"המדינה צריכה להפוך את שוק ההון לאטרקטיבי על חשבון שוק הדיור"
״הביקוש להשקעות מתודלק בעיקר לשוק הדיור, הריכוזיות הזו עלולה ליצור פערים חברתיים איומים אם זה ימשיך כך, ולכן המדינה צריכה להפוך את שוק ההון לאטרקטיבי, כך שינקז אליו חלק מהביקושים מה שיוביל לצמיחה רחבה של כל המשק יחד. יש מגוון כלים להשקעות החל מקופות הגמל להשקעה ועד לקרנות נאמנות וניהול תיקים" כך אמר היום נמרוד ספיר, מנכ״ל איגוד בתי השקעות בכנס פורום Dun 100, של דן אנד ברדסטריס. הוא הוסיף כי "המדינה חייבת לאסדר את ההשקעה בקריפטו בישראל, בצורה שתהיה נוחה ונגישה לכולם ותהווה מענה נוסף לביקושים. צריך לחשוב גם בצד הפיננסי איך מנתבים את הביקושים משוק הדיור לעולמות השקעה נוספים״ הוסיף.
עו"ד איתן שמואלי שותף וראש תחום שוק ההון במשרד ליפא מאיר תקף את הנפקת חברתEPM , שהושעתה בינתיים ע"י הרשות לניירות ערך. לדבריו: אמר ״לא ניתן לשווק נייר ערך כמו מכונית או במבה. הרשות לניירות ערך עמדה על הרגליים האחוריות והבחינה שכאשר יש פרסומת שמבוססת על מצגי שווא, שלא מופיעים בתשקיף החברה - היא לא ראויה לבורסה. אני חושב שהרשות לניירות ערך צריכה לתת את הדעת בנושא הזה ולהתוות מדיניות מה הדרך הנכונה מול הציבור לשווק את תוכן תשקיפי חברות״.
האם נראה עוד מאבקי שליטה בחברות ציבוריות בישראל? עו"ד אילן גרזי, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן דווקא ממש בעד. לדבריו " מאבקי השליטה בחברות הציבוריות, כמו מאבקי השליטה בנורסטאר , הן לטובת כלל הציבור. במאבקי השליטה, יש לא מעט יזמים צעירים שמקבלים את המימון מגופים מוסדיים כאלה ואחרים, מאפשרים השאת תשואה על המניה, ומביאים את החברות למצב טוב יותר. לכן אנחנו צפויים לראות בשנה הנוכחית הרבה עסקאות רכישות שליטה ומאבקי שליטה בחברות ללא גרעין שליטה, אם זה מנכסים ספציפיים שיש לחברות הללו או במקרה של חברות ביטוח שנהנות מיכולות פיננסיות ניכרות".
גרזי הוסיף כי מדובר בתופעה עולמית: "התופעה הזו מתרחשת גם בארץ וגם בארה"ב ואנחנו צפויים לראות אותה גם בחברות הייטק רבות שנחתכו בשווי, ובגלל פיזור המניות ניתן להשתלט על חברות מסוג זה".
- הכנס של טבע - השלב הבא באסטרטגיית החברה; איך תגיב המניה?
- השקעות, פנסיה ונדל"ן בגובה העיניים: ערב הצעירים של ביזפורטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביחס לבעיית הניהול בחברות ללא גרעין שליטה הוסיף שמואלי: "אנחנו נמצאים כעת במצב ביניים שבו חוק החברות אינו נותן מענה ראוי לבעייתיות הכרוכה בחברות ללא גרעין שליטה. מצב זה עלול להיות מנוצל על ידי דירקטורים. ראינו מה קרה בשופרסל כאשר הפניקס וקרן ספרה התערבו ומנעו את המיזוג עם דלק ישראל, וכיצד יקי ודמני מצא את עצמו מחוץ לשופרסל, כאשר היה ברור שהמהלכים שהציע אינם עולים בקנה אחד עם טובת בעלי המניות כפי שהפניקס ראתה אותה. עד אשר תזכיר הצעת החוק של משרד המשפטים שאמור לטפל בבעיה יעבור את הליכי החקיקה, יכולים הרגולטורים לאפשר לגופים המוסדיים להיות יותר מעורבים בפיקוח על החברות הציבוריות בהן אין בעלי שליטה. שיתוף פעולה בין הגופים המוסדיים יאפשר להם לחלוק ביניהם את עלויות הפיקוח, תוך חסכון במשאבים וניצול היתרונות שיש למוסדיים".
עו"ד דני מרקוביץ, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד עמית, פולק, מטלון הוסיף כי "בשנים האחרונות הולך וגדל מספרן של החברות הציבוריות ללא גרעין שליטה. זו מציאות שמחייבת שינויים רגולטוריים כמו ריכוך הכוח המצוי בידי המנהלים הבכירים, הגברת עצמאות הדירקטוריון ויצירת מעורבות בעלי מניות בקבלת החלטות מסוימות בחברה - בעיקר עסקאות חריגות עם מנהלים בכירים. מאידך, יש לבטל את הצורך במינוי דירקטורים חיצוניים ולהסתפק במינוי של דירקטורים בלתי תלויים, אפשר גם לשקול את ביטולן של וועדות הביקורת והתגמול".
