נתבג תור עומס בן גוריון טיסות
צילום: דוידי ורדי, מתוך אתר פיקיויקי

הטיסה שלכם בוטלה - מה קורה עכשיו והאם יש סיכוי לפיצוי

תופעת ביטולי הטיסות בכל רחבי העולם ובכלל זה בישראל, הפכה בחודשים האחרונים לשגרה. למה מבוטלות טיסות? מי אחראי לכך והאם מגיע לכם פיצוי?
משה כסיף | (3)

הביקוש לטיסות נמצא בחודשים האחרונים במגמת עלייה מתמשכת. היחלשות מגפת הקורונה, יחד עם חופשת הקיץ שאך זה החלה, רק מגבירה את המצוקה בנמלי התעופה. בעולם, ובכלל זה בישראל, ניכר מחסור חמור בעובדים. התוצאה - מי שתכנן לצאת לחופשה בעת הזאת, צפוי במקרה הטוב להמתנה ארוכה ומייגעת בשדה התעופה. במקרה הפחות טוב, שלמרבה הצער הפך לסוג של שגרה, הטיסה מתבטלת, לפעמים ללא התראה מוקדמת.

חודש יולי ידוע תמיד כאחת התקופות היותר עמוסות בנמלי התעופה. ביום שישי האחרון עברו בשדות התעופה ברחבי ארצות הברית כמעט 2.5 מיליון נוסעים, 13% יותר מהתקופה המקבילה אשתקד. ואולם דווקא בעת הזאת קורסות חברות התעופה תחת העומס, ולא אחת קורה שהן מבטלות טיסות מתוכננות. בארצות הברית נרשמים 600 ביטולי טיסות ביום. זאת נוסף על 2,300 טיסות שיצאו באיחור ניכר. כן, זו תופעה עולמית, לא רק בישראל.

טרלול בשדות התעופה

הבעיות הבוערות של חברות התעופה

חברות תעופה רבות, במיוחד חברות תעופה בינלאומיות ובכלל זה אל על הישראלית, פעלו ככל יכולתן להחזיר לפעילות את ציי המטוסים שלהן, לאחר שנאלצו לפעול בצורה מצומצמת, ולרוב בתנאי הפסד, במהלך מגפת הקורונה. הדאגה העיקרית בקרב מנהלי חברות התעופה הייתה כבר אז, ועודנה גם היום, מחסור בכוח אדם בתעשייה כולה.

אוברבוקינג וביטול טיסות

אחת התופעות הפחות סימפטיות, היא ביטול טיסות שבהן לא רק שהמטוסים היו מלאים, אלא נרשם עבורן אוברבוגקינג. הדבר בלט עד כדי כך, שחברות תעופה הציעו למי שיבטל את הטיסה שלו בתחילת יולי, לקראת חגיגות יום העצמאות של ארצות הברית, אלפי דולרים תמורת ביטול הטיסה. חברות תעופה ברחבי ארצות הברית מבטלות באופן שיטתי טיסות רבות, על מנת להתאים את מספר הטיסות ליכולת שלהן לתפעל אותו בפועל. חברות כמו אלסקה אייר, (ALK) דלתא איירליינס (DAL) ויונייטד אירליינס (UAL) קיצצו במספר הטיסות. חלקן הודיעו גם על ביטולי טיסות בחודשיים הבאים.

מה שגורם לחברות התעופה לדחוק בנוסעים עצמם לשנות את תכניות הנסיעה שלהם איננו דווקא התפוסה העודפת (אוברבוק) או העדר התפוסה בטיסות. הסיבה היא הרבה יותר טריוויאלית – לחברות התעופה פשוט אין כוח אדם מספיק לתפעל את הטיסות הללו. מדובר בטייסים ואנשי צוות אוויר, אבל גם בעובדי הקרקע – הטענה ופריקה של מזוודות, קבלת קהל ועוד. בנוסף, קיים מחסור חריף, לכל הפחות בארצות הברית, בפקחי טיסות ובקרי תעבורה אווירית בכלל. ברי המזל מבין מהנוסעים שהטיסה שלהם בוטלה, יזכו לפיצוי, שיכול להגיע על פי הפרסומים עד 10,000 דולר. חלק אחר יוכלו לזמין טיסה אחרת. ואולם מרבית הנוסעים שהטיסות שלהם בוטלו, לא יזכו לפיצויים כלל.

