פרופ אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: דוברות בנק ישראל

בנק ישראל לא יעלה היום את הריבית - אך ההעלאה מתקרבת

הכלכלנים תמימי דעים על כך שבנק ישראל לא צפוי להעלות את הריבית כבר בהחלטתו היום, אך מתרבים הגורמים המצביעים על העלאת ריבית קרובה, ייתכן כבר בחודש אפריל; הגורמים העיקריים: תוצר גבוה מאד, אבטלה נמוכה והתחממות האינפלציה
גיא טל | (9)

היום (16:00) ימסור בנק ישראל את הודעת הריבית. לפי כל התחזיות, בנק ישראל אינו צפוי להעלות את הריבית בהחלטתו היום, אך ישנה חשיבות לדברי ההסבר שילוו את ההחלטה, שכן גוברות הערכות על העלאת ריבית אפשרית בפעם הבאה שתתכנס הוועדה המוניטרית ותמסור את החלטת הריבית הבאה ב-11 באפריל או ב-23 במאי. 

רונן מנחם, כלכלן ראשי של בנק מזרחי טפחות, מצביע על מספר שינויים מאז החלטת הריבית הקודמת שעשויים לרמז על העלאת ריבית קרובה. נתוני התמ"ג והתעסוקה השתפרו מאד, וברבעון האחרון של השנה הגיעו לקצב שנתי של 16.6%, נתון גבוה יותר מכל הערכות המוקדמות. בתוך כך שיעור בלתי מועסקים ירד ל-5.5% בלבד מכוח העבודה. בניכוי השלכות הקורונה ירד שיעור האבטלה ל-3.7% ומתקרב לרמת לפני פרוץ המשבר. 

בנוסף, השפעת האומיקרון מתפוגגת כשההגבלות השונות הולכות ומוסרות, ובתחילת החודש הבא הן תוקלנה משמעותית, זאת בניגוד למצב בהחלטת הריבית הקודמת.  כמו כן האינפלציה עולה ובחודש שעבר אף עקפה במעט את יעד האינפלציה והגיעה ל-3.1% בשיעור שנתי, וגם מדד המחירים ליצרן עלה. גם ציפיות האינפלציה עלו וכעת הן מתקרבות לגבול העליון של יעד האינפלציה, כך שהאינפלציה מרימה את ראשה, אם כי עדיין רחוקה מהמצב בארצות הברית וגוש האירו. גורמים נוסף בהם חל שינוי הם התחזקות הדולר מול השקל שגבר מאז הודעת הריבית האחרונה, וכן עליית מחירי הדיור. 

על סמך מכלול הנתונים טוען מנחם כי בנק ישראל עשוי לאותת על שינוי גישה ומעבר קרוב למדיניות מרחיבה פחות, בדומה לעמיתיו בעולם. 

גם  הראל פיננסים סבורים כי בנק ישראל ימתין עם העלאת הריבית. אך לדעתו בנק ישראל ימתין עם העלאה עד לאחר התחלת העלאות הריבית בארצות הברית הצפויה בחודש הבא, וזאת במסגרת מאמצי בנק ישראל לבלום את התחזקות השקל. 

כלכלני בנק הפועלים צופים אף הם העלאת ריבית בקרוב ואומרים שתיתכן יותר מהעלאה אחת, אך סבורים שהעלאות הריבית בישראל יהיו מתונות יותר ביחס לארצות הברית. "מכלל הנתונים, ובכלל זה העליה המהירה במחירי הנדל"ן, במדד מחירי היצרן ובסך האשראי במשק, מהווים סיכון להמשך עליית מחירים. שוק העבודה אינו מעכב עוד העלאות ריבית, וגם נתון הצמיחה לשנת 2021 מחזק את הצורך במדיניות פחות מרסנת. שער החליפין הוא עדיין שיקול, אך בהינתן שהפד עומד בפני שורה של העלאות ריבית, זה יאפשר גם לבנק ישראל להתחיל להעלות ריבית לקראת אמצע השנה הנוכחית, ואולי אף קודם" כתבו כלכלני הבנק. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    כלכלן 21/02/2022 16:00
    הגב לתגובה זו
    היום כל אחד עם 100 שקל בחשבון עם אגו נפוח רוצה דירה חדשה ולוקח הלוואות ומשכנתא מכל הבא ליד. המטומטמים לא מבינים שהם עצמם תורמים לעליית המחירים. הממשלה רואה את זה ולא מעוניינת להעלות ריבית כי הם מבינים שאנשים ימשכנו את סבתא שלהם ויקנו בכל מחיר... ולממשלה נשאר רק לחגוג על המיסים.. כשאנטישמים ציירו קריקטורה של יהודי מחכך ידיים מתוך תאוות בצע הם כנראה צדקו איפשהו...
  • 6.
    אלי 21/02/2022 13:41
    הגב לתגובה זו
    לא ברור איך בקלחת הרותחת של מחירי הדיור, הוא החליט לאפשר מסלול של שני שליש פריים, כל מה שעשתה הממשלה, שיווקה 120000 יחידות בשנת 2021, העלתה מס רכישה למשקיעים, מגרילה 30000 דירות כדי להקטין להבות, הוא החליט דווקא לשפוך עוד שמןלמה הוא עשה את זה? מה המניע? הרי הוא לא דאג לצעירים שכן תיכף הם ישלמו הרבה יותר כשריבית תעלהלחקור את הנגיד
  • כמה שאתה צודק !! תגובה חכמה. (ל"ת)
    כלכלן 21/02/2022 15:51
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לא יעלה בגללהמשכנתאת (ל"ת)
    משה 21/02/2022 13:16
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יובל 21/02/2022 13:16
    הגב לתגובה זו
    רבותאי אין משבר דיור כי הכל יזום ומתוכנן על ידי הממשלה והאוצר ואין טעם לפרט ובנק ישראל הוא חלק מהתוכנית הזו ולכן הקביעות שלו לגבי המדד אין להם קשר לא להיתייקרויות ולא שיטות שהיו פעם הוא חלק מהפוליטיקה והמצב העכשוי והעתידי ושום דבר לא מכתיב לו לכן ההערכה שאין שינויים במדד ואין תוספת יוקר ואין ריבית ואין חשש שהמשכנתאות יפגעו זו שיטה ישראלית חדשה בעולם והיא לא תלויה בכלום והמבין יבין
  • 3.
    אנונימי 21/02/2022 12:58
    הגב לתגובה זו
    מוצנח של ביבי, דואג לטייקונים
  • 2.
    נגידי השקר 21/02/2022 12:11
    הגב לתגובה זו
    על מזבח הדולר.אפסים כמו הריבית
  • 1.
    למה הוא מחכה?? האינפלציה משתוללת והנגיד ישן!! (ל"ת)
    אורן 21/02/2022 12:07
    הגב לתגובה זו
  • כלכלן 21/02/2022 16:01
    הגב לתגובה זו
    שוק הנדל"ן הזוי ונוסק ברמה לא הגיונית והעם הטיפש ממשיך לקנות ולמשכן את עצמו לדעת. העליות האלה מכניסות מיליארדים רבים למדינת היהודים החזירית. אם הממשלה הקפיטליסטית תעלה ריבית זה יפגע לה בהכנסות. ימח שמם...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).