כיצד מצליחה מיקרוסופט לשמור על ההגמוניה בתעשיית התוכנה?
תעשיית התוכנה היא ללא ספק אחת התעשיות בהן התחרות צפופה ביותר והולכת וגדלה עם כול צעד קדימה של מהפכת הטכנולוגיה. גלובלית גלגלה התעשייה 580.55 מיליארד ב-2021 מתוכם, 39.6% תכנה עסקית, 24.7% תכנה לאפליקציות, 23.6% תכנות למערכות תשתיות ו-12.1% לתכנות התייעלות. הצפיות הן שב-2025 יגעו הסכומים הגלובליים ל-772.45 מיליארד כאשר תחומי הביזנס והאפליקציות יגדלו בקצב הגדול ביותר.
מיקרוסופט MICROSOFT הפכה למובילת התעשייה כבר בשנות ה-80 אבל החל מ-1995 התבססה במקום הראשון ובהפרש משמעותי לשלושת הבאות אחריה IBM, אורקל ו-SAP. ב-2021 הגיעו הכנסות החברה ל-29% מסך ההכנסות הגלובליות בתעשייה, תופעה בלתי רגילה בעליל. איך מצליחה החברה לשמור על מעמדה כ"כ הרבה זמן ואיך נראה עתידה?
השליטה של מיקרוסופט בתחום תוכנות ההפעלה של המחשב האישי מקורה בהסכם ה-Altair שנחתם בין מיקרוסופט לחברת MITS (Micro Instrumentation and Telemetry Systems) מניו מקסיקו ב-1975. את MITS ייסד Edward Roberts, "אבי המחשב האישי" שפיתח מחשב אישי בשם Altair 8800 (מבוסס על מעבדי אינטל) מתוך כוונה למוכרו לתחביבנים בלבד.
מייסדי מיקרוסופט, פול אלן וביל גייטס, שעדיין היו סטודנטים בסטאנפורד ומכרו תוכנות בסכום שנתי של 16000 דולרים באותה שנה, ראו את המחשב והבינו שנוצרה ההזדמנות ושבעזרת תוכנות ההפעלה שפיתחו אפשר יהיה למכור את המחשב האישי לציבור כולו. הם חתמו עם רוברטס עסקה שלפיה תספק מיקרוסופט ל-MITS תוכנות הפעלה. מחשב ה-Altair 8800 הצליח למשוך התעניינות צרכנית וב-1980 בחנה אותו IBM, אז יצרנית המחשבים הגדולה בעולם, התרשמה וחתמה עם מיקרוסופט הסכם OEM לפיו תוכנס תכנת ה-DOS בכל מחשב אישי שהיא מייצרת.
עד תחילת שנות ה-90 הגיעו כול הכנסותיה של מיקרוסופט ממכירת התוכנות שלהם לתעשיית החומרה של יצרניות המחשבים שמכרו לציבור. אבל בין ההתקדמות הטכנולוגית וההתלהבות ההולכת וגדלה של הצרכנים למחשב האישי עברה מיקרוסופט למכירות של מערכות הפעלה ותכנה (שאימצו רוב יצרני המחשבים) ישירות לצרכן (החלונות והאופיס) מה שהוביל אותה להיות החברה הראשונה בתחום התכנה שעברה מיליארד דולר בהכנסות, ועם הזמן הגיעה החברה למעמד שליטה בשוק ההפעלה של המחשבים האישיים (90%).
