פרשת "פגסוס" הסיפור האמיתי - והצביעות של היועמ"ש מנדלבליט
פרשת פגסוס היא פצצה מתקתקת.
במחצית השנייה של השבוע שעבר, הבינו שלטונות האכיפה - שוטרים פרקליטים ושופטים – שזה לא יעבור לבד. שחייבים לעשות משהו. שחשיפת השימוש בנוזקה, המכונה במחוזותינו "פרשת פגסוס" (תוכנות סייבר התקפי של NSO לא לבד, על כך בהמשך), היא פצצה מתקתקת המונחת תחת שולחנות העבודה שלהם – דומה ל"פרשת רות דוד" שמערכות ה"צדק" ממשיכות לקבור עמוק מתחת לאדמה 😨
כך החלה פעולת מריחה משולבת: ועדה, כותרות, ציטוטים "מבינים ומזועזעים" מפי הקודקודים ועיקר העיקרים: הסתה מכוונת של תשומת הלב למחוזות אחרים, באמצעות ספינים תקשורתיים. בקיצור, הסיפור המסוכן הזה – בו מערכות אכיפה, משטרה ופרקליטות בחתימות קש של שופטים, מתלבשים על טלפון סלולרי של אזרח, חבריו ובני ביתו, גם ללא כל סיבה חקירתית, רק כי הוא לא= בא= להם= טוב= בעין, אישית, חברתית ופוליטית – בדרך לתפילת אשכבה. 😪
פרשת פגסוס מפחידה, ומאיימת לחסל מי שקרוב אליה, בדיוק כמו פרשת רות דוד. כך קרה שהחלו להתגלגל פעולות משולבות לקבורתה. זה קורה רק אחרי שהסתבר בלי טיפת ספק, שהציבור מאמין לכתבות שפורסמו והתחילו ב"כלכליסט" ולא מאמין למשטרה, לפרקליטות לבתי המשפט ולא לפוליטיקאים בממשלה ובכנסת. הגדרת המשימה: תשכיחו את פרשת החדירה האלימה לפרטיות האזרחים.😑
מהלך ראשון: קונים זמן. מורחים את הסיפור בהבטחות צדקניות לעתיד טוב. אחרי שמהמשטרה יצאו קולות שהכל בסדר ואם בכלל אז מדובר בכמה "תפוחים רקובים", ואחרי שהמפכ"ל יעקב שבתאי, הכחיש שיש מעקבים בלתי חוקיים, הוא התהפך, בכאילו. וצוטט: "הנחיתי את כל הגורמים לבדוק תחקירי כלכליסט". אחרי עומר בר לב השר לבטחון פנים הצהיר "אין דבר כזה שהמשטרה עקבה אחרי אזרחים" התחיל לומר: "זה מה שנאמר לי, זה מה שהבנתי, ואני יכול לומר שאני הולך באמת לוודא 'ברחל בתך הקטנה' שאכן כך זה מתקיים". וכדי להרוויח יותר זמן הוסיף: "הנחיתי את הגורמים המשפטיים במשרדי ואת צוות לשכתי לערוך בחינה של ההסדרים...". 😠
- NSO מערערת על 168 מיליון דולר של פיצויים "לא חוקיים"
- לא רק פוליטי: בכירים בתעשיה מהווים גם הם מטרה לתוכנת פגסוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סגנו, סגן השר לבטחון פנים, יואב סיגלוביץ', שהיה ניצב במשטרה, מפקד אגף חקירות ומודיעין, ממקימי להב 433 שהוביל חקירות כבדות ומתוקשרות ופרש ב 2013, מילא את חובו האישי -פוליטי לתקשורת כשאמר "טוב שיש עיתונות שחוקרת ובודקת" , אבל לא שכח מאין בא והוסיף: "המעבר בין טענה לבין עובדה ומסקנה שמחייבת פעולה – הוא קצת מהיר מדי". אמירה מרחפת, שנכונה לכל דבר, כולל לחקירות המשטרה. למטרת הגנת המערכת, שחס וחלילה לא תתעצבן, לא תידרש לתשובות (ואולי לא תתלבש חלילה על מי מהם) אצו רצו גם החברים והחברות של הועדה לביטחון הפנים. אחרי שכינו את הפרשה "אירוע מכונן", החמיאו ( כמובן, למה לריב,) לעיתונאי שחשף את הפרשה, צעקו זה על זה, סתמו פיות זה של זה הם פסקו ".. אין מנוס מוועדה חיצונית שתחקור את הנושא". בעברית: הרווחנו זמן. 😬
