אושר בטרומית: הסדרת הצבת עמדות טעינה לרכבים חשמליים בתחנות דלק
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק עמדות טעינת רכבים חשמליים בתחנות דלק של חברי הכנסת יריב לוין וגילה גמליאל כך דווח היום על ידי דוברות הכנסת. 16 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים והיא תועבר לוועדת הכנסת.
על פי הצעת החוק, מוצע לקבוע הסדר לעניין הצבת עמדות טעינה לרכבים חשמליים בתחנות דלק, ובתוך כך לקבוע את מספר העמדות שיוצבו, חובת דיווח למשרד האנרגיה על תקלות ותיקון של תקלות בעמדות טעינה כאמור, הסדר לעניין מענק מאוצר המדינה לטובת הקמת עמדות הטעינה בתחנות הדלק, ומועדים להקמתן.
בדברי ההסבר נכתב: "מדינות רבות בעולם פועלות על מנת לעודד מעבר לרכבים חשמליים בשל העובדה שרכבים אלה מצמצמים משמעותית את זיהום האוויר הנגרם בעת שימוש ברכבים ממונעים בדלק, וכן משום שעלות השימוש ברכבים אלה היא נמוכה משמעותית מעלות השימוש ברכבים הממונעים בדלק. בישראל מהפכת הרכב החשמלי נמצאת בעיצומה. מאז תחילת שנת 2020 עלו לכביש כעשרת אלפים רכבים חשמליים חדשים, והגידול בנתח השוק של הרכב החשמלי נמשך."
עוד נמסר כי אחת המגבלות המונעות מעבר מהיר יותר לרכבים חשמליים היא היעדרן של עמדות טעינה ציבוריות מספיקות, הן מבחינה מספרית והן מבחינת הפריסה הגיאוגרפית שלהן ברחבי המדינה. המקום הנוח והטבעי ביותר להצבת עמדות טעינה ציבוריות הוא תחנות הדלק. הצבת עמדות הטעינה בתחנות הדלק צפויה להרחיב באופן משמעותי את פריסת עמדות הטעינה ואת נגישותן לבעלי הרכבים החשמליים. מהלך כזה יענה לצורך הקיים כבר כיום בעמדות טעינה נוספת ויעודד מעבר מהיר יותר לרכבים חשמליים.
- כיצד מטמיעים מערכות ERP בארגונים ועסקים
- היוניקורן הישראלי קפיטוליס רוכש את Capitalab ב-46 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדיון מגיע בהמשך לדיון נוסף שהתקיים השבוע בוועדת השרים לחקיקה בו דנו בעניין התקנת עמדות טעינה בבתים משותפים. הצעת החוק עברה פה-אחד בוועדה שם נקבע כי כל דייר יהיה רשאי להתקין עמדת טעינה ללא צורך בהסכמת יתר הדיירים וזאת כחלק מהכנת התשתית למעבר לתחבורה חשמלית.
על פי הצעת החוק, בכל חניה הנמצאת בצמוד לדירה בה מתגורר אדם לו רכב חשמלי ניתן יהיה לחבר עמדת טעינה לקו החשמל הדירתי או לחילופין אל עמדת חיבור חשמל המיועדת להטענה של רכבית חשמליים בכפוף לעמידה בכללי בטיחות הבית וזאת ללא הסכמת השכנים.
בתגובה להצעת החוק אמר רונן יבלון, מנכ"ל דגם הרכב החשמלי הסיני ג'ילי בישראל כי "מדובר בצעד מבורך שמטרתו להסיר חסם נוסף בדרך לחדירת הרכב החשמלי לישראל. עם זאת, הצעת החוק כוללת בתוכה בירוקרטיה רבה ודורשת מהדייר התעסקות וזמני המתנה ארוכים לפני קבלת אישור להתקנת העמדה. במצב כזה, מרבית האנשים עשויים לוותר על המאמץ והמטרה לא תושג."
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
