גיל אגמון
צילום: תמר מצפי

ורידיס במגעים לקנות 20% מפעילות OPC בארץ ב-425 מיליון שקל

לפני שנתיים וחצי אמורה הייתה ורידיס למכור נתח של 20% מפעילות OPC במישור רותם לפי שווי של 2.4 מיליארד ש', אך העסקה לא הבשילה. עתה האחזקות שוות כמעט כפול ותועברנה לחברה חדשה שיקימו הצדדים, ששוויה 6.6 מיליארד שקל אחרי הכסף
איתי פת-יה | (3)

חברת ורידיס 1.45% העוסקת בהטמנת פסולה חתמה על מזכר הבנות לרכישת  20% מפעילות או פי סי אנרגיה 1.35%  בישראל בתמורה ל-425 מיליון שקל במזומן. ורידיס תעביר לחברה חדשה שיקימו הצדדים (80% לאו.פי.סי, היתרה לורידיס) את מניותיה (20% ביחד) בחברות המרכזות את הפעילות במישור רותם (או פי סי רותם ו-AGS רותם) לפי שווי של כ-4.5 מיליארד שקל לאלה, 1.7 מיליארד שקל לפעילויות הנוספות, ולאחר המזומן שיושקע שווי של כ-6.6 מיליארד שקל לחברה החדשה כולה.

כבר במחצית 2019 נוהלו מגעים בין הצדדים למכירת אותם 20% בחברות רותם מורידיס לידי או פי סי אנרגיה עצמה בעסקת מניות בלבד בשווי 480 מיליון שקל, שלאחריה אמורה הייתה ורידיס להחזיק במניות של החברה האם, או פי סי ישראל עצמה. ואולם המגעים לא הבשילו, וכעת ורידיס קונה במזומן מניות של או פי סי ישראל, ואת אחזקותיה בחברות רותם כאמור מעבירה לישות חדשה ומשותפת. אגב, התמחור ההוא שיקף שווי של 2.4 מיליארד שקל לחברות רותם, ואילו היום, כשנתיים וחצי לאחר מכן מדובר על 4.5 מיליארד שקל - גבוה ב-87.5%. כמיליארד שקל מהפער מיוחס לחוב שרבץ אז על חברות רותם, שכיום נקיות מחוב.

אם כן בצד השינוי הארגוני שהסתמן כבר לפני שנתיים וחצי אך התעכב, הדיווח חושף שוויים חדשים לפעילויות השונות, והמהלך כולל כאמור כמה מאות מיליוני שקלים שיוזרמו. בחברות לא פירטו על השימושים אך באו פי סי דיווחו למשקיעיהם כבר בעבר שפעילות התחנות המפעליות (פירוט למטה) תצריך השקעה של כ-400 מיליון שקל.

או.פי.סי מספקת ללקוחות פרטיים חשמל המופק מגז טבעי ואנרגיה סולארית זאת באמצעות התחנה של במישור רותם לה הספק של  כ-466 מגה-וואט ותחנה נוספת בחדרה בהספק של כ-144 מגה, זאת לפני ההרחבה אם תצא לפועל, עליה המליצה לשרת האנרגיה הועדה לתשתיות לאומיות (הרחבה אליה מתנגדים גורמים מקומיים וארגוני סביבה).

עוד מתוכננת הקמה של תחנות נוספות, בהן אחת בהיקף של כ-396 מגה וואט סמוך לצומת פלוגות. כמו כן מחזיקה החברה (51%) בחברת ג'ינרג'י העוסקת בהטענת רכבים חשמליים. לפי מזכר ההבנות עם ורידיס, החברה ששתיהן יקימו במשותף תרכז את כלל פעילויות או.פי.סי בתחומים אלה.

כמו כן תרכז החברה המשותפת את פעילות יצור חשמל בחצרות הלקוחות מהתעשייה (תחנות מפעליות, בינתיים נחתמו הסכמים בהיקף של כ-90 מגה וואט), וכן פעילות במקטע אספקת החשמל (כיום עוסקת החברה בחלוקה של כ-110 מגה וואט שאינם מיוצרים בסמוך ללקוחות - כולם מהתעשייה ולא מדובר במשקי בית). רישיון האספקה מאפשר לחברה גם לחלק חשמל למשקי בית במסגרת הרפורמה במשך החשמל, אך היא אינה עושה זאת שכן כיום מספר מועט של משקי בית מחוברים למונים החכמים הדרושים, ומדובר בעסק לא כלכלי.

 

לבד מהמטמנות ואתרי הטיפול בפסולת, תחום בו מחזיקה ורידיס בנתח שוק גדול, זו עוסקת גם ביצור דלק מפסולת וקומפוסט, בהתפלת המים (החזקה של 50% בזכיין של מתקן ההתפלה באשקלון וב-100% ממפעיל המתקן), והפעלה והחזקה של תחנות כוח ופרויקטים להתייעלות אנרגטית, מתן שירותי מיזוג אויר וייצור חשמל מפסולת מטמנות (ביו-גז).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה נמצאת בשליטת (51.3%) דלק רכב -0.59%  של גיל אגמון. במחצית 2021 רשמה את ההנפקה הגדולה של השנה בתל אביב: גייסה 882 מיליון שקל, מתוכם 549 מיליון כהצעת מכר מדלק רכב וקרן תש"י, וזאת לפי שווי של 3.74 מיליארד שקל אחרי הכסף. את הרבעון השלישי של 2021 סגרה עם צמיחה של כ-8% להכנסות של 236 מיליון שקל, בין היתר הודות לאיחוד תוצאות החזקתה במתקן ההתפלה באשקלון (אדום). מנגד נרשם מעבר להפסד נקי של 14 מיליון שקל בהשוואה לרווח של 38 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2020, זאת בעיקר בשל הוצאה חד פעמית בפרויקט או.פי.סי במישור רותם.

אילן בן סימון מנכ"ל ורידיס: "אנו רואים בעסקה זו הזדמנות עסקית משמעותית וסינרגטית להרחבת פעילותנו בתחום האנרגיה והחשמל בישראל וביסוס מעמדנו בתחום, עם החזקה בחברה אשר עתידה לייצר חשמל בהיקף של כ-1,200 מגה-וואט עד סוף שנה הבאה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רוח וגשם 06/02/2022 14:47
    הגב לתגובה זו
    מישהו צריך להמחק ממסחר 3 שכבות לא עובד
  • 2.
    לרון 06/02/2022 11:33
    הגב לתגובה זו
    דלק רכב המחזיקה בה 51% בקושי זזה היום לאחר הידיעות ה"בומבסטיות" למעשה גיל אגמון עשה מיליונים והנפיק ,כרגיל בהנפקות,ב"שמיים" אגב סתם כך גם מניית שמיים הונפקה כך
  • 1.
    לרון 06/02/2022 11:30
    הגב לתגובה זו
    בשלב זה,עובדה שהיום דלק רכב המחזיקה בה 51%
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?