הגענו לבכיר, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט: אחרי שאמר "קשה להפריז בחומרת הפגיעה הנטענת בזכויות היסוד שעולה מהתחקיר" ואחרי שהקפיד לציין כי הטענות לא היו מוכרות לו ולאנשי משרדו לפני כן... רץ במהירות האור, ופחות מיממה אחרי שנחשף כי המשטרה אספה מידע על פעיל חברתי, באמצעות נוזקה, שגילתה בין היתר שימוש באפליקצית "גריינדר" להכרויות בין גברים, בעודו נשוי ( רחמנא ליצלן) ורשמה לעצמה להשתמש בזה כ"מנוף לחקירה". 🤔
חשב, דן, פסק והצהיר: אני אבדוק. אתה? אתה הרי ראש המערכת שהשתמשה ומשתמשת במיידעים שהגיעו באמצעות הנוזקות. יותר מזה, ללמדך שמדובר רק באירוע קוסמטי, העמיד בראש הבדיקה מטעמו את עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ, שכנתו במשרד, שהיתה מעורבת עמוקות בתיקי החקירה הכבדים של השנים האחרונות (האם הופעלו נוזקות גם בתיקים אלה?). ליתר בטחון הודיע היועץ שמררי תבדוק את "הפעלת הכלים של המשטרה בשנים 20'-21'". למה להגביל אם התחילו להשתמש בשלהי 2015? אולי בגלל שאלה השנים בהן התקיימו שלל חקירות ראשי ערים ופוליטיקאים, למשל בנימין נתניהו שחקירתו החלה באמצע 2016? 🤨
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
יממה אחרי, הבין שהכניס עצמו למכשלה שמחמירה את אי האמון בציבור , תיקן את הוראתו באופן מתוחכם במיוחד: "הבדיקה אינה מוגבלת לתקופה מסויימת, ויתבקש מידע נוסף, על פי הצורך". על פי הצורך!. מי יחליט מה הצורך – המשטרה? פרקליטות? היועץ?. ומי ידע על זה? 😠
ובכן, התערבות יש, ועדות יש, כותרות יש גם יש – עכשיו צריך להסיט את תשומת לב הציבור. שימו לב לביצוע: איכשהו הגיע לעיתון "הארץ" סרטון בעניינו של ניצב ג'מאל חכרוש. האיש שהמשטרה שמה לטיפול בפשיעה בחברה הערבית. הוא תועד מתעלם מקורבן דקירה בכפר כנא. סיפור קשה, עם כותרות סוחפות ( למשל: "אחרי הדילוג מעל הפצוע – נטישת הזירה"). אבל - האירוע קרה בספטמבר 2020. העדויות נמסרו במשטרה מייד אחרי, וגם החקירה התקיימה כבר אז. אבל הסיפור וגם התמלילים הגיעו לתקשורת רק השבוע. 🤫
המפכ"ל הפגין פתאום מנהיגות, יצא בהחלטה 'נחושה', והביא להודעתו של חכשור שהוא יוצא לחופשה יזומה. גם לשר ברלב היתה 'נחישות' בעניין. ורק נשארה השאלה: איפה היה כל זה בשנה וחצי האחרונות? אם זה כל כך חשוב למה חיכו? אולי שמרו למועד המתאים, אולי חיפשו חיפשו עד שגילו משהו מסעיר. 😨
קרה עוד דבר, עוד "גילוי חדש" שהסית את תשומת הלב הציבורית: מכתב שהתפרסם לראשונה השבוע בידיעות אחרונות בו כותב מפקד חיל הים אלוף מיל רם רוטברג, מכתב לרמטכ"ל שלו בני גנץ ולשר הביטחון משה יעלון , ועניינו דרישת חיל הים לרכוש דווקא של צוללות טיסנקרופ, ולא מכרז בינלאומי וספינות מדרום קוריאה. 🥱
יותר מזה, בכירים דאז גם הגיבו על זה והזהירו "מאחורי המכתב מסתתר דבר גדול הרבה יותר...". לא ברור ולא מעיינן כרגע אם זה לטובת נתניהו או נגדו, אם ישמש או לא את וועדת החקירה שהוקמה ביום א השבוע, אבל - המכתב הזה נכתב באוקטובר 2014. כלומר לפני למעלה מ-7 שנים. איפה הסתתר בשנים הרבות והיגעות בהן דנו, חקרו, בדקו, תבעו ודרשו בעניין הצוללות? הייתה עוד פניה, הפעם בעיתון שבאומץ רב חשף את הפרשה. אתמול, יום ד, כותרת ראשית בכלכליסט "הסתבכות נוספת ב NSO. שלו חוליו פועל בניגוד עניינים ומנסה לרוקן את החברות מנכסיהן". 🤔
האם מרחו אותנו ושכחנו שמישהו חודר לנייד שלנו סתם כך, בלי שאנחנו "ארגון פשע"?
