ראדא – מה ניתן לצפות מן המניה הביטחונית הישראלית, לאחר ה"גיהוק" בתוצאות הרבעון הראשון?
בסקטור הבורסאי של תעשיות ביטחוניות ישראליות, יש כמובן את אלביט מערכות 0.88% , הנציגה הגדולה ביותר והבולטת ביותר. אחריה, ובפער ניכר, מגיעה שחקנית האלקטרוניקה הביטחונית ראדא (NASDAQ: RADA), עם שווי שוק של 580 מיליון דולר (לעומת 9.7 מיליארד דולר לאלביט).
לפני כשבועיים פרסמה ראדא תוצאות כספיות חלשות לרבעון הראשון של שנת 2021, תוצאות אשר היוו אכזבה גדולה למשקיעים. כתוצאה מכך נחתכה המניה בחדות, מרמה של 15-14 דולר, למחיר הנוכחי של 12.7 דולר.
מה כל כך אכזב? למעשה מדובר בסיבה אחת: העיכוב בן חמשת החודשים (מספטמבר אשתקד למרץ השנה) באישור תקציב הביטחון בארה"ב, אשר הוביל להקפאת כל הרכש הביטחוני החדש במהלך כל התקופה הנ"ל. העיכוב הזה הוביל למכירות של 22.5 מיליון דולר בלבד ברבעון הראשון של ראדא (לעומת 25 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ו-32 מיליון דולר ברבעון הקודם), וכפועל יוצא מן הפגיעה הנ"ל במכירות – לשחיקה משמעותית של הרווחיות ברבעון הראשון. מאחר והרי התקציב בארה"ב אושר בסופו של דבר, בראדא רואים בתוצאות הרבעון הראשון כאנומליה, ומעריכים כי ההתאוששות תהיה מהירה וכל ההכנסות אשר הוחמצו ברבעון הראשון יתקבלו בסופו של דבר במהלך שלושת הרבעונים הנותרים של 2022.
אז בהחלט נראה כי מדובר במהמורה זמנית בדרך אשר אינה משפיעה על התמונה הגדולה, קרי צמיחתה המשמעותית של ראדא בעתיד הקרוב והרחוק יותר. ולראיה, גם לאחר תוצאות הרבעון הראשון, הנהלת ראדא עדיין מרגישה בטוחה דיה על מנת להותיר בלא שינוי את תחזית המכירות השנתית ל-2022 – כ-140 מיליון דולר, קרי צמיחה של 20%.
- קרן ג'נריישן גייסה 215 מיליון שקל באג"ח להמרה
- מדדי אג"ח נוספים: המדדים שעלו בכ-10% בשנה האחרונה או ב-30% בחמש שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נזכיר, כי לאחר שנים רבות, עשורים רבים בעצם, של דשדוש תוך התמקדות בשוק המסורתי של מערכות אוויוניקה, ראדא קיבלה החלטה אסטרטגית לפני קצת יותר מעשור, עוד תחת המנכ"ל הקודם צביקה אלון, לבנות קו מוצרים חדש בתחום המכ"מים הטקטיים הקטנים (אגב, קו נוסף של מוצרים בתחום הניווט לא הצליח). להבדיל למשל ממערכות מכ"ם גדולות ויקרות מאוד כמו של חברת הבת אלתא של התעשייה האווירית, המכ"מים של ראדא הינם קצרי טווח, זולים ומבוססי תוכנה (למעשה, בניגוד למה שקורה בד"כ בטכנולוגיות צבאיות שעוברות הסבה לשימושים אזרחיים, פה המגמה היתה הפוכה: שימוש בטכנולוגיה אזרחית במקור לצורך פיתוח מהיר וזול יחסית של מכ"מים קטנים מוכנים מן המדף).
ההחלטה האסטרטגית להתמקד במכ"מים טקטיים קטנים מתבררת כיום כמוצלחת מאוד, אך מן הסתם היתה רצופת קשיים ומהמורות. בתחילת שנת 2016 ראדא היתה במצב פיננסי מאוד קשה, עם בעיות תזרים והון חוזר, עת נכנסה חברת DBSI של יוסי בן שלום וברק דותן להשקעה בראדא אשר הצילה את החברה. מאז עלתה ראדא על תוואי של צמיחה מואצת, תוך מיצוב מוצלח בשוק המתפתח של מכ"מים מיני טקטיים. שוק עולמי זה צפוי להגיע לגודל משמעותי של כ-6 מיליארד דולר בעשור הקרוב. בהקשר זה נציין, כי אין ספק שראדא נהנית מאוד גם מהתפתחות שהיתה חיצונית לה לחלוטין – רכישת תעש ע"י אלביט. במסגרת הרכישה קיבלה אלביט, כחלק מהנדוניה של תעש, את מערכת ההגנה האקטיבית חץ דורבן לטנקים ונגמ"שים, הכוללת את המכ"ם של ראדא. אלביט, כדרכה, משווקת באגרסיביות את החץ דורבן באופן גלובלי, והתוצאות לא מאחרות לבוא גם מבחינתה של ראדא.
