אימאג'סט צופה "הכנסות מהותיות החל מ-2023"
חברת תצלומי הלוויין אימאג'סט 0% (ISI) שבשליטת קרן פימי, התעשייה האווירית ודיסקונט 1.08% עוסקת בתחום פתרונות מודיעין מהחלל, והונפקה בחודש פברואר האחרון, צופה הכנסות הרבה יותר משמעותיות החל מ-2023, כך מצהיר מנכ"ל החברה נועם סגל, עם פרסום הדוחות לרבעון הראשון של 2022. לדבריו: "בראיה קדימה, אנו צפויים להמשיך בפיתוח הפעילות כולל שיגור של שני לוויינים חדשים, אשר יתווספו למערך הלווינים הפעיל של החברה: RUNNER, פרי פיתוחה של החברה, וה-EROS-C3, מתוצרת התעשייה האווירית, הצפויים לפתוח בפנינו פלח נרחב יותר בשוק האזרחי ולהניב הכנסות מהותיות החל משנת 2023".
בכל מקרה, ברבעון הנוכחי מדווחת החברה על הכנסות של 11.1 מיליון דולר, לעומת כ-6.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA ברבעון עמד על 3.3 מיליון דולר, לעומת כ-2.1 מיליון דולר אשתקד. בנטרול בונוס הנפקה לעובדי החברה שהוכר כהוצאה ברבעון הראשון של 2022, ה-EBITDA ברבעון עמד על 4.6 מיליון דולר.
הרווח התפעולי עמד על 2.5 מיליון דולר, לעומת כ-1.4 מיליון דולר אשתקד. הרווח הנקי ברבעון עמד על 1.9 מיליון דולר לעומת 800 אלף דולר ברבעון המקביל.
מנכ"ל החברה סגל הוסיף: "בתחום הביטחוני, אנו מזהים לאחרונה, בעקבות הלחימה באירופה והתפקיד המשמעותי של לוויינים במהלכה, התעוררות נוספת ביכולות החברה ובמוצריה, במקביל לצפי לגידול גלובלי בתקציבי ביטחון. אנו פועלים השנה להעצמת צי הלוויינים שלנו ולהרחבת בסיס הלקוחות, בכלל קווי המוצר, מה שיאפשר לנו לשמור על המומנטום החיובי."
מניית החברה נסחרת ביציבות יחסית מאז ההנפקה, ועלתה ב-4% למחיר של 19.88 שקלים למניה, ושווי שוק של 1.2 מיליארד שקל.
ההון העצמי בסוף הרבעון עמד על 159.6 מיליון דולר לעומת כ-96.1 מיליון דולר בסוף השנה שעברה.
בחודש ינואר 2022 חתמה החברה על חוזה עם לקוח בהיקף של כ-20.7 מיליון דולר (במסגרתו תספק החברה שירותים מלווייני EROS B, EROS C2 וכן EROS C3 (לכשישוגר ויכנס לשירות מסחרי) וכן שירותי קרקע נלווים) עד לחודש יוני 2023. החוזה החברה גם קיבלה בחודש אפריל מכתב הצהרת כוונות ממפקדת חיל ים של מדינה באסיה על כוונה לשתף פעולה עם החברה, אבל ההיקף טרם נקבע.
- אימאג'סט בחוזה לשירותי לוויין בכ-9 מיליון דולר
- אימאג'סט: ההכנסות הכפילו את עצמן, הצבר גדל ל-186.4 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
