סייבר אזהרה הגנה
צילום: Pixabay

NSO ממשיכה להסתבך: מחוקקים פנו ל-FBI - חשפו את השת"פ עם החברה

חברת הסייבר הישראלית ממשיכה לעורר סערות, כשעל פי דיווח ברשת CNBC חברים בבית הנבחרים פנו לבולשת בשאילתה על אודות המגיעים שקיימה עם החברה; פנייה גם לאפל לחשוף את מידת הפריצה לטלפונים של החברה
איתן גרסטנפלד | (3)
נושאים בכתבה FBI NSO סייבר

חברת הסייבר הישראלית NSO מממשיכה לייצר כותרות, לאחר שנדמה שהסערה בשיראל סביב החברה שככה במעט, כעט שני מחוקקים רפובליקנים לוחצים על אפל וה-FBI לספק מידע על תוכנות ריגול מתוצרת החברה, כך על פי דיווח ברשת CNBC האמריקאית.

במכתבים שמפרסמת הרשת, וחתומים על ידי חבר ועדת המשפט בבית הנבחרים, ג'ים ג'ורדן, וחבר ועדת המשנה לזכויות האזרח, מייק ג'ונסון, נכתב כי  "הוועדה בוחנת את הרכישה, הבדיקה והשימוש של ה-FBI בתוכנות הריגול של NSO, והשלכות פוטנציאליות על חירות האזרח של אזרחים אמריקאים". זאת, לאחר שה"ניו יורק טיימס" דיווח מוקדם יותר השנה שה-FBI רכש טכנולוגיית מעקב מקבוצת NSO.

בשנה שעברה, חקירה של קבוצת כלי תקשורת גילתה שהתוכנה של NSO שימשה כדי לפרוץ לטלפונים של עיתונאים ופעילים פוליטים. החברה אמנם הכחישה NSO את הממצאים, אך כמה חודשים לאחר פרסום החקירה, ממשל ביידן הכניס את החברה לרשימה השחורה, ואמר שהחברה סיפקה ביודעין את הטכנולוגיה שלה לממשלות זרות שהשתמשו בה כדי "לפורץ בזדון" לטלפונים של מתנגדים, פעילים ועיתונאים.

על פי הדיווחים, באמצעות הטכנולוגיה שפיתחה, תוכנת פגאסוס, מאפשרת לפרוץ לטלפונים בעלי מערכות הפעלה של אפל ואנדרואיד ולגשת להודעות באפליקציות מוצפנות, כל זאת מבלי לדרוש מהקורבן ללחוץ על קישור כלשהו. רשת Vice News דיווחה לראשונה כי קבוצת NSO הציעה לרשויות אכיפת החוק בארה"ב כלי בסגנון דומה בשם פאנטום, כשעל פי ה"טיימס" ממשלת ישראל העניקה רישיון מיוחד המאפשר לתוכנה לפרוץ לטלפונים אמריקאים, יכולת שאין לפגסוס. סמכות אשר הוגבלה רק עבור סוכנויות ממשלתיות בארה"ב אשר רשאיות לקנות את הכלי. על פי הדיווח, החברה הדגימה את הכלי ל-FBI. ה-FBI קנה ובדק את טכנולוגיית פגסוס, לפי הטיימס, ושקל להתחיל לעשות בה שימוש אך נמלך בדעתו.

במכתבם למנהל ה-FBI, כריסטופר ריי, כתבו ג'ורדן וג'ונסון כי הם מוצאים את רכישת תוכנות הריגול, "מטרידה מאוד ומהווה סיכונים משמעותיים לחירויות האזרח של אנשים בארה"ב. המכתב מבקש מה-FBI להעביר את התקשורת בין הסוכנות לקבוצת NSO או החברות הבנות שלה לגבי הרכישה, הבדיקה או השימוש של הסוכנות בתוכנות ריגול של NSO והחוקיות הפוטנציאלית של שימוש בפאנטום נגד מטרות מקומיות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כנראה כלכליסט העבירו את החומר ל-FBI, אולי הם מאמינים להם (ל"ת)
    007 04/03/2022 16:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלי 04/03/2022 10:13
    הגב לתגובה זו
    חקירה מקיפה ואשמים לכםא
  • 1.
    "נמלח בדעתו" (ל"ת)
    ים המלח 04/03/2022 08:43
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).