תחת המנכ"ל הנוכחי דב סלע, ראדא קוטפת את הפירות של ההתמקדות בתחום המכ"מים המיני-טקטיים, והחברה עלתה על דרך המלך תוך הצגת צמיחה מרשימה במכירות בשנים האחרונות ומעבר סופסוף לרווחיות יציבה. כמו כן, הנהלת החברה מרגישה נוח ובטוחה בעצמה דיה על מנת לספק תחזית מכירות אגרסיבית לשנים הקרובות – יעד של 250 מיליון דולר במכירות אורגניות, כלומר ללא רכישות חיצוניות של חברות ופעילויות, תוך 3-4 שנים. ונוסיף לכך את העובדה כי ראדא, לאחר שנים של מבנה מאזן בעייתי וחוב בדמות אג"ח להמרה לבעל השליטה הקודם עמו נאלצה להתמודד מדי רבעון, נהנית כיום ממאזן חזק ומיתרות מזומנים נטו ברמה של כמעט 70 מיליון דולר, כלומר סופסוף החברה גם יכולה ומסוגלת פיננסית לבצע רכישות, יכולת כל כך חשובה בתחום התעשיות הביטחוניות בפרט.
- חברת בת של גיקס קונה חברה בתחום הקוונטים והמניה מזנקת
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
אמנם, גם היום, אחרי ירידה כ-20% במחיר המניה בשבועיים האחרונים לאחר ה"גיהוק" של הרבעון הראשון, ראדא עדיין אינה זולה במיוחד: בהינתן שווי שוק נוכחי ברמה של 580 מיליון דולר, בניכוי יתרות מזומנים של 66 מיליון דולר, וכאמור נוכח תחזית המכירות של החברה ל-140 מיליון דולר לשנה הנוכחית – הרי שהמניה מגלמת כיום מכפיל מכירות (EV / Revenue) של 3.5-4.
בשורה התחתונה, ה"גיהוק" של תוצאות הרבעון הראשון של ראדא יצר הזדמנות כניסה נוחה יותר למניה. בכפוף כמובן לתנאי השוק הכלליים, וזו מן הסתם התניה רצינית בימים אלו, ניתן לצפות להמשך המומנטום החיובי של מניית RADA, גם לאחר מהלך עליות של כעשרים אחוז מתחילת השנה. זאת, נוכח המיצוב החזק של ראדא בשוק הגלובלי של מכ"מים מיני-טקטיים לקראת פריחתו של שוק זה בעשור הקרוב, והמשך הסנטימנט החיובי בעקבות המלחמה באוקראינה.
- 10.משה 27/05/2022 20:52הגב לתגובה זוהבוננזה של ראדא היא הודו, פוטנציאל מכירות של 1 מיליארד דולר שלא מתומחר בתחזית להלן מה שאמרה ההנהלב: We also remind you that we recently announced plans to set up an Indian joint venture company with a local partner by the end of 2022. Yes. India is always an enigma around the schedule and when things happen, we are believers. We have our internal goal to establish the JV by the end of this year, definitive agreement and so on, allocation of facilities and starting to invest. I believe that when the market opens up at the beginning, it will open up in an urgency that at the beginning, we will supply from here. And probably by next year's end, we will have production capability in country. And also, I hope that the business will support it.
- 9.רמי 27/05/2022 18:53הגב לתגובה זוחברה מעולה
- 8.משקיע 27/05/2022 15:41הגב לתגובה זובעיני ובעיני כל אדם משבין בהשקעות האנליזה של יואב בורגן היא תרמית: מדוע הוא לא מתיחס למכפיל הרווח של החברה ולתזרים המזומנים ששהיא מייצרת מפעילות שוטפת ??? מדוע הוא מתיחס למכפיל המטופש והשקרי הנקרא מכפיל מכירות ? מה שווה מכפיל מכירות אם חברה היא הפסדית ותזרים המזומנים מפעילות שוטפת הוא שלילי??? ללא כל קשר לחברת ראדא. הוא מנסה לשכנע אתכם לקנות את המניה.
- 7.משה 27/05/2022 15:41הגב לתגובה זוהכתב שכח לציין שבנוסך למזומנים של 66 מיליון דולר יש מלאי 60 מיליון דולר (שגם יהפוך למזומנים) אן חובות לחברה
- 6.קובי 27/05/2022 14:15הגב לתגובה זועיקר האכזבה נובעת מכך שהיא טרחה לעדכן על הצבר רק לפני כמה שבועות ושום מילה על דוח כספי גרוע מאוד שעומד להגיע, בעוד שבאותה נקודת זמן, היא כבר ידעה שהיא הולכת לפספס את התחזיות. חוסר אמון שהמשקיעים לא אוהבים.
- 5.סיכוי טוב ל 20 דולר למניה תוך שנה (ל"ת)יואל 27/05/2022 12:29הגב לתגובה זו
- 4.מאיר 27/05/2022 11:20הגב לתגובה זווממתי משקיעים בחברה שכזאת? אאהב לא משלמת-ההכנסות יורדות. ככה לא בונים חומה ולא השקעה
- משה 27/05/2022 15:58הגב לתגובה זו65 אחוז ארה"ב 35 אחוז שאר העולם
- כל החברות הבטחוניות תלויות או בארהב או בצהל (ל"ת)שמוליק 27/05/2022 15:40הגב לתגובה זו
- 3.מור 27/05/2022 11:04הגב לתגובה זוחברה בעלת פוטנציאל
- 2.משקיע חדש 27/05/2022 11:01הגב לתגובה זולמה אין יותר כתבות עליה ?
- 1.חברה מצויינת (ל"ת)מור 27/05/2022 10:59הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 6.95% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושהאם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?
מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.14% צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.
התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.
על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.
החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.