מסמך של המכון לדמוקרטיה – מצע לדיון בוועדת החוץ והביטחון בעקבות פרשת "פגסוס". (דובר בפרשה שהתייחסה לטענות "אפל"). מאת: דר תהילה אלטשולר, עו"ד עמיר כהנא, ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ. פרק 2: "מה מקומה של מערכת פגסוס מבית NSO בתוך "שרשרת ההרג" של מוצרי "סייבר התקפי". 😬
בהמשך למודל 7 השלבים ב"שרשרת ההרג" ( KILL CHAIN ) שפותח על ידי חברת לוקהיד מרטין כדי לחקור ולהבין את השלבים השונים בתקיפות סייבר מופיע הקטע הבא: " יודגש כי NSO אינה החברה היחידה שמבצעת פעולות כגון אלה". בהמשך מופיעות החברות הבאות: "בלאק קיוב" מבית יוצאי המודיעין הישראלי, "קנדירו" עליה נכתב כי היא השנייה בגודלה בשוק הסייבר ההתקפי בישראל. כמו גם חברת PICSIX , ועוד ישראליות: RAYZONRE , WINTEGO , SEPTIER ורינט ואלביט מערכות". 🤑
ביאורים
באור 1: נוזקה (malicious software): הוא שם לתוכנות שנועדו לחדור בחשאי לרשתות פרטיות, לאסוף מידע רגיש לשמור אותו ולהשתמש בו.
באור 2: ספין = סחריר. "תכנית יזומה וקצרת טווח המתוכננת על ידי אישים , גופים ציבוריים ו/ או תאגידים המסוקרים באופן ציבורי שמטרתה למקד את תשומת הלב של הסיקור התקשורתי באובייקט אחר. ספין אינו שקר, אלא שימוש מניפולטיבי בעובדות הקיימות או פרשנות "יצירתית" שלהן, כשמטרתו מיועדת בד"כ לשרת בהסחת דעת של אמצעי התקשורת"( מילוג. מילון עברי).
באור 3: פרשת רות דוד. היא היתה פרקליטת מחוז תל אביב פלילי מ 2002 עד 2010. חקרה, דחתה, פתחה וסגרה תיקים, ביצעה ולא ביצעה עסקות טיעון. נגעה בתיקים הידועים ביותר. זמן מה אחרי שפרשה נכנסה כשותפה למשרד עורכי הדין של רונאל פישר.
לימים התפרסמו ציטוטים ואירועים מהם משתמע שפישר הציג עצמו כ"יכול לסדר עניינים", גם בעזרת הקשר האישי שלו עם דוד בעת כהונתה, עד כדי שנחשד בניהול תעשיית מכירה של מידע פנים מהמשטרה והפרקליטות לעניין כוונות ותכניות לחקור גורמים אלה ואחרים. מתוך המשטרה הועבר אליו מידע גם באמצעות ערן ברכה חוקר לשעבר בלהב 433, שהורשע כבר ב 2015 בעבירות קבלת שוחד, מרמה שימוש במידע רגיש על חקירות שמתבצעות ומסירתו לידי פישר. הוא ישב בכלא וכבר השתחרר.
