הפלישה הרוסית לאוקראינה, לפני יותר משבוע, תפסה את המדינות המערביות, וארה"ב בראשם, לא ממש מוכנות. ביממה הראשונה, חרף ההצהרות הלוחמניות, היה נראה כי אוקראינה הופקרה לגורלה, אל מול האקדח הריק של חברות ברית נאט"ו. אך העמידה האיתנה של האוקראינים, העיכובים בתוכנית הרוסית ודעת הקהל הציבורית במדינות השונות, הביאה להטלה מהירה  של שורת סנקציות שאף אחד לא צפה. בין שלל הסנקציות, בלט במיוחד מקומן וחלקן של החברות והתאגידים הפיננסים הפרטיים, שכמו המדינות הושפעו גם הם מדעת הקהל, לה הם זקוקים באותה מידה כפי שזקוקים לה נבחרי הציבור. אלו, הפסיקו כמעט כליל את מכירותיהם ברוסיה וניתקו את הקשר שלהם עם גרומים רוסים עמם שיתפו פעולה. פעולות אלו נעשו לרוב באפן עצמאי ללא כל הוראה מצד ממשלותיהם, תוך שהם מקדימים את הפעולות המדיניות. בראש אותם חברות ניתן למנות את ענקיות הביג-טק, אפל מטא וגוגל, שהודיעו על צעדים משלהם בתגובה לפלישה. כך, אפל החברה הציבורית בעלת השווי הגבוה ביותר בארה"ב עצרה את ייצוא מוצריה לרוסיה בשבוע שעבר, הגבילה את שירות ה-Apple Pay ושירותים אחרים במדינה, והסירה את כלי החדשות המנוהלים על ידי רוסיה (ספוטניק ו-RT) מחנות האפליקציות מחוץ לרוסיה. מטא, חברת האם של פייסבוק הודיעה על חסימת פרסומות מצד התקשורת הממלכתית הרוסית, ברשת החברתית, וחסמה את הגישה למספר חשבונות במדינה השייכים לארגוני תקשורת ממלכתיים ברוסיה לבקשת גורמים אוקראינים רשמיים. פעולות דומות נרשמו גם על ידי מפעילות הרשתות החברתיות המתחרות טוויטר וסנאפצ'ט, כמו גם מצדה של גוגל וחברת הבת יוטיוב. מהלכים דומים נרשמו כמעט בכל הסקטורים האחרים, החל מחברות קמעונאיות עובר בחברות תיירות ותעופה, וכלה בחברות פיננסים ואשראי. באמצעות צעדים אלו, מבקשות החברות לזכות באמונם של הצרכנים, כשמנגד האנליסטים מצביעים על כך שפעמים רבות הדבר כלל לא כרוך בהפסדים מצדם. כך למשל בסקירה שפרסם בנק ההשקעות Wedbush נכתב, כי החשיפה של חברות הטכנולוגיה הגדולות לרוסיה היא אפסית. על פי הערכתם, גם במידה וכל העולם הטכנולוגי בארה"ב יפסיק את פעילותו ברוסיה, תירשם בתרחיש הגרוע ביותר פגיעה של בין 1%-2% בהכנסות. אם לחברות הטכנולוגיה אין כמעט מה להפסיד הרי שעבור חברות הנפט והגז מדובר בהחלטה משמעותית. בזמן שהמדינות השונות נזהרות מלהטיל סנקציות על סקטור הנפט והגז, בו הרוסים מהווים שחקן משמעותי, הודיעה לפני מספר ימים ענקית הנפט הבריטית BP על הפסקת פעילותה ברוסיה. זאת, באמצעות יציאה מההשקעה שלה בענקית הנפט הרוסית "רוסנפט" בה היא מחזיקה בכ-20%. המהלך מגיע לאחר יותר מ-30 שנות פעילות של החברה ברוסיה עם "קולגות רוסים מבריקים", לפי המנכ"ל. בעקבות המהלך, החברה הודיעה כי תבצע התאמות בדוחות הקרובים בגובה של 25 מיליארד דולר. מתחרותיה הגדולות של BP, שברון ואקסון מובייל, הודיעו על סנקציות פחותות אם בכלל. מה שמעצים את השאלה מדוע בחרה החברה לפעול צורה כל כך נחושה מחד, ואת המקום המשמעותי של החברות בסנקציות כלפי רוסיה ובעלות בריתה. נדמה שציוץ אחד שפרסמה לאחרונה החברה, ובו היא מודיעה על תמיכה באזרחי אוקראינה, סיפר את הסיפור כולו. בציוץ כתבה החברה, כי החליטה לשלוח סיוע הומניטארי בהיקף של 20 מיליון דולר, לאזרחי אוקראינה וביניהם עובדיהם ש"נמצאים כל העת במחשבותיהם". צעד זה, אפיין עד לא מזמן את ההתמודדות של החברות והתאגידים עם משברים הומניטארים ופוליטיים, שהסתכמו בתמיכה כלכלית ששמרה עליהם "נקיים" מבחינה פוליטית, אך מעורבים חברתית מאידך. אלא שהפעם הודעת הסיוע הגיעה אחרי שהחברה כבר חצתה את הרוביקון התודעתי, והטילה סנקציות משמעותיות.  

As we continue to keep all our affected colleagues and the people of Ukraine in our thoughts, we've agreed a $20m package of humanitarian aid to support those in need https://t.co/mOdijxZxpB

— bp (@bp_plc) March 3, 2022

מוקדם להעריך את כלל המשמעויות של הסנקציות מצד המדינות והחברות השונות, הן על העולם העסקי והן על המציאות הגיאו-פוליטית. אך כבר כעת ניתן להצביע על כך שהחברות העסקיות, קטנות וגדולות כאחד הפכו לשחקן משמעותי בזירה הגיאו-פוליטית, במה שעשוי להוות נגיסה משמעותית בכוחן של המדינות המסורתיות. מי שפעלו בעבר מאחורי הקלעים, בתמיכה ובריסון הממשלות, עוברים כעת אל קדמת הבמה, ומעוניינים לצבור כמו עמיתיהם, הממשלות והמדינות, הון פוליטי וכלכלי. עתה, ספק גדול האם ניתן יהיה להחזיר את הגלגל אחורה, גם אם החברות או הממשלות ירצו בכך.