. הפרש המחיר הוא 9 שקלים (83%) גבינה בולגרית 16% פיראוס 250 גרם: נמכרת ב-24.9 שקל ברשתות גוד מרקט ושירה מרקט,  לעומת 16.9 שקל ברשתות שערי רווחה  ושפע ברכת השם. הפרש המחיר הוא 8 שקלים (48%) עוגי דגנים עם פצפוצים בטעם שוקולד מופחת סוכר בד"ץ תלמה 500 גרם: נמכר ב  23 ₪ ברשת יש בשכונה, לעומת 15 שקלים ברשת שפע ברכת השם. הפרש המחיר הוא 8 שקלים (53%) פופקורן למיקרוגל עם מלח פרווה בד"ץ הוט פופ 6 * 100 גרם: המכר ב- 17 שקלים ברשת יש בשכונה ורשת גוד מרקט, לעומת 10 שקלים ברשת מחסני השוק מהדרין. הפרש המחיר הוא 7 שקלים (71%)  בכמה התייקר  הסל ברשתות החרדיות לעומת שנה שעברה ותחילת השנה? בהשוואה למחירים שנרשמו בבדיקה שנערכה בדיוק לפני שנה, נמצא כי יש עלייה ממוצעת של כ-4% במחירי כלל המוצרים ביחס למחירים של השנה שעברה, ועלייה של כ1.5% ביחס למחירים בתחילת השנה .  התייקרות ברשתות החרדיות מול ההתייקרות בשאר הרשתות  מהממצאים של המועצה לצרכנות עולה כי ברשתות החרדיות נרשמה עליה במחיר הסל, בהשוואה למחירו בשנה שעברה ובהשוואה לעליות המחיר מתחילת השנה. עם זאת, התייקרות סל המוצרים ברשתות החרדיות היא מתונה אותר מזאת שנרשמה בכלל הרשתות, שם מצאה המועצה לצרכנות עלייה ממוצעת של 6%.  רשתות חרדיות מול רשתות דיסקאונט אחרות נוסף על הבדיקה ברשתות החרדיות, נבדק אותו סל ב-5 רשתות דיסקאונט שאינן חרדיות, שלפי ממצאי סקר שבוצע בדצמבר 2021, הן הרשתות המועדפות לקניות בקרב הציבור החרדי: רמי לוי, מחסני השוק, ויקטורי, שופרסל דיל ורשת יינות ביתן. מהבדיקה עולה כי מחיר הסל ברשתות החרדיות זול יותר בהשוואה לחמשת רשתות הדיסקאונט הלא חרדיות שנבדקו. הרשתות החרדיות זולות יותר ממחסני השוק, שהיא רשת הדיסקאונט הלא חרדית השנייה בסדר המחירים. עם זאת, הסל ברשת רמי לוי, זול ב כ1% מאשר ברשתות החרדיות הזולות ביותר (שערי רווחה ואושר עד) 10 ₪.   הבדיקה נעשתה על בסיס מחירים ממוצעים של הרשתות  בתאריך 7 ביולי. בממוצע רשתי. המחירים כוללים מבצעים, למעט מבצעי אשראי. ליווי סטטיסטי נעשה ע"י ד"ר אור כץ מהמכללה האקדמית אשקלון

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.