היה לחברה אז מתחרה אחת, APPLE שייסד והוביל סטיב ג'ובס המנוח. אפל יצרה ובהצלחה גדולה את מחשב המקינטוש אבל ב-1996 הגיע ג'ובס למסקנה שהמחשב השולחני יעלם, והרי לכם ציטוט ממה שאמר בריאיון שנתן למגזין האמריקאי WIRD (שעוסק בפרשנות לגבי השפעת טכנולוגיות חדשניות על החברה, הכלכלה והפוליטיקה) באותה שנה, "תעשיית המחשב השולחני מתה, החדשנות כמעט פסקה. מיקרוסופט שולטת עם מעט מאוד חדשנות. זה נגמר (גם) אפל הפסידה. שוק הדסקטופ נכנס לעידן אפל, בוודאי למשך שאר העשור הזה. זה מצב שמזכיר את התקופה שבה IBM הובילה את תעשיית המחשבים בחדשנות לפני שהמיקרו-מעבד הגיע. בסופו של דבר, מיקרוסופט תתפורר בגלל שאננות. אולי כמה דברים חדשים יצמחו אבל עד שזה יקרה, עד שיהיה שינוי טכנולוגי מהותי, זה פשוט נגמר".
הייתה זו אחת הטעויות הבודדות בשורת תחזיות של ג'ובס שכבר אז חיפש דרכים לייצור "תקשורת ההמונים החדשה" כי במיקרוסופט הבינו שהשימוש במחשבים רק ימשיך לגדול ושמו את הדגש על השקעות עתק שישמרו את ההובלה שלהם דווקא בעזרת החדשנות. שאננות הייתה הדבר האחרון שאפשר לשייך למיקרוסופט ותרבות הניהול שלה.
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
כאשר ג'ובס חזה את שחזה מיקרוסופט כבר נכנסה למה שנקרא "פרויקט לונגהורן", פיתוח מערכת הפעלה אולטימטיבית לאותם ימים מה שהסתיים לבסוף כ-Windows Vista שיצא לשוק ב-2007. מערכת ההפעלה ששודרגה והותאמה לכול ההתפתחויות הטכנולוגיות ובהצלחה גדולה ושלמעשה הבטיחה את הובלת מיקרוסופט בשוק התוכנה. מאז הופעת הויסטה משדרגת החברה את מערכות ההפעלה מידי כשנתיים ושומרת על הבכורה ומשפרת בקביעות את הוויית המשתמש. ג'ובס אגב צדק חלקית בתחזיותיו על המחשב השולחני, המכירות בירידה שהחריפה בתקופת הקורונה (בעיקר בשל העבודה מהבית) וכך גם החלונות של מיקרוסופט. לעומת 90% משוק מערכות ההפעלה עד 2016 היא שולטת היום "רק" ב-75.86% (נתונים לסוף פברואר השנה) כאשר מערכת ההפעלה macOS של אפל מחזיקה ב-15.76% ו-Chrome של גוגל ב-2.86 אחוזים אלא שנראה שחלונות X10, שמתחרות בעלויות, משנה את המגמה. החלונות הפכו כיוון בדצמבר 2021 והחלו לעלות, כרגע על חשבונה של Chrome שירדה לאחרונה מ-5.3 ל-2.86 אחוזים.
אבל לנוכח הירידה בחלונות חיפשה החברה דרכים שיעזרו לה לצמוח על בסיס הידע והמשאבים שברשותה. גייטס ושני המנכלים שהחליפו אותו, סטיב באלמר (2000-2014) ו-Satya Nadella(2014- ) הבינו שעל מנת להישאר במעמד מוביל בתעשיית התוכנה החברה חייבת להוסיף מנועי צמיחה שיתאימו לחברה. הבחירה הראשונה הייתה בתעשיית משחקי הווידאו, שהתחילה להתפתח בסוף המאה הקודמת. גייטס ובאלמר השקיעו הון בהתאמת תוכנות שישרתו את המשחקים והמפתחים והחברה הובילה את הפלטפורמות למשחקים כבר בתחילת המאה באמצעות ה- Windows Mobile OS שאומצה ע"י יצרניות המשחקים סמסונג, LG, HTC ועוד.
