אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

המשך ירידה עקבית: שיעור האבטלה בתחילת ינואר: 3.5% בלבד

17 אלף ישראלים שחיפשו עבודה במחצית השניה של דצמבר כבר מצאו כזו במחצית הראשונה של ינואר, ושיעור האבטלה המצומצם ירד מ-3.9% ל-3.5%. למרות בידודי האומיקרון, שיעורם של הנעדרים בשל השבתת עסק או צמצום שעות ירד. בגזרת "המתייאשים": רק 100 איש יצאו מקבוצה זו; אין שינוי בשיעור האבטלה ה"רחב" שעומד על 5.8%
איתי פת-יה | (2)

בתוך חודש: עלייה משמעותית במספרם של אלה שהשתלבו במקומות עבודה חדשים בהמשך לרישומם בלשכת התעסוקה וחיפוש אחר משרה חדשה - אך בו בזמן מספרם של אלו שמאז פרוץ הקורונה לפני שנתיים הפסיקו לעבוד וכן לא חיפשו עבודה, דווקא עומד במקום. כך, אחוז הבלתי מועסקים מכח העבודה, אלה מהסוג הראשון שהזכרנו, ירד במחצית הראשונה של ינואר ל-3.5% לעומת 3.9% במחצית השניה של דצמבר. מדובר בכ-17 אלף ישראלים שהתחילו עבודה חדשה, וכ-148 אלף שעודם מחפשים כזו.

את הנתונים הללו מפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמראה גם שעל אף הבידודים ההמוניים בצל התפרצות האומיקרון, לא הייתה עלייה במספר העובדים שמצאו עצמם שבוע שלם בבית בגלל השבתת העסק או צמצום שעות הפעילות. המעסיקים בחלק מהסקטורים, בעיקר בקמעונאות האפנה ועסקי ההסעדה, דיווחו על צמצום פעילות שכזה.

הצמצום הזה אולי התרגם לכך שעובדים עבדו פחות שעות, אך כאמור לא סיפרו לסוקרי הלמ"ס ששבוע שלם לא הייתה להם תעסוקה. שיעורם של אלה שכן דיווחו כך, בצירוף מי שעדיין נמצא בחל"ת (למרות שאינו מקבל דמי אבטלה) מתוך כח העבודה דווקא ירד מ-4.5% ל-4.4% ומספרם עמד על 186.4 אלף איש.

כאמור, בגזרת מי שהוגדר בשנתיים האחרונות "המתייאשים" מחיפוש עבודה, התמונה פחות בהירה - רק 100 איש כאלה יצאו מקבוצה זו בין תקופות המדידה וכך השיעור שלהם נותר 5.8% מכח העבודה. המספר לאחר הירידה היה 249.6 אלף איש. זאת למרות המספר הגדול של המשרות הפנויות במשק, ואולם יצוין כי אין בהכרח תאימות בין מקום מגוריהם של המובטלים לבין מיקומן של אותן משרות פנויות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מריחות של הלמ"ס 31/01/2022 13:50
    הגב לתגובה זו
    לא ניראה לי שקיבלו מישרה ברובינהוד או מאנדי
  • 1.
    ירידה בתחת שלי פשוט נגמר לכל החלת"ניקים הדמי אבטלה (ל"ת)
    ראש עץ נבוב 31/01/2022 13:44
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל