נמל חיפה
צילום: אתר נמל חיפה

הרציפים בנמל חיפה עומדים שוממים: לשכת המסחר קוראת לממשלה להתערב

משלחת של איגוד לשכות המסחר הכוללת את עו"ד אוריאל לין נשיא האיגוד, דוד קסטל נשיא לשכת המסחר חיפה ועוד, ביקרה בנמל המפרץ בחיפה - הצוות מצא כי שני רציפים גדולים, רציף 7 ורציף 8 עומדים שוממים עקב זאת שמשרדי האוצר והתחבורה אינם פועלים על מנת להשמיש אותם לפריקת מטענים כלליים
סתיו קורן | (8)
נושאים בכתבה נמל חיפה

משלחת של איגוד לשכות המסחר הכוללת את עו"ד אוריאל לין נשיא האיגוד, דוד קסטל נשיא לשכת המסחר חיפה ועוד, ביקרה בנמל המפרץ בחיפה המנוהל על ידי החברה הסינית SIPG. אליהם הצטרף גם נשיא לשכת הספנות, ד"ר יורם זבה.

הצוות מצא כי שני רציפים גדולים, רציף 7 ורציף 8 עומדים שוממים עקב זאת שמשרדי האוצר והתחבורה אינם פועלים על מנת להשמיש אותם לפריקת מטענים כלליים.

מול מצב בו אניות הנושאות מטען כללי אמורות להמתין 30 יום עד לפריקת המטענים, ניתן היה באישור שרי האוצר והתחבורה להפעיל את רציפים 7 ו 8 החסומים היום לצורך פירוק מטען כללי אם בדרך של הסבת מנופים מיוחדים או באמצעות אניות מטען עליהם מורכבים מנופי פריקה. שימוש כזה היה מאפשר לפרוק אניות של מטען כללי תוך יומיים שלושה לעומת המתנה של 30 יום.

לין אמר "שרי האוצר והתחבורה האחראים גם על הפעלת נמלי הים של ישראל חייבים להפעיל את סמכותם על מנת שניתן יהיה כיום בתקופה של פקקים בלתי נסבלים בנמלי הים, לאשר פריקה של מטען כללי גם ברציפים 7 ו8 המוחזקים כיום בשליטת נמל המפרץ. שימוש כזה בסמכותם היה משחרר דרמטית את הפקקים הנוצרים הפוגעים קשה בכלכלת ישראל מעלים את מחירי מוצרי הבניה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מוטי 05/03/2022 15:38
    הגב לתגובה זו
    לאניות מטען כללי יש מנופים על האניה, והן יכולות לפרוק מיידית, בלי לחכות להכנסת מנופים אל הרציפים.
  • 6.
    ג'נגואית 05/03/2022 15:14
    הגב לתגובה זו
    אני לא ליכודניקית, אבל כל חיפה רואה את הביזיון - שרת התחבורה עוצמת עיניים לנוכח הכוחנות של עובדי הנמל שנשלחו לטקבק שטויות
  • 5.
    שלומי 03/03/2022 23:36
    הגב לתגובה זו
    הכתבה אינה נכונה. הנמל החל לפרוק אניות בצובר כללי רק שלקח להם המון זמן, שבועיים לפרוק מטען של 3000 טון, בנמל חיפה לעומתם, מטען כזה ניפרק תוך 24 שעות והאניה משוחררת.
  • 4.
    יונתן 03/03/2022 20:01
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי איך בכותרת רשום בנמל חיפה ובתוכן הכתבה הצוות בכלל ביקר בנמל הסיני ומצא רציפים ריקים מניפולציה בשקל, רק מראה על רמת האיכות באתר הזה
  • 3.
    מוטי 03/03/2022 19:37
    הגב לתגובה זו
    מחפש איך לנגח את הממשלה הקיימת.בתקופת ביבי דממת
  • 2.
    הלחימה נמשכת.. האור בקצה כבר נראה.. סבלנות.. (ל"ת)
    גיל 03/03/2022 11:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנדי זלצמן 03/03/2022 11:23
    הגב לתגובה זו
    אין ברציפים האלה מנופים היחידים הם אנדרטאות בנות 50 שנה אין שטח פריקה ולרציפים האלה אין יכולת נשיאה של משקלים כאלה כבדים הם מיועדים לאוניות נוסעים ומכוניות בלבד
  • אחד שמבין 03/03/2022 18:48
    הגב לתגובה זו
    אין בעייה עם מנופים מתנאים חדשים. אמת ,קצת צפוף אבל ההתארגנות נכונה של משאיות אפשר לפרוק בלי בעייה. עובדה. פרקו כבר בהצלחה אוניית ברזל.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי