למה מיליארדר קריפטו ובורסת המסחר הגדולה בעולם ישקיעו בפורבס?
מגזין פורבס נוסד לפני 104 שנים כמגזין בנושאי כלכלה הפועל במדינות רבות, וכיום מפעיל גם אתר אינטרנט בתחום. המגזין ידוע ברשימות שהוא עושה כגון דירוג עשירי ארצות הברית, חברות המובילות בעולם, הצעירים המבטיחים ועוד. הקבוצה מנהלת על ידי סטיב פורבס, שהיה מועמד לנשיאות והוא הנכד של המייסד, ו-95% ממנו נמכר לקבוצת משקיעים מהונג קונג תמורת 475 מיליון דולר בשנת 2014.
באוגוסט שנה שעברה הודיעה המגזין כי הוא מנסה להפוך לחברה ציבורית באמצעות מיזוג ספאק באמצעותו קיוותה לגייס 400 מיליון דולר לטובת המשך המעבר לדיגיטל והתרחבות עתידית. אך הסנטימנט בשוק כלפי ספאקים בכלל וכאלה של חברות תקשורת בפרט השתנה, והמיזוג נתקל בקשיים.
כעת נודע לאתר CNBC כי יזם הקריפטו צ'אנגפנג זהאו, הנחשב לעשיר ביותר בתחום, נחלץ לעזרת המגזין, ויוביל את בורסת הקריפטו בינאנס, הנחשבת הגדולה בעולם ושאותה הוא מנהל להשקיע 200 מיליון דולר במיזוג המגזין לחברת הספאק, ובכך יהפוך לבעל המניות השני בגודלו בחברה. בורסת הקריפטו אף תמנה שני נציגים לדירקטריון מתוך תשעה בסך הכל.
מדוע מגזין פורבס צריך כסף, זה מובן. אך מה האינטרס של בורסת קריפטו ויזם מצליח בתחום (שאף נכנס לאחרונה לרשימה של פורבס עצמה של עשירי העולם עם הון מוערך של 96 מילארד דולר)בכניסה להשקעה בתחום כה מסורתי ופחות רווחי כמו עיתונאות?
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שזהו צעד נוסף במאמץ של עולם הקריפטו להיכנס למיינסטרים. האתגר הגדול ביותר של עולם המטבעות הדיגיטלים ורשתות הבלוקצ'יין זה להתקבל על הציבור הרחב ולהפוך לגיטימיים מחוץ לתעשייה. זו הסיבה לכמה מן היוזמות וההשקעות שנראות פחות קשורות לתחום הקריפטו שיצאו מתוך התעשייה. כך לדוגמה הבורסה המתחרה Crypto.com רכשה את הזכות על השם של האולם המיתולוגי של קבוצת האנ.בי.אי לוס אנג'לס לייקרס שכעת נקרא על שמה. בלוקצ'יין הגיימינג סאנדבוקס גייס את סנופ דוג לכל מיני יוזמות בתחום, ובמשחק הסופר בול המתקרב נרכשו כמה פרסומות בלא מעט כסף על ידי גורמים מעולם הקריפטו.
בורסת בינאנס עצמה, שנוסדה רק לפני חמש שנים, עושה מאמצים מיוחדים בנושא. בנובמבר השנה הודיעה החברה על הקמת שותפות פינטק בצרפת בשווי מאה מיליון יורו שמטרתה להגדיל את פעילות הבלוקצ'יין באירופה. זו הצטרפה ליוזמה אחרת מ-2019 בשם בינאנס ג'רזי שמטרתה הייתה להרחיב את השפעת החברה באירופה. בנוסף מפעילה החברה מחלקת מחקר ו"אקדמיה" שנועדה להפיץ ידע על התחום, וכן תומכת החברה במפתחים וביוזמות בתחום.
במסגרת מאמצים אלו, שליטה בעיתונות יכולה לתרום לשאיפות החברה יותר מהערך הכספי של ההשקעה או הרווחים שיניב המגזין. שינוי או השפעה על הקו המערכתי של מגזין בעל השפעה רבה יכול בהחלט לסייע לתחום הקריפטו לסלול מסילות חדשות אל לב הקריפטו.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו...
.jpeg)
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