על פי הנתונים, בשוק המניות גויסו כ-26 מיליארד שקל בשנת 2021, כמעט כמחצית ע"י חברות חדשות בלבד. ברבעון הראשון לשנת 2022 לבדו גויסו בשוק המניות כ-7.5 מיליארד שקל, שיעור של כ-30% מסך הגיוס ב-2021 רובן ע"י החברות הוותיקות. לדברי אפרת שגב, סמנכל"ית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריס, ״ "לצד הצמיחה המתמדת של שוק ההון בישראל אנו צופים בלימת האינפלציה מחד אל מול ההשלכות של העלאות הריבית, מתיחות ביטחונית מחודשת אשר ובמידה ותועמק עלולה להאט את הצמיחה במשק, התמודדות עם המשך פגיעה בהיצע ובשרשרת האספקה העולמית, שהוחרפה תחת הפלישה של רוסיה לאוקראינה ובענף ההייטק- חיזוק מגמת הצמיחה אל מול תיקוני שווי צפויים, מגמה שכבר החלה".
- מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
- 76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
ומה לגבי האפשרות שחברות ישראליות ירכשו חברות זרות ולאו דווקא יירכשו על ידן? עו"ד ניר דאש, מנהל משותף של מחלקת חברות וניירות ערך במשרד הרצוג סבור כי ״החברות הישראליות יושבות עם קופת מזומנים גדולה, מה שיכול לאפשר להן לעבור לצד הרוכש. יחד עם זאת, בצד השני יושבות בארה"ב קרנות עם הרבה כסף, שבשנים האחרונות לא עשו בו שימוש מספיק, הן יכולות לעשות שימוש בכסף כדי להשתלט על חברות ללא גרעין שליטה. לכן אנו נראה להערכתי בשנתיים הקרובות גם תהליך הופכי, שחברות ישראליות שיעברו לשליטה של גופים אמריקאיים שיעשו שימוש ביתרון הגודל״.
- 7.אבי 30/04/2022 12:58הגב לתגובה זוהמדינה לא באמת רוצה להוריד את מחירי הדירות היא רק משמיעה קולות וצלילים של "כאילו" כאשר המדינה מרוויחה הון עתק ממס רכישה, מש שבח, מע"מ, ומחירי קרקע איזה אינטרס יש לה להוריד מחירים ? המדינה נמצאת בניגוד עיניינים ולכן לא באמת רוצה/יכולה להוריד את מחירי הדירות. אם המדינה באמת היתה רוצה אז אין שום בעייה, הגיע הזמן שהמדינה תעבור לשיטת הגזר ולא שיטת המקל כלומר לתת הטבות לאלו שמוכרים את דירתם השנייה והשלישית אבל המדינה רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה...
- 6.מנכל בתי השקעות? 30/04/2022 11:06הגב לתגובה זוולעזאזל טובת המדינה ואזרחיה.
- 5.כפי שרואים 28/04/2022 10:44הגב לתגובה זועל הבורסה מ15% ל25%. הדרך הטובה ביותר להוריד את מחירי הנדלן היא להפחית את מס הבורסה.
- 4.חמדנים פה כולם 27/04/2022 10:46הגב לתגובה זובנדלן הרווח של המדינה גדול יותר גם מכל סוגי המיסוי בנוסף קבלנים ממנים את כל המפלגות שבשלטון ככה שהנדלן ישאר יקר
- 3.מושון 26/04/2022 18:07הגב לתגובה זואינטרס של בתי ההשקעות לפגוע ברווחי שוק הדיור
- 2.דגן 25/04/2022 20:46הגב לתגובה זונאלצים לשלם את אותו מס רווחי הון על השקעות בשוק ההון? אם יורידו את המס או יפעילו מערך ביג דאטה שידע לאתר מה ההון העצמי של כל משקיע ומשקיע זה ינווט הרבה כספים מהנדלן ישר לשוק ההון....
- ישראל NO 1 26/04/2022 10:18הגב לתגובה זוהממשלה מתפנקת וגובה אותם מסי נדל"ן וכו בניגוד לדיפרנציאציה בנושא שכר. המיסוי הקיים נוח לי מאוד מאוד ברמה האישית. אבל צורם שאין במיסוי שכ"ד התחשבות בהכנסות הכוללות . שוב נוח לי מאוד מאוד אבל צורם. שיהיה, אני שורד.
- 1.משקיע חכם 25/04/2022 20:37הגב לתגובה זומניות דיסקונט מזרחי ופועלים. אל תגידו שלא ידעתם...
משכנתא (גרוק)מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.
