דודו מזרחי בזק
צילום: טוויטר
ראיון

"בזכות ההתייעלות בזק פינתה מאות מיליונים שיעזרו לה מול התחרות"

לאחר הדוחות הנהלת החברה בראיון לביזפורטל: "8 ש' פרמיה במנויי דור 5 זה סביר"; "למרות ההשקעות בתשתית ההתייעלות תעזור לשמר EBITDA של 42%"; "אם נוכל למכור טריפל נפצה על הירידה בטלפוניה"; "מעבר לטלוויזיה באינטרנט יביא לחסכון נוסף - למרות שהתשלום לרשת וקשת יגדל"

איתי פת-יה |

קבוצת התקשורת בזק 0.43% מדווחת על צמיחה שנתית לראשונה מאז 2016, בשיעור של 1.1% שהביאה את ההכנסות לרמה של 8.82 מיליארד שקל. השיפור מיוחס לפלאפון ששבה לצמוח וכן לצמיחה בפעילות הקווית. ברבעון הרביעי של 2021 ההכנסות צמחו 2.5% ל-2.26 מיליארד שקל וה-EBITDA המתואם עלה בשיעור זהה ל-909 מיליון שקל. הרווח התפעולי עלה 20% ל-356 מיליון שקל, והרווח הנקי המתואם ירד 7.6% ל-256 מיליון שקל. היום ב-19:00 אבישי עובדיה במפגש זום על המניה ששווה פי 30 תוך שנה, על חתמים ושוק ההנפקות ועל הגאות בשווקים והאם זה הזמן לקנות או למכור?   תחזית החברה ל-2022 היא לרווח נקי מתואם של 1.0-1.1 מיליארד שקל, EBITDA מתואם של 3.6-3.7 מיליארד, CAPEX (השקעות הוניות) של 1.7-1.8 מיליארד שקל והגעה לכ-1.4 מיליון משקי בית מחוברים לסיבים. בטווח הבינוני תחזית ה-EBITDA המתואם היא לשמור על יציבות ושוליים של 43%-41% מההכנסות, CAPEX יציב עד 2024 והיחס בינו לבין המכירות, וירידה הדרגתית לאחר מכן; התזרים החופשי אמור להציג צמיחה ממוצעת לשנה בשיעור חד ספרתי-בינוני, ולגבי מצבת מנויי הסיבים היעד הוא 2.1 מיליון לקוחות. בבזק קווי הכנסות תשתית האינטרנט ברבעון דרכו במקום על 416 מיליון שקל, מגזר הטלפוניה ירד 10.5% ל-222 מיליון שקל. הכנסות המגזר כולו היו דומות והסתכמו בכמיליארד שקל, עם רווח תפעולי דומה של 358 מיליון שקל. מספר קווי האינטרנט המהירים ללא שינוי מסוף הרבעון השלישי - 1.524 מיליון, ונמוך מ-1.556 מיליון שנה קודם לכן. הירידה הייתה בלקוחות השוק הסיטונאי, וזו קוזזה בעלייה קלה בלקוחות ישירים של בזק עצמה. בחברה מצדם מדגישים כי שמרו על רמת ההכנסות חרף הירידה בתעריפי השוק הסיטונאי, לא רק במספר הלקוחות. ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי אינטרנט מהיר של בזק עלה מ-102 שקל ברבעון המקביל ל-109 שקל. בפלאפון הכנסות הרבעון צמחו 13% ל-602 מיליון שקל, עם קפיצה של 30% במכירת ציוד (מיוחס להשקת דגמי טלפונים חדשים) ושקל 7% בהכנסות משירותים (424 מיליון שקל, התאוששות בהכנסות משירותי נדידה של יותר לקוחות שטסו לחו"ל). ברבעון צורפו כ-29 אלף מנויים ובחברה מדברים על "צמיחה מתמדת במנויי חבילות דור 5 שעומדת על כ-590 אלף בסוף 2021". בכל זאת ההכנסה החודשית הממוצעת ממנוי (ARPU) ללא שינוי - 55 שקלים בחודש, שיעור