ומה קורה בישראל?

מזה כמה חודשים, התופעה בולטת גם בטיסות מישראל ואליה. נוסעים שהזמינו חופשות ובנו על כך שהטיסה שלהם תצא במועד, קבלו הודעות לאקוניות על ביטול. אמנם בהודעות מוזכרת האפשרות להזמין טיסה חלופית. יחד עם זאת, אין בהן כל התייחסות לעוגמת הנפש, שלא לדבר על ההפסד הכספי, המלווה את ביטול הטיסה לחופשה המתוכננת.

מה המשמעות של ביטול טיסה

כשמבוטלת נסיעה באוטובוס, קיימת תמיד האפשרות למצוא נסיעה חלופית. במקרים קיצוניים, אפשר פשוט לקחת מונית ולהגיע ליעד המבוקש. אבל כשמדובר בטיסות, ובעיקר בתקופות שבהן העומס בנמלי התעופה הוא רב, האפשרות למצוא טיסה חלופית היא כמעט אפסית. האפשרות של מונית, שזה אומר מטוס פרטי, היא פשוט לא מתקבלת על הדעת מבחינת העלויות. המשמעות פשוטה: אין טיסה – אין חופשה. ונניח שחברת התעופה מפצה על ביטול הטיסה – מה עם החופשה המתוכננת? הרי שם אין אפשרות לבטל, בעיקר כשהביטול הוא ברגע האחרון. מעבר לעצם הביטול של החופשה, יש לקחת בחשבון את העלויות הגבוהות של הביטולים. ואת העלויות הללו איש איננו מחזיר.

קיראו עוד ב"בארץ"

מי אשם בעצם ומה אפשר לעשות

התשובה לשאלה מי אשם איננה כל כך פשוטה. מצד אחד, חברות תעופה מכרו כרטיסים לטיסות שלכאורה לא היה באפשרותן להפעיל. מצד שני, מכירת הכרטיסים התבצעה עוד לפני שהתבררה העובדה הפשוטה – כוח האדם, שבעבר הלא רחוק עמד לשירות הנוסעים, הצטמצם. עובדים רבים לא חזרו לעבודה אחרי הקורונה, ואחרים פשוט עזבו את הענף לטובת מקומות עבודה אחרים.

ומה בעצם אפשר לעשות? למרבה הצער, גם התשובה לשאלה הזאת איננה ממש מספקת. בארצות הברית אין כל חוק המחייב חברת תעופה לפצות את הנוסעים בגין ביטול הטיסה. בישראל, החוק מחייב את חברות התעופה להניח ללקוח לבחור בין טיסה חלופית לבין החזר כספי. על פי החוק, לקוח שהטיסה שלו בוטלה גם זכאי לפיצויים. אבל כשמדובר בחופשה, הפיצויים הללו בטלים בשישים לעומת ההפסד הכספי האמתי בגין חופשה שלא נוצלה, או נוצלה רק בחלקה. על פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה, אין בכלל על מה לדבר.  

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יצחק 04/07/2022 09:30
    הגב לתגובה זו
    איחור של שש וחצי שעות בטיסת טרנסביה, תביעה דרך אתר airhelp ועל שלושה כרטיסי טיסה 1200 יורו חזרה ישירות לבנק,
  • 2.
    מושיקו 04/07/2022 08:48
    הגב לתגובה זו
    חייב להגיד שהכתבה שטחית. לא מסבירה מה גובה הפיצוי, האם יש אפשרות ריאלית לתבוע את חברת התעופה לפיצוי בגובה המלון או הזמנות אחרות שכבר בוצעו. מה ההבדל בין הזמנה פרטית לבין הזמנה דרך סוכן נסיעות ?
  • 1.
    הפתרון 04/07/2022 08:16
    הגב לתגובה זו
    כך נוכל להבטיח שלא יהיה עומס ביוני וספטמבר וטיסתי לא תתבטל...
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.