ב-2001 הציגה את ה-Xbox וב-2002 את Xbox Live ובאמצעותם נכנסה גם כיצרנית משחקים ובאותה שנה כבר התבססה במקום השני גלובלית אחרי סוני. ב 2005 הוצג ה- Xbox 360, קונסולת משחקים (מחשב ייעודי) בעלת עצמה והצגת הקונסולה נעשתה ביחד עם הורדת מחירים מסיבית מה שהפך את ה- Xbox 360 לקונסולת המשחקים הנמכרת ביותר בארה"ב. באלמר הסביר אז את הסיבה להורדת המחירים המסיבית (ה-Xbox 360נמכר למעשה במחירי הפסד). הוא טען שההחלטה להיכנס לתעשיית המשחקים נבעה ממחקרים עמוקים רבים שערכה החברה בסוף המאה שעברה ושהביאו את החברה למסקנה שתעשיית המשחקים תהפוך, בתוך עשור, לתעשיית ענק וכיוון שלחברה יש את התשתיות המתאימות, כסף ועצמת השוק היא תנסה להתבסס במקום מוביל "לפני שזה יקרה".
ב-2011 החליט באלמר, כחלק מהאסטרטגיה, לרכוש את סקייפ ועשה זאת במחיר דמיוני ממש דאז של 8.5 מיליארד במזומן. למה? כי אפל הוציאה לשוק, שנה קודם, את מערכת הטלפוניה-ווידאו, Facetime וגוגל הוציאה את אפליקציית ה-Voice ובאלמר החליט שסקייפ "תעזור" למוצריה של מיקרוסופט כמו האאוטלוק, ה-Xbox והטלפוניה החכמה שפעלה באמצעות החלונות, "לסגור כול חסר בתחרות", כפי שהסביר. במיקרוסופט החליטו אז שהכניסה לתעשיית המשחקים הייתה נכונה עסקית והתכוונו לנצל מעמדם בה ולהפוך את חטיבת המשחקים למנוע הצמיחה השני של החברה.
אלא שבאותן שנים התחילו פלטפורמות הענן להגיע לשוק. רעיון ה-time-sharing באינפורמציה, שמאז שנות ה-60 התעסקו בו כול המי ומי בראשות IBM, קומפאק ואחרים, התחיל, בעזרת ההתקדמות הטכנולוגית, להיות מיושם. בשנות ה-90 התחילו חברות התקשורת להשתמש במערכות ה VPN (רשת פרטית וירטואלית) והמעבר משם לרשת היה מהיר יחסית. ב 2002 הציגה אמאזון את Amazon Web Services שתאפשר, אליבא דאמאזון, "למפתחים לפתח יישומים חדשניים ויזמיים בעצמם". בתוך מהומת משבר 2008 הגיעה קבוצת גארטנר למסקנה שהענן הגיע לרמות יישום שמאפשרות לעצב מחדש את מערכת היחסים בין צרכני ה-IT, המשתמשים והמוכרים (היצרנים), מה שלמעשה התחיל את פריצת הדרך של הטכנולוגיה.
במיקרוסופט התחילו לעבוד על הענן ובו זמנית על IOT בסוף 2008 ובתחילת 2010 יצאה Microsoft Azure לשוק. האיש שהוביל את הפרויקט היה Satya Nadella (שהגיע לחברה ב-1992) שב-2014 התמנה כמנכ"ל החברה. אין שום ספק שהמינוי "נעזר" בהצלחת הפרויקט אם כי גם בהמלצת המנכ"ל הקודם באלמר. השניים החליטו שחשיבות הענן גדולה ביותר להמשך ההגמוניה של מיקרוסופט ולכן האטו הריצה קדימה עם המשחקים והחלו להתמקד בענן ובצדק רב, הענן הפך למקור ההכנסה המוביל של החברה ומשזה קרה חזרה החברה להתמקד בתחום המשחקים עם רכישת אקטיוויז'ן עליה דברנו בשבוע שעבר. יש אמנם חשש שרכישת אקטיוויז'ן עלולה להידחות ע"י הרגולטורים (לא נראה לנו) אבל גם ללא הרכישה אין ספק שמיקרוסופט מתכוונת להוביל את התחום. בשבוע שעבר הודיעה החברה על ה- Azure Game Development Virtual Machine שלטענת החברה היא הפלטפורמה המובילה עבור מפתחי משחקים (מה שמוכח בשוק).