הנטישה ירד 0.1 ל-5.8%. המגזר עבר מהפסד בין 12 מיליון שקל לרווח של 13 מיליון שקל ברבעון. שיעור ה-EBITDA עלה מ-21.6% ל-25.7%. ב-yes הכנסות הרבעון עלו 1.6% ל-322 מיליון שקל. הרווח התפעולי אולם העמיק 27% מ-11 מיליון שקל ל-14 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם גדל 11% ל-58 מיליון שקל. ההפסד הנקי צומצם 29% מ-24 מיליון שקל ל-17 מיליון שקל. סך המזומנים שנבעו מפעילות שוטפת שולש ל-42 מיליון שקל. בנטו נוספו 3,000 מנויים מסוף הרבעון השלישי ובסוף התקופה הסתכם מספרם ב-563 אלף איש - מתוכם 226 אלף איש מנויי שירותי הטלוויזיה באינטרנט (כולל StingTV) לעומת 198 אלף בסוף הרבעון השלישי. שיעור הנטישה ירד מ-4.9% שנה קודם לכן ל-3.4% ברבעון הרביעי הפעם. ההכנסה החודשית הממוצעת ללקוח (ARPU) עלתה מ-186 שקל ברבעון המקביל ל-190 שקל בזה המדווח. ובבזק בינלאומי: דריכה במקום בשורה העליונה עם הכנסות של 328 מיליון שקל, אך מעבר מהפסד תפעולי בן 22 מיליון שקל לרווח של מיליון שקל בסעיף. שיעור ה-EBITDA קפת מ-1.2% ל-12.5%. ההפסד הנקי צומצם מ-13 מיליון שקל ל-5 מיליון שקל. דירקטוריון החברה עדכן את מדיניות חלוקת הדיבידנד כך שזה כעת יחולק מדי כחצי שנה בשיעור של 50% מהרווח לתקופה - והחל מהדוחות האחרונים שמתפרסמים עתה. על כן יחולק דיבידנד בסך כולל של 240 מיליון שקל, כ-0.09 שקל למניה. "הקבוצה מציגה תוצאות טובות מעבר לתחזית המעודכנת שפרסמנו בנובמבר", אומר יו"ר הקבוצה גיל שרון בשיחה עם ביזפורטל. "בבזק קווי הגענו עם הסיבים האופטיים ל-1.1 מיליון בתי אב תוך שנה. בטלוויזיה על אף התחרות העצומה משחקנים מקומיים וגלובליים יס מצליחה להפתיע ולא רק שאינה יורדת במנויים - היא עולה מעט וגם שומרת על ההכנסה הממוצעת למנוי וגם עוברת לתזרים חיובי בשנה כולה. בסך הכל הקבוצה הציגה אסטרטגיה של מעבר ממגננה לצמיחה ואנחנו בהחלט מתחילים בצעדים נכונים בכיוון". המנכ"ל דודו מזרחי מוסיף מצדו כי "בבזק קווי הצגנו בשנה גידול בהכנסות למרות שחיקה בטלפוניה והורדת מחירים בשוק הסיטונאי. פרסנו אגרסיבית סיבים והשקנו שירותים באמצע מרץ ועשינו זאת הכי מהר שיכולנו בכדי לפצות על השנים הארוכות בהן הנושא היה תקוע ברגולציה. במגזר העסקי אנחנו צומחים דו ספרתית למרות תחרות מאד חזקה שיש בתחום בכלל. על רקע התחרות הזו התוצאות של בזק בולטות לטובה". עוד מצטרף לראיון רן גוראון, מנכ"ל החברות הבנות שאומר כי "פלאפון חוזרת לצמיחה אחרי הרבה מאד שנים. יס בשנה מצוינת ובנקודת פתיחה טובה לתחרות החדשה. יש לנו 250 אלף לקוחות בשירותי ה-IP ושם העתיד – 90 אלף לקוחות StingTV שמסייעים לפצות על ירידה בלקוחות הפרימיום בלוויין. באופן טבעי לקוחות ספקי האינטרנט יעברו בשנים הקרובות לחברות התשתית (בשל ביטול ההפרדה בין ספק לתשתית בימים אלה - א.