מרב מיכאלי
צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ
בחירות 2022

מה יעשו הבחירות לתחבורה בישראל? רמז: נא להתאזר בסבלנות

לנבחרי הציבור שלנו ששכחו, תחבורה היא צורך חיוני וזכות בסיסית; מצב התחבורה בישראל גרוע כבר שנים רבות, העמידה בפקקים הפכה כבר לבלתי נסבלת ואין אור בקצה המנהרה; ואם היה כזה, המשבר הפוליטי הוא בבחינת סתימת הגולל

דור עצמון | (11)

אחרי שנתיים של קורונה, סגרים ועבודה מהבית יצאו המוני ישראל בחזרה לשגרה ואיתה – איך לא – בעיות התחבורה והפקקים הבלתי נגמרים. כידוע, המומחים לא מבשרים טובות בעניין, להיפך, המצב ילך ויחמיר ואנו נבלה יותר ויותר שעות בכבישים. אין צורך להרחיב על הפגיעה בכלכלה, בזיהום האוויר, בכיס הפרטי וגם באיכות החיים שלנו – כל אלו יעמיקו עוד יותר. מדינת ישראל תקועה ואין מי שיבוא לה מרפא. תקועה בפקק, תקועה בירוקרטית, תקועה תפעולית ואולי הכי חמור – תקועה מחשבתית.

העתיד הוא תחבורה ציבורית, ובישראל קיים מגוון רחב מאוד של סיבות מדוע אנחנו נכשלים בניהול מערך תחבורה ציבורית יעיל, אבל כאן גם המקום להדגיש כי כל אותן הבעיות פתירות בתנאי שישכילו נבחרי הציבור להבין כי התחבורה הציבורית היא העתיד; לא רק משרד התחבורה, דרושה הבנה טוטאלית בין-משרדית בשיתוף הרשויות המקומיות על חשיבות הנושא והנעה מסיבית של פתרונות שחלקם יכולים לקרות מחר בבוקר ולא דורשים היערכות מוקדמת משום סוג שהוא. לבעיית התחבורה הציבורית יש גם נזק כלכלי כבד - מדובר בנזק שנתי למשק של 20 מיליארד שקל, כך על פי מבקר המדינה.

וכן, נראה היה ששרת התחבורה מרב מיכאלי השכילה להבין את חשיבותה של התחבורה הציבורית ככזו שתחלץ את עם ישראל מהפקק. מיכאלי מובילה בימים אלו את רפורמת "דרך שווה" להוזלת התעריפים ויצירת רף מחירים אחיד בכל הארץ בשונה מעיוותים שהיו עד כה. יודגש כי גם לפני כן התעריפים היו מאוד זולים בהשוואה עולמית. עם זאת, זה לא מה שיגרום לאנשים לעבור לתחבורה ציבורית. על מנת שזה יקרה דרושה השקעה מסיבית, כזו שלא נראתה שנים רבות בישראל, בשיפור תשתיות התחבורה הציבורית בישראל.

העתיד הוא אגרות גודש - בישראל עולות 200 אלף מכוניות נטו לכביש כל שנה (300 אלף ברוטו). המשמעות היא שלא משנה כמה כבישים נסלול בישראל, הפקקים ילכו ויגברו. הפתרון הנכון, היעיל ביותר ושמבוצע בהצלחה והוכח כמשהו שעובד באנגליה, סינגפור, שבדיה ועוד, הוא אגרות גודש, כלומר לשלם כסף על על כניסה לכביש. ההיגיון הוא מיסוי על הנזק שאנחנו גורמים לאחרים בכך שאנחנו עולים על הכביש (וגם על זיהום האוויר שאנחנו גורמים). היתרון של אגרות הגודש על פני מס הבלו (מס הדלק) הוא שמדובר בעלות ישירה ולא עקיפה כמו הבלו: כשאתה משלם על כניסה לכביש אתה יודע בדיוק מתי שילמת ועל מה. ואתה יכול לחשוב על אלטרנטיבות כמו נסיעה בשעה מוקדמת או מאוחרת יותר, עבודה מהבית, תחבורה שיתופית, תחבורה ציבורית ועוד.

הבעיה היא שהציבור שונא במיוחד את אגרות הגודש (למרות שזה יקל עליו את החיים ויפתור את הפקקים).

איפה זה עומד? עקרונית, הממשלה והכנסת אישרו את כניסת אגרות הגודש לתוקף בישראל, אבל אי שם מתישהו ב-2024-2025. כלומר, מדובר כאן בהחלט במהלך לטובת הציבור, שכרגע מה שצריך זה בעיקר לא להפריע. אם ממשלה פופוליסטית תפעל כביכול 'לטובת הציבור' ותבטל את אגרות הגודש - זה יהיה אסון לציבור הנוסעים. נכון, אולי כולנו נשלם מס גודש, אבל זה מס שיעזור לכך שנוכל גם לנסוע ולא רק לעמוד בפקקים (חלקנו נעבור להשתמש באלטרנטיבות. זה לא מס שעוזר לעשירים בכלל. הוא הוא פשוט מסוות נכון יותר את הנסועה בכבישים).

