ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום את הצו שהגיש משרד האוצר המקפיא בשנה את מתווה צמצום מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי ללקוחות הבנקים הגדולים ה- פועלים 0.57% ו- לאומי -0.33% . הדיון התקיים בהמשך לישיבה קודמת שקיימה הוועדה בנושא לפני כחודש, בה דרש היו"ר ביטון לתקן את מתווה הצמצום כך שלא יפגע בחלשים.

את הישיבה שנערכה היום פתח היו"ר ואמר כי הרעיון הכללי של רפורמת שטרום, להגביר תחרות בענף הבנקאות, הוא נכון. אלא שהחלק הנוגע לצמצום מסגרות האשראי פגע בלקוחות, ובאלה החלשים ביותר. הוא הוסיף כי קיבל עשרות פניות בנושא ואמר כי הכוונה היא למנוע את הפגיעה בחלשים ביותר בשנה הקרובה.

בעקבות הדיון הקודם שקיימה הוועדה בנושא סיכמו היו"ר ביטון ושר האוצר אביגדור ליברמן, בתיאום עם בנק ישראל, כי הצמצום במסגרות האשראי יידחה בשנה, כך שישמר המצב הקיים של צמצום 55% מהמסגרות שהעניקו הבנקים לציבור ב-2015, ולא פחות מ-7,500 שקל ללקוח. בשנה הבאה, מפברואר 2023 ועד ינואר 2024, הוסכם על צמצום ל-51% מהאשראי שנתנו הבנקים לציבור ב-2015, כאשר המסגרת ללקוח לא תפחת מ-8,500 שקלים ומסגרות מתחת ל-8,500 שקלים לא יובאו בחשבון בחישוב המסגרות לצמצום.

בדיון השתתפה גלית לוי, בעלת עסק עצמאי המנהלת מספר חשבונות בבנק הפועלים, שסיפרה כיצד הצמצום פגע ביכולת שלה להתנהל, ואמרה כי היא מופלית לרעה לעומת לקוחות של בנקים אחרים. היו"ר ביטון הזכיר כי אמר שהחלק הזה ברפורמה היה טעות ולא היה צריך לבוא לעולם, שכן לא עושים את התחרות על גבו של הלקוח. מייסד המרכז הישראלי לקידום מדיניות של רווחה כלכלית - נקודת מפנה, רן מלמד, הוסיף כי צריך לבדוק כמה בקשות הוגשו לחברות האשראי החוץ בנקאיות מצד לקוחות שהמסגרות שלהם צומצמו, וכמה מהן אושרו או נדחו.

• סמוטריץ' הודיע על הממונה על התקציבים החדש
• הפסקת האש בין הקואליציה לאופוזיציה נגמרה: ח"כ גפני קורא: "גלו אחריות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחראי תחום פיננסים בגוף קידום מטרות הציבור - לובי 99, משה קאשי, אמר כי הסעיף נועד לתת הגנת ינוקא למתחרים חדשים, באמצעות הגבלת החזקים. היו"ר ביטון הגיב ואמר כי מי שנפגע באירוע הזה היו החלשים ביותר. קאשי טען כי התיקון לא יגרום לבנקים להעלות את מסגרות האשראי גם לחלשים ל-8,500 שקלים ואמר כי ההגבלה היא לא לנצח, אלא לשנתיים בלבד. 

רכז פיננסים באגף התקציבים באוצר, יובל טלר, הסביר כי החקיקה כוללת סל צעדים רחב הרבה יותר, ומחייבת את הבנקים לבצע פעולות ולא את הלקוחות. הוא הוסיף כי בשנה שעברה בוצעה הקלה על רקע המצב הכלכלי בשל הקורונה, וכי כרגע אנחנו עדיין בעיצומו של גל קורונה משמעותי ולכן מוצע לדחות את היישום בשנה.

ח"כ אורי מקלב אמר כי זו אחריות של הוועדה למנוע את הפגיעה באזרחים המוחלשים ביותר, והזכיר כי לא מדובר על מסגרות אשראי של בעלי הכנסות גבוהות. הוא הוסיף כי יש חברות שמסרבות לקבל הוראות קבע מהבנקים ומנווטות את הפעילות של הצרכנים למסגרות האשראי, והדבר לפעמים מוביל לכך שאנשים מגיעים לקופה והכרטיס שלהם לא עובר, וחברות אחרות לא רוצות להנפיק להם כרטיסים נוספים. ח"כ מקלב אף ביקש כי הוועדה תדון גם בכרטיסי הדביט, שחברות רבות לא מכירות בו לצורך ביצוע תשלומים.

• רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
• מה 68% אומר על צעירי ישראל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

עו"ד דרור שטרום, שעמד בראש הוועדה הציבורית להגברת התחרות בבנקים, ביקש להזכיר כי הרפורמה הביאה לשני בנקים חדשים ושתי חברות כרטיסי אשראי חדשות, ולהורדה בעמלות ובריביות. הוא הזכיר כי ההצעה המקורית שלו הייתה להפסיק לאפשר לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי, ובגלל שזה לא קרה הוא תמך בהעלאת הסכום המינימלי של מסגרות האשראי. הוא הוסיף כי אין מזימה לשלוח אנשים לקבל הלוואות מחברות האשראי, ואמר כי להוציא כרטיס אשראי נוסף זה לא בשמים.

בתגובה לכך סיפר היו"ר ביטון כי הוא בעצמו קיבל מכתב מבנק הפועלים על צמצום מסגרת האשראי שלו, אבל לא עשה עם זה כלום בגלל שלא היה לו זמן לטפל בזה. הוא הוסיף כי צרכנים רבים מתנהלים כך, הם קיבלו את ההודעה של הבנק ולא עשו כלום ואולי אם יהיה משבר והם יזדקקו לתוספת למסגרת אשראי הם יעשו כרטיס נוסף.