כלומר, מיקרוסופט, שנכנסה למאה ה-21 כחברת התכנה המובילה בעולם הוסיפה לעצמה שני מנועי צמיחה גדולים נוספים שנראה שיבטיחו לה מעמד מוביל גם בעתיד הנראה לעיין, שירותי ענן ומשחקי מחשב. החברה עשתה רה ארגון וההכנסות כעת מגיעות משלוש עיסוקים, Intelligent Cloud (כ-37.4% מההכנסות ב-2021), Productivity And Business Processes Revenue (כ-33.5% מההכנסות) ו-Personal Computing Revenues(% 26.1 מההכנסות) והיתרה מ"שונות", לינקדין בעיקר.
החברה, שסיימה את 2021 עם הכנסות של 168.1 מיליארד ורווח למניה של 8.05 דולר צפויה להראות בשנים 2022-3 הכנסות של 199.3 ו- 210 מיליארד בהתאמה ורווח למניה של 9.34 ו-19.75 בהתאמה. בנובמבר 2021 הגיע המניה לשיא של 350 ומשם התדרדרה ב-29% ל-270 בתחילת החודש, ומאז היא עולה. מיקרוסופט מגדילה בקביעות הדיווידנד כרגע על 2.48 דולר למניה.
31 מתוך 33 האנליסטים שעוקבים ממליצים ב"קניה" ומחיר היעד על 359 דולרים כרגע. בסוף השבוע פרסמה מורגן סטנלי עדכון הערכה על החברה ע"י האנליסטים Keith Weiss ו-Josh Baer שאנחנו מכירים מניתוחים קודמים ככאלו שמאוד מקפידים. לטענתם תעשיית התכנה מאוד מומלצת להשקעות (בעיקר בגלל הפתרונות לתעשיות חדשניות מהרכב האוטונומי ועד לחלל) מה שיאפשר למיקרוסופט להמשיך בקצב הצמיחה של העשור האחרון ("כנראה אפילו יותר") ומעניקים לחברה המלצת Overweight (חזקה יותר מ BUY) עם מחיר יעד 372 דולר. הם בדקו את השאלה, "האם, לאור גודלה של החברה, יכול קצב הגידול להימשך בעתיד?". הם מאמינים, לאחר בדיקת מקורות ההכנסה שאין סיבה לחשוב שלא. הם במיוחד מאמינים בהמשך "הריצה" של Microsoft Azure (27% בתחום "פלטפורמות הענן כשרות" גלובלית לעומת 15% של אמאזון, 9% של Salesforce.com ו-6% של גוגל) ואפילו יותר בתעשיית המשחקים. לחברה אין ספור מתחרים, מאמזון, גוגל ואפל ומטה.
- 15.אבי טננבוים 06/04/2022 11:55הגב לתגובה זומה דעתך עליהן? דויטשה ואחרים מפריזים או מבוססים? תודה מראש
- 14.דוד 05/04/2022 21:41הגב לתגובה זושלמה מתוך הערכה גדולה לחוות דעתך .נודה לך מאוד אם יש לך מה לומר על כן פייט בתודה מראש !
- 13.אופיר 03/04/2022 08:16הגב לתגובה זוולכן תדרוס כל תחרות בעזרת הדוד סם. אילו הייתה שבדית או אוסטרלית, מזמן היו עוד חמש מערכות הפעלה ללא מונופול
- דגן 03/04/2022 21:21הגב לתגובה זואו chromeOS?
