בנק ישראל לא יעלה היום את הריבית - אך ההעלאה מתקרבת
היום (16:00) ימסור בנק ישראל את הודעת הריבית. לפי כל התחזיות, בנק ישראל אינו צפוי להעלות את הריבית בהחלטתו היום, אך ישנה חשיבות לדברי ההסבר שילוו את ההחלטה, שכן גוברות הערכות על העלאת ריבית אפשרית בפעם הבאה שתתכנס הוועדה המוניטרית ותמסור את החלטת הריבית הבאה ב-11 באפריל או ב-23 במאי.
רונן מנחם, כלכלן ראשי של בנק מזרחי טפחות, מצביע על מספר שינויים מאז החלטת הריבית הקודמת שעשויים לרמז על העלאת ריבית קרובה. נתוני התמ"ג והתעסוקה השתפרו מאד, וברבעון האחרון של השנה הגיעו לקצב שנתי של 16.6%, נתון גבוה יותר מכל הערכות המוקדמות. בתוך כך שיעור בלתי מועסקים ירד ל-5.5% בלבד מכוח העבודה. בניכוי השלכות הקורונה ירד שיעור האבטלה ל-3.7% ומתקרב לרמת לפני פרוץ המשבר.
בנוסף, השפעת האומיקרון מתפוגגת כשההגבלות השונות הולכות ומוסרות, ובתחילת החודש הבא הן תוקלנה משמעותית, זאת בניגוד למצב בהחלטת הריבית הקודמת. כמו כן האינפלציה עולה ובחודש שעבר אף עקפה במעט את יעד האינפלציה והגיעה ל-3.1% בשיעור שנתי, וגם מדד המחירים ליצרן עלה. גם ציפיות האינפלציה עלו וכעת הן מתקרבות לגבול העליון של יעד האינפלציה, כך שהאינפלציה מרימה את ראשה, אם כי עדיין רחוקה מהמצב בארצות הברית וגוש האירו. גורמים נוסף בהם חל שינוי הם התחזקות הדולר מול השקל שגבר מאז הודעת הריבית האחרונה, וכן עליית מחירי הדיור.
על סמך מכלול הנתונים טוען מנחם כי בנק ישראל עשוי לאותת על שינוי גישה ומעבר קרוב למדיניות מרחיבה פחות, בדומה לעמיתיו בעולם.
גם הראל פיננסים סבורים כי בנק ישראל ימתין עם העלאת הריבית. אך לדעתו בנק ישראל ימתין עם העלאה עד לאחר התחלת העלאות הריבית בארצות הברית הצפויה בחודש הבא, וזאת במסגרת מאמצי בנק ישראל לבלום את התחזקות השקל.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלני בנק הפועלים צופים אף הם העלאת ריבית בקרוב ואומרים שתיתכן יותר מהעלאה אחת, אך סבורים שהעלאות הריבית בישראל יהיו מתונות יותר ביחס לארצות הברית. "מכלל הנתונים, ובכלל זה העליה המהירה במחירי הנדל"ן, במדד מחירי היצרן ובסך האשראי במשק, מהווים סיכון להמשך עליית מחירים. שוק העבודה אינו מעכב עוד העלאות ריבית, וגם נתון הצמיחה לשנת 2021 מחזק את הצורך במדיניות פחות מרסנת. שער החליפין הוא עדיין שיקול, אך בהינתן שהפד עומד בפני שורה של העלאות ריבית, זה יאפשר גם לבנק ישראל להתחיל להעלות ריבית לקראת אמצע השנה הנוכחית, ואולי אף קודם" כתבו כלכלני הבנק.
- 7.כלכלן 21/02/2022 16:00הגב לתגובה זוהיום כל אחד עם 100 שקל בחשבון עם אגו נפוח רוצה דירה חדשה ולוקח הלוואות ומשכנתא מכל הבא ליד. המטומטמים לא מבינים שהם עצמם תורמים לעליית המחירים. הממשלה רואה את זה ולא מעוניינת להעלות ריבית כי הם מבינים שאנשים ימשכנו את סבתא שלהם ויקנו בכל מחיר... ולממשלה נשאר רק לחגוג על המיסים.. כשאנטישמים ציירו קריקטורה של יהודי מחכך ידיים מתוך תאוות בצע הם כנראה צדקו איפשהו...
- 6.אלי 21/02/2022 13:41הגב לתגובה זולא ברור איך בקלחת הרותחת של מחירי הדיור, הוא החליט לאפשר מסלול של שני שליש פריים, כל מה שעשתה הממשלה, שיווקה 120000 יחידות בשנת 2021, העלתה מס רכישה למשקיעים, מגרילה 30000 דירות כדי להקטין להבות, הוא החליט דווקא לשפוך עוד שמןלמה הוא עשה את זה? מה המניע? הרי הוא לא דאג לצעירים שכן תיכף הם ישלמו הרבה יותר כשריבית תעלהלחקור את הנגיד
- כמה שאתה צודק !! תגובה חכמה. (ל"ת)כלכלן 21/02/2022 15:51הגב לתגובה זו
- 5.לא יעלה בגללהמשכנתאת (ל"ת)משה 21/02/2022 13:16הגב לתגובה זו
- 4.יובל 21/02/2022 13:16הגב לתגובה זורבותאי אין משבר דיור כי הכל יזום ומתוכנן על ידי הממשלה והאוצר ואין טעם לפרט ובנק ישראל הוא חלק מהתוכנית הזו ולכן הקביעות שלו לגבי המדד אין להם קשר לא להיתייקרויות ולא שיטות שהיו פעם הוא חלק מהפוליטיקה והמצב העכשוי והעתידי ושום דבר לא מכתיב לו לכן ההערכה שאין שינויים במדד ואין תוספת יוקר ואין ריבית ואין חשש שהמשכנתאות יפגעו זו שיטה ישראלית חדשה בעולם והיא לא תלויה בכלום והמבין יבין
- 3.אנונימי 21/02/2022 12:58הגב לתגובה זומוצנח של ביבי, דואג לטייקונים
- 2.נגידי השקר 21/02/2022 12:11הגב לתגובה זועל מזבח הדולר.אפסים כמו הריבית
- 1.למה הוא מחכה?? האינפלציה משתוללת והנגיד ישן!! (ל"ת)אורן 21/02/2022 12:07הגב לתגובה זו
- כלכלן 21/02/2022 16:01הגב לתגובה זושוק הנדל"ן הזוי ונוסק ברמה לא הגיונית והעם הטיפש ממשיך לקנות ולמשכן את עצמו לדעת. העליות האלה מכניסות מיליארדים רבים למדינת היהודים החזירית. אם הממשלה הקפיטליסטית תעלה ריבית זה יפגע לה בהכנסות. ימח שמם...
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.
