המועצה לצרכנות נגד הבנקים: גבו עמלות כפולות בכספמוטים
המועצה הישראלית לצרכנות, הגישה הבוקר, תביעה כנגד כל הבנקים, והחברות הפרטיות המפעילות מכשירי בנק אוטומטים, בסך של 458,000,000 שקל, בטענה לחיוב עמלות כפולות בגין משיכת מזומן במכשירים האוטומטיים.
>> למה רשות התחרות נמנעת מלהכריז על מונופולים בתחום המזון?
בתביעה הייצוגית, אשר הוגשה בבית המשפט המחוזי בירושלים, טוענת המועצה לצרכנות, כי הבנקים והחברות הפרטיות המפעילות כספומטים חוץ בנקאיים, מטעות את הצרכנים בעמלות הגביה הנגבות מהם, בגין משיכת המזומן. בעוד שבמכשירים האוטומטים מופיעה עמלה, גבוהה ומופרזת בפני עצמה בגין משיכת המזומן, הרי שמסתבר שמוסתרת עמלה נוספת הנגבית על ידי הבנקים עצמם, בגין כל פעולה של משיכת מזומן.
התביעה הוגשה בהמשך לדיון בנושא שהתקיים בוועדת הכלכלה בראשות וביוזמת ח"כ מיכאל ביטון בחודש שעבר. לאחר שבשנים האחרונות, סגרו הבנקים בישראל (למעט בנק המזרחי) מאות סניפים בכל רחבי הארץ. אך לא השאירו אחריהם מכשירים בנקאיים אוטומטיים, או מקום לניידות בנקאיות, כנדרש מהם לפי הוראות בנק ישראל. לאור זאת, במקום הבנקים, נכנסו חברות פרטיות אשר הציבו במקום, מכשירים למשיכת מזומן.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך, נוצר מצב בו באזורים רבים בארץ, האפשרות היחידה של הצרכנים למשוך מזומן היא אך ורק במכשירים הפרטיים, לאור סגירת סניפי הבנקים במקום. אלא שפתרון זה הוא היקר ביותר בעת שהחברות הפרטיות גובות תשלומי עתק, בשיעור שיכול להגיע עד כדי אחוז ויותר מסכום המזומן הנמשך. סכום העמלה הוא קבוע, ועומד על כ 6-7 שקל למשיכה וללא קשר לגובה הסכום הנמשך. אלא שלא די בכך, שכן בנוסף מחייבים הבנקים את לקוחותיהם, בעמלה בגין כל משיכת מזומן במכשירים הפרטיים הנ"ל. בכך לא רק שהבנקים חסכו מעצמם את עלות הפעלת המכשיר הבנקאי הנדרש מהם, אלא שעוד נהנים מרווחים ענקיים בגין משיכות כספים אלו.
לפני 16 שנה הסיר בנק ישראל את הפיקוח על מכשירים אוטומטיים המרוחקים מסניף הבנק. כתוצאה מכך, כיום, רק כ-2,041 מכשירים למשיכת כסף נמצאים צמודים לסניפי הבנק, לעומת 4,620 מכשירים פרטיים הפרוסים ברחבי הארץ. ברוב המכשירים הפרטיים מוגבל סכום המשיכה - ועומד על סך של 600 שקל בלבד, לכל משיכה. לכן, לקוח המעוניין למשוך 2,000 שקל מחשבונו, נאלץ לשלם ארבע פעמים לחברה הפרטית. ובנוסף, לשלם ארבע פעמים את תשלומי העמלה לבנק.
לטענת המועצה לצרכנות, העמלה הבנקאית בגין משיכת הכספים במכשירים האוטומטים הפרטיים מהווה הטעיה ברורה של הציבור. כן טוענת המועצה כי פעולה זו של הבנקים והחברות הפרטיות מהווה פגיעה קשה במיוחד באוכלוסיות מוחלשות המסתמכות ביתר על מזומן ולא על כרטיסי אשראי.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- כמה יעלה אייפון 17?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
המועצה סבורה כי מדובר בעמלות כפולות וצולבות, בין היתר לאור מבנה הבעלות, לפיו בנק דיסקונט הינו גם הבעלים הישירים בשיעור של 10% מחברת כספונט המפעילה למעלה מ-70% מכלל המכשירים האוטומטיים הפרטיים, והבנקים דיסקונט והבנק הבינ"ל מחזיקים בעוד 10% ממניות חברה זו, באמצעות כ.א.ל.
היקף פריסת המכשירים האוטומטיים הבנקאיים למשיכת מזומן, לא נותן מענה לכלל האוכלוסייה. ישנם אזורים בעיקר בפריפריה, בהם לא קיימים סניפי בנק ומכשירים בנקאיים למשיכת מזומן בזמינות גבוהה, כך שצרכן המבקש למשוך כסף ממכשיר פרטי משלם בפועל סכום של 8-9 שקל (בגלל "עמלת השורה" הבנקאית), למרות שעל גבי צג המכשיר מוצג רק סכום של 6-7 שקל בלבד המשולם כביכול לחברה המחזיקה את המכשיר.
חוק הגנת הצרכן מחייב פירוט של סכום העלות במלואו ואוסר על עוסק לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה, אם להתקשר בעסקה. גם חוקי הבנקאות קובעים הוראות דומות לגבי הבנקים. חקיקה זו נועדה בין היתר, להגן על אוכלוסיות מוחלשות הזקוקות לשירותים חיוניים מסוימים, ולמנוע מהעוסקים המשווקים שירותים אלו, מניצול חולשה זו.
לטענת המועצה הישראלית לצרכנות בכתב התביעה, אספקת שירות משיכת מזומן היא שירות חיוני, שעל הבנקים לספק ללקוחותיהם. ופעולות הבנקים בנושא, עומדות בניגוד גמור לחובתם זו.
ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה: "ועדת הכלכלה בראשותי לקחה לעצמה משימה מיום הקמתה, מלחמה ביוקר המחייה. אזרחי ישראל משלמים ביוקר על פסטה אבל לא רק, גם על עמלות הבנקים אנחנו משלמים ביוקר. משק בית בישראל מוציא בממוצע בשנה 9,400 ₪ בגין עמלות וריביות. חלק מהתשלום המופקע הזה עוולה חמורה - עמלות הכספומטים. העוולה הזו לא פוסחת על איש אך פוגעת באופן הכואב ביותר דווקא במעמד הביניים בנמוך אשר נלחם על הוצאותיו ועל אחת כמה וכמה בשכבות המוחלשות ובעניים ביותר. דווקא אלה המתקיימים מקצבת זקנה או הבטחת הכנסה דלה, דווקא מי שבוחרים להתנהל במזומן על מנת לשלוט בהוצאותיהם מאבדים כסף יקר בגין עמלות כפולות. התביעה הייצוגית שמגישה המועצה הישראלית לצרכנות בעקבות הדיון בוועדת הכלכלה בראשותי היא עוד צעד למען המלחמה ביוקר המחייה, עוד צעד למען תיקון עוולות בחברה הישראלית."
- 1.שחר אלרואי 06/02/2022 12:21הגב לתגובה זוהמועצה לצרכנות נשלחה על ידי הכנסת להגיש תביעה חסרת סיכוי.

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.