- 12.עידן העתידן 02/04/2022 13:35הגב לתגובה זוגם מיקרוסופט הכירה לבסוף את נחיתות מערכת ההפעלה שלה ולכן היא שילבה את לינוקס במה שקרוי WSL. רוב בשרתים של azure מריצים לינוקס! גם בתחום הדפדפנים מיקרוסופט נטשה את האקספלור, והמנוע של ה Edge מבוסס כרומיום שזה גם המנוע של גוגל כרום.
- 11.גנבים עלובים ימח שימם וזיכרם (ל"ת)אמן 01/04/2022 22:09הגב לתגובה זו
- 10.רק מזומן 01/04/2022 17:03הגב לתגובה זוגייטס שיגע את כולם לעבור למערכת הפעלה על הדיסק המקומי כדי שימכור הרבההה .עכשיו הם משכנעים לחזור לענן(גרסה עכשווית של מיינפרם).הם מתעתעים בכוללם.יגיע זמן שעקב בעיות אבטיה בסייבר ענן יחזרו לדיסק המקומי אישי הממוגן.
- דגן 03/04/2022 21:22הגב לתגובה זוכמו להגיד "פוליטיקאי הגון".
- 9.די פשוט 01/04/2022 16:39הגב לתגובה זומייקרוסופט העלתה את מחירי ה 365 ב 20% בפברואר.
- 8.עודד 01/04/2022 14:41הגב לתגובה זוהיסטוגרפיה במקום הבנה לאן החברה צועדת. מפספס בעיניי את העיקר.
- 7.עלילות גייטס 2 01/04/2022 12:35הגב לתגובה זומייקרוסופט השתלטה על השוק, וגם לא היה לא אכפת שמשתמשים קטנים לא ישלמו (מהגדולים הם דרשו כסף אחרי שאיימו באמצעים משפטיים). הכרויות של גייטס היתה בשיווק, את השאר הם השיגו דרך השתלטויות חוקיות יותר או פחות
- דגן 03/04/2022 21:25הגב לתגובה זויש לפטופים/דסקטופים שאפשר לבקש לקבל אותם ללא מע' הפעלה ולחסוך 300 שקל.
- 6.עלילות גייטס 01/04/2022 12:31הגב לתגובה זוומשם הם ניגשו ל-IBM לבדם אחרי שחברת דיגיטל זלזלה. הגדולה היתה בהסכם ביניהם: הברזלים שייכים ל-IBM והתוכנה למיקרוסופט (מה שאפשר לה למכור מערכת ההפעלה ליצרנים מחשבים במזרח הרחוק, שהביסו בסוף את המחשב האישי של IBM). את חלונות הם פתחו דרך ההסכם עם אפל, שבו הוסיפו סעיף שמותר להם לשכלל התוכנה...ובמאבק המשפטי הם ניצחו (למרות שכמובן הרעיון, שאותו עצמו גנבה אפל מ...)
- X Windows שעובד על יוניקס. (ל"ת)ארנון 02/04/2022 19:34הגב לתגובה זו
- 5.גידי 01/04/2022 12:02הגב לתגובה זוהאם לדעתך גם סיילספורס חברה מעניינת ? בלי קשר למחיר המניה, היכן נמצא הפוטנציאל של crm ?תודה
- 4.תודה רבה. מעניין מאוד. (ל"ת)עמית 01/04/2022 12:01הגב לתגובה זו
- 3.תודה שלמה (ל"ת)?============ 01/04/2022 11:31הגב לתגובה זו
- למה סימן שאלה..אינך בטוח בתודתך? (ל"ת)לתודה שלמה 06/04/2022 11:13הגב לתגובה זו
- 2.ארנון 01/04/2022 11:15הגב לתגובה זומיקרוסופט הפכו את פורמט doc ואחר docx לסטנדרט
- 1.גדעון 01/04/2022 10:45הגב לתגובה זואבל אוסיף עוד תובנה אחת: בעבר, מייקרוסופט פיספסה את התחזיות הטכנולוגיות הראשיות (IE, ענן) אלא שבזכות גמישות ניהולית מיהרה להתעשת ולתקן. מעניין אם גם נאדלה סובל מחולשה זו של סטיב&סטיב.
