פיתוח מחלף השלום
צילום: ארקאפקט עדי בואנו

החלו העבודות לפיתוח המרחב העירוני במחלף השלום בת"א

העבודת מתקיימות מדרך מנחם בגין ועד רמפת איילון דרום; השדרוג יכלול פיתוח של המרחב העירוני לטובת הולכי הרגל, משתמשי התחבורה הציבורית ורוכבי האופניים והקורקינטים

דור עצמון | (11)

עיריית תל-אביב-יפו, משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון החלו בעבודות לשדרוג המקטע המערבי של מחלף השלום - מדרך מנחם בגין ועד רמפת איילון דרום. העבודות תבוצענה בימים ראשון עד חמישי, משעה 07:00 עד השעה 18:00 ותמשכנה כ-8 חודשים. בין היתר יושם דגש על הצללה, הרחבת מדרכות, סימון נת"צים וסלילת שבילי אופניים. במסגרת השלב הראשון של עבודות שדרוג מחלף השלום, יסללו נתיבי תחבורה ציבורית לשני הכיוונים לצד פיתוח מרחב תחנות אוטובוס; יסללו שבילי אופניים בטיחותיים, מופרדים ומוצלים לשני הכיוונים; מרחב עירוני מחודש שיכלול מדרכות רחבות ומונגשות, ספסלים, פחי אשפה, מתקני עגינה לאופניים ולקורקינטים, לצד עשרות עצים חדשים שיינטעו לאורך התוואי; וכן יתווספו סככות הצללה בגשר חיים לנדאו (מזוהה כ"גשר השלום") לרווחת משתמשי הדרך. צפי סיום עבודות השלב הראשון באפריל 2023. מחלף השלום הוא בין המחלפים העמוסים בישראל ומהווה שער כניסה לאלפים רבים המגיעים לת"א מדי יום דרך תחנת רכבת השלום והכבישים המחברים. השדרוג מתבצע כחלק ממדיניות להיפוך הפירמידה - לפיה במקום הראשון מוצבים הולכי הרגל, אחריהם נמצאים משתמשי התחבורה הציבורית ורוכבי הכלים הדו גלגליים ובתחתיתה הנוהגים ברכב הפרטי. באזור זה מקודמים פרויקטי תחבורה נוספים רבים, בהם: "דרך בגין המתחדשת" (שדרת הקריה), מהיר לעיר, נתיבים מהירים בנתיבי איילון, רשת אופנידן והרכבת הקלה. רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו: "דרך השלום היא אחד מצירי התנועה הראשיים שמובילים לתוך תל אביב-יפו וממנה, כך ששדרוג המרחבי התחבורתי בה ישרת לא רק את תושבות ותושבי העיר אלא גם את האנשים הרבים שמגיעים לעירנו מדי יום. על ידי פיתוח מקטע זה אנו הופכים ציר תנועה עמוס נוסף למרחב עירוני מזמין, ששם את הולכי הרגל, רוכבי האופניים ומשתמשי התחבורה הציבורית בראש סדר העדיפויות". מיכל פרנק, מנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים: "מחלף השלום משרת עשרות אלפי הולכי רגל, רוכבי אופניים, נוסעי רכבת ישראל ואוטובוסים, ונהגי הרכב הפרטי. העבודות משקפות את סדרי העדיפויות של המשרד לעודד הליכתיות באמצעות מרחב מזמין, מוצל, וקישוריות לאמצעי תחבורה משלימים ובני קיימא - אופניים ותחבורה ציבורית".  

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שרגא קטן 10/08/2022 09:04
    הגב לתגובה זו
    איך נפלו גיבורים
  • 6.
    אנונימי 24/07/2022 21:51
    הגב לתגובה זו
    אז כן אני עברתי את ה-60. קורקינט ואופניים אינם פיתרון לבני גילי וזאת בגלל הסיכון לפגיעה בלתי הפיכה. וראיתי אנשים שנפגעו ונשארו מוגבלים להמשך חייהם.מצד שני מצב התחבורה הציבורית הפך להיות ירוד ובלתי סביר.אז נותרנו עם מוניות ומי ישלם?העירייה רואה אותנו שקופים. ואם צריך להגיע לבניין הממשלה שסמוך לצומת, שאמור לשרת את כולם ואיך נגיע.
  • 5.
    אלמוג 24/07/2022 13:53
    הגב לתגובה זו
    למה לסתום את העיר גם את דיזינדוף וגם בוגרשוב נהיו חד סטריים.בעיות גם בארלוזרוב.זה רק יגביר את העומסים בשלום, אסור להם לפשל גם שם כי זה יהיה אסון!
  • 4.
    עמי 12/07/2022 23:06
    הגב לתגובה זו
    שביל האופניים צריכים להיסלל כך שיהיו רצופים יאפשרו רכיבה רצופה לתוך תל אביב שבילי אופניים על חשבון חניות ועל חשבון מתי רכב פרטי
  • בחו"ל מסמנים נתיב אחד על הכביש כנתיב משותף גם לאופניים זה הרבה יותר הגיוני במקום לבטל נתיבים. (ל"ת)
    אלמוג 24/07/2022 13:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מהנדס 06/07/2022 08:45
    הגב לתגובה זו
    רק לא ס- פ-י כי זה יקח 10 שנים כמו הרכבת הקלה בבן יהודה שהורסת לנו את החיים...!!
  • 2.
    ברנולי 05/07/2022 21:51
    הגב לתגובה זו
    של התוצאה הצפויה
  • 1.
    123Gil 05/07/2022 17:20
    הגב לתגובה זו
    מגלה שהכל הפוך. עושים מדרכות רחבות שלא בשימוש כי חם/קר וצובעים עוד נתיבי תחבורה ציבורית שמחמירה את הפקקים כי עם כל הכבוד לתחבורה הציבורית בארץ, רכבת תחתית עדיין אין ורוב האנשים לא יכולים להשתמש בתחבורה ציבורית.
  • 8 06/07/2022 19:22
    הגב לתגובה זו
    אוטובוסים כמעט ריקים לגמרי שועטים ברחובות הערים וממלאים אותנו בזיהום אוויר. כל אוטובוס מזהם יותר מ13 מכוניות.
  • אם התחבורה הציבורית היתה מתחת לאדמה אז היא לא היתה מפריעה לתנועה. (ל"ת)
    אלמוג 24/07/2022 13:55
  • אדם כנה 06/07/2022 11:04
    הגב לתגובה זו
    הכי קל לשבת בבית ולפסול. חוכמה קטנה מאוד. אתה הרי לא מבין כלום בנושא אז למה לקשקש?
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.