הפיקוח: הבנקים יחויבו להציג נתונים על פעולות באפילקציות תשלומים
על רקע הגידול בהיקפי השימוש של לקוחות באפליקציות תשלום דיגיטליות, הפיקוח על הבנקים פרסם הוראות שנועדו להסיר את הצגת הנתונים; בנק ישראל פותח את שוק התשלומים למועדוני צרכנות ומאפשר גישה ישירה למערכת כרטיסי החיוב של חברת שב"א
על רקע הגידול בהיקפי השימוש של לקוחות באפליקציות תשלום דיגיטליות, פרסם היום הפיקוח על הבנקים הוראה חדשה הכוללת כללים שיחולו על התאגידים הבנקאיים בנוגע לאופן הצגת המידע ללקוחות בכל הקשור לפעולות תשלום המבוצעות באפליקציות תשלום, במטרה לאפשר ללקוחות לשפר את המעקב אחר תנועות בחשבונותיהם.
בהתאם להוראה, התאגידים הבנקאיים ירחיבו את הגילוי הניתן ללקוחות אודות תשלומים שביצע הלקוח או העברות שבוצעו לטובתו באמצעות אפליקציות התשלום, כך שיוצגו ללקוח פרטי המידע הבאים: שמה של אפליקציית התשלום בה בוצעה פעולת התשלום, שם הגורם המשלם או המוטב מולו ביצע הלקוח את פעולת התשלום, תאריך ביצוע הפעולה וסכומה, מטרת ביצוע פעולת התשלום, ככל שפירט אותה הלקוח אגב הפעולה, תוצג בחשבונות העו"ש של הלקוחות.
בנק ישראל פותח את שוק התשלומים למועדוני צרכנות
במקביל, הפיקוח על מערכות התשלומים בבנק ישראל הודיע, כי יאפשר לגופים אשר אינם עוסקים בפעילות צולבת גישה ישירה למערכת כרטיסי חיוב של חברת שב"א. מדובר בגופים המתפעלים מועדוני צרכנות אשר פועלים במודל שבו גוף אחד פועל הן בצד ההנפקה והן בצד הסליקה. גופים אלו מתפעלים מועדון לקוחות סגור ומבצעים גם את הנפקת הכרטיס ללקוח וגם את פעולת הסליקה וההתחשבנות מול בתי העסק המכבדים את הכרטיס.
עד היום כל גוף שכזה נדרש לתחזק תשתית סליקה עצמאית ולפרוס אותה בבתי העסק המצטרפים למועדון, אך מהיום יוכלו המועדונים להתחבר למערכת כרטיסי חיוב של חברת שב"א וכך לסלוק את כרטיסי המועדון במסופים הקיימים כבר בבתי העסק. צעד זה הוא המשך לשורה של צעדים שקידם בנק ישראל בתחום התשלומים בשנים האחרונות והוא מביא עמו בשורה למשק בכללותו; הגופים ייהנו מפתרונות טכנולוגיים קיימים שמתאפשרים בזכות הגישה למערכת התשלומים ויוכלו להציע שירותים בפריסה רחבה יותר של בתי עסק.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עודד סלומי, מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה: "למועדוני הלקוחות בישראל מאות אלפים ולעיתים מיליוני לקוחות פעילים הנהנים מהטבות ממומנות הניתנות למימוש בעיקר ברשתות ובבתי העסק הגדולים אשר מסוגלים לממן את האינטגרציה הטכנולוגית היקרה והייחודית שנדרשת עבור ההצטרפות לאותם מועדונים. השינוי שבנק ישראל מוביל היום, יאפשר לעסקים הקטנים להצטרף למועדונים ללא אינטגרציה טכנולוגית כבדה ויקרה וליהנות אף הם מהגישה לפעילות המועדונים, תוך שימוש במסוף הקיים בבית העסק. בעקבות השינוי פעילות המועדונים תוסב למימון הטבות גם בעסקים הקטנים בהתאמה לצרכיהם. שינוי זה יוכל לסייע לבתי העסק הקטנים בהגדלת המכירות, בשיפור תזרים המזומנים, בגיוס לקוחות חדשים ובחיזוק יכולת התחרות שלהם מול הרשתות ובתי העסק הגדולים ואני מברך על כך."
- 1.ג'סי 19/06/2022 12:54הגב לתגובה זוכל אפליקציות התשלומים הם פיקציה כמו כל הבלוקצ'יין והשיט-קוייון. אפשר לעשות העברה באפליקציה הפשוטה של הבנק. אין שום תועלת באפליקציות הללו אם זו של הבנק תהיה קצת יותר ידידותית
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