- חכי חשוב, להתרחק מאקרוניס (ל"ת)אלעזר 01/04/2022 16:01הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
משקיעים עובדים AIלקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 עקפו את הציפיות - אבל השוק אדיש והמדד עלה רק ב-1.3% מאמצע אוקטובר; האם "הציפיות הפרפקטציוניסטיות" הן אלו שידרדרו את וול סטריט?
זו עונת הדוחות הכי טובה מאז 2021, אבל נראה שגם לשוק זה כבר לא מספיק. יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 שפרסמו עד עכשיו את התוצאות שלהן לרבעון השלישי הצליחו להכות את תחזיות האנליסטים, אבל השוק אדיש. מדד הדגל עלה מאז אמצע אוקטובר רק ב-1.3%, בזמן שהחברות עצמן מדווחות על שיאים ברווחיות ובהכנסות. תחשבו על זה. נשארו רק 50 חברות שיביאו לנו תוצאות, כשריכוז מרשים של חברות מביאות תוצאות מעל הציפיות, ההישג הכי הגדול מזה שנים. ובכל זאת, זה לא מקבל ביטוי בתשואות, גם על פי מחקר שעשו בגולדמן זאקס, מניות שהיכו את התחזיות רשמו עלייה ממוצעת של 0.3% בלבד ביום שאחרי הדוח שזה חצי מהממוצע ההיסטורי.
מה ההסבר לזה? התשובה נמצאת בשאלה. אנחנו הגענו לעונת הדוחות הזאת אחרי חודשים של עליות ועם ציפיות בשמיים. השווקים רצים 4 חודשים ברצף, אז זה לא מפתיע שאפילו תוצאות טובות מתקבלות בסוג של עייפות ואדישות.
בשבוע שעבר הנאסד"ק רשם את הירידה השבועית החדה ביותר שלו מאז אפריל, וזה מגיע בעקבות חששות שהחברות משקיעות יותר מדי בפרויקטים של AI. גם נתוני התעסוקה והצריכה הצביעו על האטה קלה, וזה הוביל את ה-S&P 500 לסיים את השבוע בירידה של 1.6%.
מניות הטכנולוגיה נסחרות היום במכפילים גבוהים, לפעמים עשרות ואפילו מאות פעמים על הרווח העתידי. מדד המכפיל המתואם שילר עלה לרמות שנראו רק פעם אחת בעבר - בתקופת בועת הדוט-קום. לכן, השוק מתקשה להתרגש מדוחות טובים הוא כבר מתמחר "שלמות". המשקיעים מסתכלים קדימה - אל ההשקעות של המאות מיליארדים ב-AI, אל ההוצאות הקפקס המטורפות ושואלים את עצמם מתי כל זה יתורגם לרווחים.
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- סנאפ מזנקת 20%, אנבידיה מטפסת 1.5%; קוואלקום מאבדת 2% - ומה עושים החוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וזה מוביל לזה שגם כשחברות כמו מטא Meta Platforms 0.45% , פלנטיר Palantir 1.65% או רובין הוד Robinhood 2.58% מציגים רבעון עם תוצאות שיא, המניות שלהן צונחות. מטא איבדה 11% אחרי שחשפה עלייה נוספת בתקציבי ה-AI שלה; פלנטיר ירדה 8% למרות תחזית אופטימית לשנה כולה; ורובין הוד, שהציגה רווח שיא, נחתכה ב-11% אחרי שההוצאות שלה עלו מהצפוי. זה מראה לנו שוק עייף ועצבני. שוק כלל לא סלחן. שוק שבוחן לאן הוא הולך מכאן.