פ) ובמקרה שלנו הם יעברו לבזק. בנוסף אנחנו סוגרים 3 שנות התייעלות משמעותית שבשנה הקרובה יביא לחיסכון של 400 מיליון שקל בהשוואה להוצאות שלנו ב-2019. זה מעמיד אותנו בנקודה טובה להשקיע בדור חמישי, IP ועוד". אתם מדגישים שבפלאפון הייתה צמיחה במנויי דור 5 – אך ה-ARPU עמד במקום. למה אין השפעה? גוראון: "שוק הסלולר נמצא אחרי הרבה שנים של שחיקה. כשההכנסה עומדת במקום זה חדשות טובות. יש עדיין מגמת עומק של שחיקה ממעבר לקוחות בין חבילות, אך המגמה ההפוכה של עלייה ברומינג (שירותי נדידה בחו"ל - א.פ) ובדור 5 מפצה על הירידה. אנחנו מקווים שה-ARPU יחזור לטפס. לגבי שירותי הנדידה ישנה תנודתיות עם גלי הקורונה – עכשיו עדים לגל גדול של יציאה לחו"ל וזה חיובי אך קשה לדעת מה יהיה הלאה". ה-ARPU הוא בסופו של דבר ממוצע, אך ברקע התחרות עד כמה באמת מצליחים מצליחים לגבות יותר ממנויי הדור החמישי? הם משלמים פרמיה לעומת חבילות הדור הרביעי? התחלנו לפני שנה ויותר למכור שירותי דור 5 – הפרמיה הממוצעת היא של 8 שקלים בחודש ולדעתנו היא סבירה מאד". בבזק קווי איך נראית המגמה בהתייקרות ציוד הקצה – מסעיף הוצאות ההפעלה בדוחות, שכולל גם את התשלום על הקרן לפריסת סיבים באזורים לא כדאיים עבורכם, מבינים שלא גילגלתם את ההתייקרות. למה בעצם? מזרחי: "בזק לא מייקרת מחירים הרבה מאד שנים. אנחנו במקום זה מנסים לתת יותר ערך ללקוחות. הצמיחה לא באה מעליות מחירים אלא מכך שלקוחות מקבלים יותר - שדרוג קצבי הגלישה, הרשת הביתית וכן הלאה. אני לא זוכר מתי לאחרונה ייקרנו מחירים". מצד שני גם השיבושים בשרשרת הערך וההתייקרויות הללו הם דבר חריג. אולי כן היה בכוחכם לגלגל הלאה את ההתייקרות במקום לספוג אותה - לא ניסיתם. "כאמור האסטרטגיה לגידול בהכנסות מגיעה מלתת יותר ערך. אנחנו מחויבים לעשות הכי טוב שאנחנו יכולים ולהביא את הרכש במחירים הכי טובים - ואנחנו מצליחים". בקבוצה כולה ה-EBITDA המתואם ברבעון 4 כבר בשיעור 40% מההכנסות, בטווח הבינוני אתם רוצים שוליים של 41-43% - וזה בזמן של המשך השקעה בפריסת סיבים ובדור 5, איך משמרים את זה? טובי פישביין, סמנכ"ל הכספים: "בזק היא קבוצה גדולה שמושפעת מכל מיני דברים. השנה הצלחנו למצוח וחלק האסטרטגיה לחתור לצמיחה בשורה העליונה. זה לא תמיד מסתדר כי יש רגולציה כמו הורדת תעריפי הטלפוניה. הקבוצה עוסקת גם בהתעיילות ולכן אנחנו חושבים שנצרליח לשמר את ה-EBITDA. ב-2022 השנה המספר עומד על שוליים של קצת מעל 42%, שזה נחשב גבוה". אגב הטלפוניה, מתי אתם צופים מיצוי של מגמה הירידה, ולאיזה רמת הכנסות אנחנו אמורים לצפות בסוף התהליך? מזרחי: "טלפוניה קווית היא מוצר שנמצא בשחיקה בבזק הרבה שנים ובכל העולם. הדרך לצמצם את השחיקה היא לעבור לחבילת טריפל שכוללת קו נייח, כך הלקוח לא מסתכל על המוצר הבדיד אלא על כל החבילה. לצערי אצלנו זה נמנע מסיבות רגולטוריות (אי-אישור ביטול ההפרדה המבנית, להבדיל מזו התאגידית - א.