אלא שמידע עבר גם מהפרקליטות בתל אביב, וגם עלה חשד למעורבות זרה בהחלטות ביחס לתיקי נחקרים, שכמה מהם נחשפו. אבל - הקטע הזה לא נחקר. אפשר "נחקר" בכאילו. בתחילת 2016, שבועות אחרי שאביחי מנדלבליט נכנס לתפקיד היועץ המשפטי, הוא הודיע על סגירת תיק החקירה כלפי דוד בנושא תפקודה בעת שירותה בפרקליטות, בעילה של "היעדר ראיות מספיקות להרשעה פלילית", הוא שילם את חובו לחברה כשציין כי "התנהלותה של רות דוד כפי שהתגלתה בחקירה היא בעייתית...".
שנה אחרי יצא דוח נציב הביקורת על התביעה, דוד רוזן, בעניין סגירתו החפוזה והמהירה, 3 ימים כולל סופשבוע, ואחר כך היעלמותו של התיק "מסיבות עלומות, כדי לא לומר מוזרות ותמוהות.. שהובילו להחלטה לביעור התיק" כדבריו. מדובר באחד התיקים הכבדים שהיו בידי דוד בתקופתה, 15 תלונות קשות מאוד של חוקרים ברשות המיסים על הנעשה בצמרת דאז של הרשות. הסיפורים עוד ארוכים וקשים, כולל חשד לרצח מקור מודיעיני של יחידת החקירות דאז. אלא שככל שנחשפו הגילויים כך התגבר חשש שעוד ועוד שמות בולטים וידועים ייחשפו, ונחקרים שהואשמו, נחלצו או נעשתה/ לא נעשתה בעניינם עיסקת טיעון יידרשו לפתוח את התיקים – ומי יודע מה יימצא. במקביל כמובן התגברו הקולות והזעקות להקים ועדת חקירה ציבורית – מה שנגמר בחקירה של הפרקליטות. שתוצאותיה: כלום.
- 14.אין אמון האמון ירד לאפס (ל"ת)אבי 31/01/2022 14:59הגב לתגובה זו
- 13.YP 29/01/2022 15:26הגב לתגובה זופרשת פגסוס וכל המאמר הזה מזכיר לי את המערכון הישן והטוב של תיקי דיין: הכרטיסנית באוטובוס....
- 12.בין השורות 29/01/2022 11:10הגב לתגובה זוומי צריך צו האזנה............
- 11.אל תשכחו גם את השופטת פוזננסקי כץ (ל"ת)8 28/01/2022 16:54הגב לתגובה זו
- 10.קורןנאוה טבריה 28/01/2022 04:02הגב לתגובה זופושעי הפגסוס לדין ויפה שעה אחת קודם
- 9.נדהם 28/01/2022 01:34הגב לתגובה זוכל הכבוד! המאמר הכי טוב שקראתי כבר המון זמן! כן ירבו!!!
- 8.הדג מסריח מהראש ועד הזנב (ל"ת)אביחי 27/01/2022 22:13הגב לתגובה זו
- 7.רפי שקל 27/01/2022 20:03הגב לתגובה זובמקום "השימוש בנוזקה" צריך להיות "השימוש ברוגלה".
- 6.חנן 27/01/2022 19:40הגב לתגובה זווחלק מראשיה הם עבריינים פליליים של ממש.
- 5.למהפכה! לא רק למהפך! ולהעיף לעזה/ז״ל את כל הקודקוד 27/01/2022 19:04הגב לתגובה זולמהפכה! לא רק למהפך! ולהעיף לעזה/ז״ל את כל הקודקודים המסואבים ומלאי השומן!!
- 4.7017148 27/01/2022 19:04הגב לתגובה זוהטינופת מבצבצת מכל סדק. אין דין ואין דיין, וגם אלוהים לא נמצא בסביבה. תעשו טובה לעצמכם, תחסכו זמן: תדלגו על תגובות הגופים הציבוריים בכל תחום: המשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט, דובר צה"ל, קרן קיימת, עיריות, ראשי עיר, ממלאי תפקידים ציבוריים..... וכו' וכו' וכו' הכל חרטא.
- 3.איתי 27/01/2022 18:29הגב לתגובה זומקום הצדק שמה הרשע והפשע
- 2.אזרח 27/01/2022 17:32הגב לתגובה זואזרחים הם טובים מטבעם ולכן נציגי האזרחים צריכים לבחור את השופטים. כמו בכל מדינה נורמלית בעולם
- 1.בוקר טוב סיציליה הרקבון התגלה אצל רות דוד ושם נקבר (ל"ת)משה ראשל"צ 27/01/2022 17:15הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
