הפד מתכנן "מיתון מבוקר" לשני רבעונים, זה עלול להסתבך
גם אם האינפלציה כיום מגיעה ברובה משיבושים בצד ההיצע זה עדיין לא אומר שאי אפשר לטפל בה דרך קירור צד הביקוש, ואכן, גוברות הערכות שהפד לא רק שלא חושש ממיתון אלא החליט באופן מודע ללכת על "מיתון מבוקר". להערכת דוייטשה בנק הפד מתכוון להכניס את כלכלת ארה"ב למיתון מבוקר של שני רבעונים כבר במחצית השניה של 2023. הערכות דומות הולכות ומתגבשות במחלקות האסטרטגיה של בנקים נוספים, בניהם גולדמן זקס. כלומר הפד צפוי לקחת הימור מחושב על בלימת הגידול בביקושים כדי לעצור את ספירלת האינפלציה, למשל דרך שחרור צווארי בקבוק בענפי הייצור וההובלה. עוד תוך כדי המיתון הוא צפוי לחזור ולהוריד את הריבית בחדות כבר בסוף 2023 כדי להבטיח יציאה ממנו במחצית השניה של 2024, בתקווה בלי נזקים מבניים. הערכה כרגע היא שהוא יצליח להימנע ממיתון שנתי ב-2023 או 2024, אך השוק לא מאמין שזה יספיק לקירור האינפלציה, שהציפיות אליה נותרו גבוהות.
אסטרטגיה של "איפוס" עלולה להסתבך, אם למשל העלאות הריבית יחשפו בועתיות באחד הענפים (ענף הטכנולוגיה עושה סימנים של לחץ), אם הכלכלה תתקשה להתתעורר מהתרדמת הזאת (למשל אם שיעור האבטלה יתקשה לחזור לירידה) ועוד...
לא רק הבנקים, גם שוק האג"ח מגלם כידוע שהפד יצליח להכניס את הכלכלה האמריקאית למיתון כבר בסוף 2023 ואגב את הכלכלה האירופית בתחילת 2024, אבל למרות זאת ציפיות האינפלציה כאמור עדיין גבוהות ויציבות, מה שעשוי לדחוף את הפד לצעדים אגרסיביים יותר. חיזוק לתיאוריה הזאת התקבל אתמול מסגנית יו"ר הפד, ליאל בריינארד, שאמרה שבלימת האינפלציה "חשובה ביותר", והוסיפה שהבנק המרכזי עשוי להתחיל לקצץ את המאזן שלו במהירות כבר בחודש הבא. הבעיה שעל כל צעד שהפד עושה לקירור הביקושים נראה שהפגיעה בהיצע עושה שניים:
מנועי האינפלציה ממשיכים להתרחב - מחירי הסחורות ממשיכים לעלות למרות הלחץ הגובר להעלאות ריבית, כרגע בעיקר בשל השפעות המלחמה באוקראינה. אתמול דחפו לעליית מחירים דיווחים של האיחוד האירופי על תכנון סנקציות נוספות על רוסיה, בניהן איסור יבוא פחם ממנה, בנוסף, גרמניה הודיעה על הלאמת מתקני האיחסון של גזפרום הרוסית (שבשטחה). בנוסף הורחבו הסנקציות האמריקאית על רוסיה לאיסור השקעה כולל. בזמן הזה סעודיה טובת הלב הודיעה על העלאת מחירי הנפט ללקוחותיה. לאור התרחבות מספר מנועי האינפלציה קשה לשים את האצבע על מספר העלאות הריבית שהפד יצטרך ליישם כל עוד הוא בגישה של ריסון האינפלציה בכל מחיר. מכאן שפרוטוקול ההחלטה האחרונה שלו, שיפורסם הערב וזוכה להרבה סקרנות, עשוי להיות לא עדכני בעליל.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים אצלנו, משרד האוצר הודיע על הפחתת מס הבלו על הדלק בחצי שקל, בנתיים לשלושה חודשים. לפי החישובים שלנו הצעד יפחית ממדד אפריל כשתי עשיריות האחוז, כלומר מתחזית למדד חודשי של 0.9 הפחתנו ל-0.7, אך ללא שינוי על התחזית 12 חודשים קדימה שנותרה על 3.4%. למשרד האוצר יש אינטרס משולש לרסן בעצמו את האינפלציה ולא לסמוך רק על ב"י. הממשלה הנוכחית צרה מאד וכבר הבוקר שוב עולות ספקות לגבי יציבותה עם פרישת יו"ר הקואליציה עידית סילמן, ובטח תתקשה לשרוד במקרה של מחאה חברתית משמעותית שקשורה ביוקר המחיה או במיתון מנוהל ע"י הבנק המרכזי. בנוסף החוב של הממשלה בישראל צמוד בחלקו הגדול למדד המחירים לצרכן ולכן צעדים להפחתת מיסים אף עשויים להיות בקונסטלציה מסויימת זולים יותר מאינפלציה משולבת העלאות ריבית משמעותיות. כל עוד הממשלה תשרוד ותצליח להחזיר לעצמה את הרוב אנו צופים שנראה צעדים נוספים של האוצר בניסיון להוריד מחירים, בניהם לחץ גובר להפחתת מכסים ופתיחה ליבוא. אך גם שיתוק של פעילות הממשלה עשוי לקרר את האינפלציה, אך הפעם דרך קירור הביקוש הציבורי.
אמיר כהנוביץ
- 3.קצת הגינות 06/04/2022 19:06הגב לתגובה זועל היצע וביקוש שמעת? על הפקרת סעודיה ע"י אמריקה שמעת? למה הם צריכים להפסיד הזדמנות לרווח אם כשהם במצוקה יורקים עליהם?
- 2.הורדת הבלו פיקציה ל3 חודשים חסרת משמעות שנתית. (ל"ת)sbh 06/04/2022 17:37הגב לתגובה זו
- 1.מאייר 06/04/2022 13:37הגב לתגובה זוהממשלה הזאת נולדה בחטא ומגיע סופה של ממשלת הזדון עם המשותפת בראשות יאיר גולן ומוסי רז שחושבים איך להזיק ליהודים ,בקרוב תגיע ממשלה של העם שתשנה את כל גזירות השמד שהטילו עלינו ,וידעו אוייבינו מבית ומחוץ כי לא אלמן ישראל ,ועל כל הרוגינו בהתקפות הטרור ניתן מכה מוחצת ,ונעיף את הזרים שבאים לכלותינו בארץ
- מה הקשר ? אתה בטח ביבסט קלקלן(כלכלן לא בשבילך) (ל"ת)חחח...הרגת אותי 10/04/2022 14:34הגב לתגובה זו
- יהווית 07/04/2022 09:13הגב לתגובה זוזו ממשלה מצויינט!!
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