פ) ולכן כל המוצרים נמכרים ברמה נפרדת. נראה ירידה בקצב השחיקה ברגע שנמכור את הטלפוניה כחלק מטריפל, ככל שנצליח לאשר זאת מול הרגולציה". אז אם לא צריך את זה אולי הלקוחות יגידו שעם כל הכבוד לטריפל - אין לנו מה לעשות עם הטלפוניה ולא נשלם על זה. "אנחנו לא רוצים למכור מוצר שהצרכן לא רוצה. לקוחות מתנתקים כבר הרבה שנים ועדיין יש לא מעט צרכנים במגזר העסקי שמראים הקו נייח הוא חי ובועט. בסוף העובדה שיש לנו על גבי תשתית אחת מספר מוצרים מייצרת ערך ללקוח". ומה לגבי ביטול ההפרדה בין תשתית לספק באינטרנט. יהיה לכם יתרון על פני חברות שכל פעילותן הייתה ספק - מצד שני יש לכם כזאת בתוך הבית – היא לא תתייתר? "אמרנו שהשינוי הרגולטורי יביא לשינויים בקבוצה. בזק בינלאומי תחדל לפעול כספק ואת לקוחותיה ננסה להעביר לשירות החוץ של בזק. בבזק קווי בנינו פלטפורמה מאד טובה לשירותי אינטרנט אחודים ונהיה ככל חברת תקשורת אחרת בעולם". מי רווחי יותר בסיבים – משקי הבית או המגזר העסקי? "נעדיף שלא להתייחס לסוגיית הרווחיות של מגזר כזה או אחר. בסך הכל שיעורי הרווחיות בפעילות הקווית גבוהים מאד למרות התחרות הקשה". איך תמשיכו לאסוף לקוחות עסקיים בזמן ששאר המתחרים גם כן צובאים עליהם? "בעבודה קשה ובשירות יוצא דופן. ה'פורטה' של בזק נשאר השירות במגזר העסקי. זה פקטור משמעותי והוא יותר חשוב מסוגיית המחיר. ציוני השירות שלקוחות עסקיים נתנו לנו הם בשיא כל הזמנים וזה מתבטא בתוצאות". פרטנר גם פתחו את התשתית שלהם לשוק הסיטונאי, הם לא יגנבו לכם לקוחות? "התחרות בתחום הסיבים היא חזקה ובועטת. IBC כבר מוכרת את התשתית למספר מפעילים, פרטנר 1.4% כשחקנית טריפל פועלת הרבה שנים בסיבים וכמו שציינת עכשיו תפתח פעילות סיטונאית. זה משקף עוד שלב בתחרות המאד משמעותית ואני חושב שאנחנו מתמודדים איתה בצורה מוצלחת". כבר כיום יס משלמת לקשת ורשת על התכנים – המעבר מלווין לאינטרנט יגרור תשלום נוסף, או שהעלויות ישארו כפי שהן כיום? גוראון: "בכל בית אב שאנחנו מעבירים מהלוויין לאינטרנט בטלוויזיה, אפילו אם זה ממיר בודד - מתחילים לשלם בגינו בהסכם ארוך טווח. העלויות פר מנוי לא אמורות לעלות והן נלקחו בחשבון בתכניות שלנו. כך בחשבון שהמעבר מהלוויין מייצרת חיסכון בקבוצה - מפסיקים לשלם ל חלל תקשורת 27.72% ומתחילים לשלם לבזק תוך הבית על תעבורה. יש התייקרות מסוימת בעלויות לקשת ורשת אבל זה חלק מהתכניות כפי שציינתי. טלוויזיה באינטרנט, בשונה מהלווין היא מוצר פחות עתיר שירות, וזה גם חלק מהחיסכון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).