רצים אל הקלפי, מזניחים את הכל

ישראל מוצאת את עצמה בפעם החמישית בתוך 3.5 שנים ניגשת אל הקלפי ומי יודע אם בפעם האחרונה. האסון הזה, לא רק שלא בריא לדמוקרטיה, הוא לא בריא לאף תחום בו יש לממשלה אחריות: הכלכלה, הבריאות, הביטחון, הדיור, החקלאות – וכן גם לתחבורה.

מצב התחבורה מדמם; דרושים נת"צים, חניוני "חנה וסע", אוטובוסים חדשים, הכפלה של מספר הנהגים, שיפור תנאי ההעסקה של הנהגים, הנחת מסילות רכבת, רכבות קלות, פרויקט המטרו האדיר, חיבורים לפריפריה, ואגרות גודש - שנותר רק לקוות שלא יבוטלו על ידי הממשלות הבאות. אז אם מרב מיכאלי תכננה לפתור את כל הדברים הללו, או אפילו מקצתם, הרי שדבר אחד מכל אלו לא יקרה. הדבר היחיד שכן יקרה הוא רפורמת התעריפים שתיכנס לתוקף בחודש אוגוסט, אבל היא כאמור לא מסוג הפתרונות שיוציאו אותנו מהפקק.

קיראו עוד ב"בארץ"

הפוליטיקאים שלנו לא מסתדרים והאזרחים צריכים לשלם את המחיר. ובשורה התחתונה, אל תהיו אופטימיים, אל תסמכו על נבחרי הציבור ואל תבקשו פתרונות. עצוב מאוד שזה המצב במדינה אבל ההיסטוריה הוכיחה לנו שבסוף כל אחד ידאג לעצמו, וכמו בטבע, החזק ישרוד.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    קומבינטור 21/06/2022 17:02
    הגב לתגובה זו
    חשוב לזכור שבישראל אין UBER או מוניות שירות בכל עיר כי נהגי המוניות התפקדו לליכוד ודאגו לחסום את זה. במקום זה כץ הדביל רק בנה עוד ועוד כבישים. המדיניות פה נקבעת ע"י קומבינטורים עסקנים שבוחשים בליכוד.
  • 9.
    אם לא תהיה תחבורה ציבורית בשבת - תיהנו מהפקקים (ל"ת)
    אני 21/06/2022 16:52
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    הפתרון של מיכאלי:עליית מחיר הנסיעה באוגוסט (ל"ת)
    יש פתרון!!! 21/06/2022 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שאול 21/06/2022 15:50
    הגב לתגובה זו
    אין כניסה של רכב פרטי למרכזי הערים . תחבורה ציבורית מחושמלת במחירים מאד זולים ובנתיבים בלעדיים מהירים . פשוט ולעניין .
  • אזרח 21/06/2022 16:58
    הגב לתגובה זו
    בלי תחבורה ציבורית בסופ"ש זה לא יהיה תחליף. לא ייתכן שבמדינת "הייטק" תחבורה ציבורית לא עובדת 1.5 בשבוע.
  • 6.
    רשות מקומית 21/06/2022 14:55
    הגב לתגובה זו
    זה הזמן של הרשות המקומית לבצע נתצים בשטחה ומסלולי אופנים ותערפי חניה אך עקב הבחירות המתקרבות גם אצלם הם יפחדו להרגיז את הבוחרים
  • 5.
    יוני 21/06/2022 14:48
    הגב לתגובה זו
    ממשלות ישראל לא יכולות עוד להתעלם מהכביש הנ"ל, שר תחבורה שלא מצליח בקדנציה שלו לטפל בהרחבת הכביש אפילו בקטע מסויים אין לו זכות להמשיך בכיסא הזה, כנ"ל לגבי ראש ממשלה.
  • 4.
    אז יהיה שר תחבורה נורמלי ולא עסקנית חסרת השכלה (ל"ת)
    אני רק שאלה 21/06/2022 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חדרתי 21/06/2022 14:28
    הגב לתגובה זו
    שנה חיכיתי שהגב" מכאלי תעביר חוק לתחבורה ציבורית בשבת אבל נדה אני לשמאל לא מצביא יותר לסגור את משרד התחבורה
  • 2.
    שמיר 21/06/2022 14:13
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעננינת מאוד
  • 1.
    האוטובוסים מדגרה למחלות כי הם צפופים. חשוב לחייב מסכות (ל"ת)
    מפחד לנסוע באוטובוס 21/06/2022 14:13
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).