אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

המשך ירידה עקבית: שיעור האבטלה בתחילת ינואר: 3.5% בלבד

17 אלף ישראלים שחיפשו עבודה במחצית השניה של דצמבר כבר מצאו כזו במחצית הראשונה של ינואר, ושיעור האבטלה המצומצם ירד מ-3.9% ל-3.5%. למרות בידודי האומיקרון, שיעורם של הנעדרים בשל השבתת עסק או צמצום שעות ירד. בגזרת "המתייאשים": רק 100 איש יצאו מקבוצה זו; אין שינוי בשיעור האבטלה ה"רחב" שעומד על 5.8%
איתי פת-יה | (2)

בתוך חודש: עלייה משמעותית במספרם של אלה שהשתלבו במקומות עבודה חדשים בהמשך לרישומם בלשכת התעסוקה וחיפוש אחר משרה חדשה - אך בו בזמן מספרם של אלו שמאז פרוץ הקורונה לפני שנתיים הפסיקו לעבוד וכן לא חיפשו עבודה, דווקא עומד במקום. כך, אחוז הבלתי מועסקים מכח העבודה, אלה מהסוג הראשון שהזכרנו, ירד במחצית הראשונה של ינואר ל-3.5% לעומת 3.9% במחצית השניה של דצמבר. מדובר בכ-17 אלף ישראלים שהתחילו עבודה חדשה, וכ-148 אלף שעודם מחפשים כזו.

את הנתונים הללו מפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמראה גם שעל אף הבידודים ההמוניים בצל התפרצות האומיקרון, לא הייתה עלייה במספר העובדים שמצאו עצמם שבוע שלם בבית בגלל השבתת העסק או צמצום שעות הפעילות. המעסיקים בחלק מהסקטורים, בעיקר בקמעונאות האפנה ועסקי ההסעדה, דיווחו על צמצום פעילות שכזה.

הצמצום הזה אולי התרגם לכך שעובדים עבדו פחות שעות, אך כאמור לא סיפרו לסוקרי הלמ"ס ששבוע שלם לא הייתה להם תעסוקה. שיעורם של אלה שכן דיווחו כך, בצירוף מי שעדיין נמצא בחל"ת (למרות שאינו מקבל דמי אבטלה) מתוך כח העבודה דווקא ירד מ-4.5% ל-4.4% ומספרם עמד על 186.4 אלף איש.

כאמור, בגזרת מי שהוגדר בשנתיים האחרונות "המתייאשים" מחיפוש עבודה, התמונה פחות בהירה - רק 100 איש כאלה יצאו מקבוצה זו בין תקופות המדידה וכך השיעור שלהם נותר 5.8% מכח העבודה. המספר לאחר הירידה היה 249.6 אלף איש. זאת למרות המספר הגדול של המשרות הפנויות במשק, ואולם יצוין כי אין בהכרח תאימות בין מקום מגוריהם של המובטלים לבין מיקומן של אותן משרות פנויות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מריחות של הלמ"ס 31/01/2022 13:50
    הגב לתגובה זו
    לא ניראה לי שקיבלו מישרה ברובינהוד או מאנדי
  • 1.
    ירידה בתחת שלי פשוט נגמר לכל החלת"ניקים הדמי אבטלה (ל"ת)
    ראש עץ נבוב 31/01/2022 13:44
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.