גרינבאום קוטלר
צילום: תמר מצפי, גדי דגון

המוסדיים לא אישרו את העלאת השכר למנהלי פועלים איביאי - המשך יבוא

אסיפת בעלי המניות דחתה את הצעת ההנהלה להעלאת שכר למנהלי חברת החיתום; בפועלים איביאי לא מרימים ידיים, ויפעלו ככל הנראה לאישור שכר הבכירים שעשוי להגיע ל-24 מיליון שקל באמצעות החלטת דירקטוריון בניגוד לעמדת בעלי המניות
גיא טל | (5)

במערכה הראשונה קוטלר ניצח את גרינבאום, כשבאסיפת בעלי המניות נדחתה הצעת ההנהלה להעלאת שכר למנהלי פועלים איביאי , אבל ככל הנראה לא מדובר בסוף המאבק. 

בשוק מעריכים כי למרות ההתנגדות העזה של פועלים אקוויטי ואחרים למדיניות השכר, וההפסד בהצבעה באסיפה, הדבר לא ירתיע את מנהלי פועלים איביאי להשיג את השכר שהם סבורים שמגיע להם בדרכים אחרות. המנהלים ככל הנראה זוכים לתמיכה של חברת ההשקעות איביאי שהיא בעלת השליטה בחברה (אוחזת בכ-30% ממניות החברה לעומת כ-27% בבעלות פועלים אקוויטי) וינסו לבצע "אובר רולינג". 

אובר רולינג הוא מצב המאפשר לדירקטוריון החברה לדחות את החלטת אסיפת בעלי המניות וזאת רק במקרים מיוחדים הנוגעים לשכר המנהלים ועל יסוד נימוקים מפורטים. פרופסור שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע לשעבר כתב במקרה דומה למנהלי דסק"ש כי הזכות ל"אובר רולינג" צריכה להיעשות במסורה ושידם של הדירקטוריונים צריכה להיות זהירה על ההדק בטרם מאשרים שכר בניגוד לעמדת האסיפה הכללית. הכלל, לדבריו, הוא שיש לכבד את עמדת אסיפת בעלי המניות.

בסביבות פועלים איביאי סבורים שכלי האובר רולינג הפך להיות שכיח יותר בשנים האחרונות, במיוחד הדבר בולט ביחס לחברת מטריקס מטריקס 2.44% בה הדירקטוריון משתמש באופן עקבי בכלי הזה לאישור שכר המנכ"ל בניגוד לעמדת המוסדיים ולהחלטות אסיפת בעלי המניות. מקרים דומים קרו בעבר ביחס לבונוס של אורי יהודאי על עסקת מכירת פרוטרום וכן במקרים נוספים. 

נותר לשאול האם העלאת שכר משכר גבוה מאד לשכר מאד מאד גבוה הוא מקרה יוצא מיוחד כזה והאם באמת ידו של הדרקטוריון זהירה על ההדק לפני נקיטת צעד כל כך דראסטי כמו התעלמות מהצבעת בעלי המניות בחברה. דריקטוריון החברה מחויב בראש ובראשונה לאינטרסים של בעלי המניות ששולטים דרכו בחברה. כדאי לשאול את רון וויסברג ושאר הדירקטורים האם מהלך כזה, וכן המשך המאבק הפומבי עם בעלת מניות גדולה וחשובה כמו פועלים אקוויטי אכן משרת את האינטרסים של בעלי המניות בחברה, ולא נכון יהיה יותר לנסות למצוא דרך ליישב את המחלוקות בדרכים אחרות. 

נזכיר, כי דירקטוריון החברה הביא להצבעה החלטה על העלאת שכר משמעותית לבעלי התפקידים הבכירים בחברה. פועלים אקוויטי שבשליטת בנק פועלים פועלים 0.66% , בצעד מפתיע ולא אופייני הביע התנגדות פומבית להצעת הדירקטוריון, ומתח ביקורת על כמה מרכיבים מחבילת התגמול המוצעת, ביקורת המתכתבת עם זו שפרסמנו כאן בעבר.

במכתבה הצביעה פועלים אקוויטי על כך שהתגמול ההוני המוצע, שעשוי להגיע ל-24 מיליון שקל ומאפשר גם תגמול נוסף לסגל העובדים הזוטר ללא אישור בעלי המניות, הוא חריג ולא אופייני לחברות מן הסוג הזה, ולא למדיניות החברה עצמה בעבר. על פי החישוב השכר עלול הגיע ל-25% מהכנסות החברה ול-35% מהרווח ואף יותר (בהתחשב בכך שבשנה הקרובה נראה פחות הנפקות מהשנה שעברה ככל הנראה). בנוסף מנגנון התגמול הוא לא תלוי ביצועים לטענת הפועלים. בסופו של דבר קובעים בבנק הפועלים כי ההצעה פוגעת בבעלי המניות. 

הנהלת פועלים איביאי לא נשארה חייבת וענתה במכתב תגובה שבשוק החיתום העסק בעצם תלוי לחלוטין במנהלים, והזכירה את האפשרות שהם פשוט יפרשו ויקימו עסק פרטי ובכך ירוקנו את החברה מערכה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הטענות האלו לא התקבלו על דעת פועלים אקווטי שהובילו את ההתנגדות בהצבעה אמש. כיון שיש צורך באישור על ידי רוב של בעלי מניות המיעוט. על פועלים אקוויטי הצטרפו ככל הנראה כמה מן המוסדיים המחזיקים באחוזים בודדים ממניות החברה, מה שהספיק לדחיית ההצעה באסיפה אתמול. כעת, כאמור, הכדור עובר בחזרה לדירקטוריון שיחליט האם להמשיך במאבק, והאם לאשר את שכר המנהלים בצורה אחרת.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בכר 18/04/2022 21:56
    הגב לתגובה זו
    בשוק לא חסר מקצוענים שישמחו לשבת על הכיסא שלהם , רק שיזכרו שהם לא המציאו את המקצוע .
  • 4.
    הצופה 13/04/2022 11:19
    הגב לתגובה זו
    לתמוך בבעלי המניות, ולהוריד את החתמים לקרקע.
  • 3.
    נכון 13/04/2022 11:02
    הגב לתגובה זו
    יש להפסיק את שערורית השכר.
  • 2.
    שכר לא סביר על חשבון הלקוחות. (ל"ת)
    עדי 13/04/2022 11:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החלטה נכונה, כל הכבוד (ל"ת)
    לא בעל מניות 13/04/2022 10:51
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?