ילדים
צילום: FREEPIK

גרים בפריפריה? אתם גוזרים שכר נמוך גם על הילדים שלכם בעתיד

כך קובע מחקר של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר. הסיכוי של ילד מראשון לציון לשפר את השכר גבוה יותר מפי 2 מאשר של ילד מטבריה. הפער בשכר השנתי העתידי של הילדים? יותר מ-10%. זה מה שממליצים באוצר לעשות
נתנאל אריאל | (18)

מי אמר שבחירת מקום מגורים היא עניין של טעם בלבד? הורים קובעים את מקום המגורים שלהם לפי מגוון שיקולים רחב (קירבה למשפחה המורחבת, רצון לגור באזור עם נוף, בתים עם גינות ועוד) אבל יש לכך גם מחיר כלכלי משמעותי - לא רק עליהם אלא גם על הסיכוי של הילדים שלהם לשפר את השכר שלכם, כך על פי מחקר חדש של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר.

מדובר למעשה בפגיעה כלכלית ביכולת ההשתכרות של הילדים שלכם - בעוד עשרות שנים.

מוביליות (ניידות/ניעות) חברתית גבוהה כלפי מעלה היא מצב בו ילדים המשתייכים למשפחות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך מצליחים לטפס בבגרותם במעלה הסולם ולשפר את מצבם ביחס להוריהם בתדירות גבוהה. במילים פשוטות, המחקר בחן את הסיכוי למוביליות בשכר של הילדים של משפחות מהפריפריה, לעומת משפחות ממרכז הארץ. 

על פי המחקר, ובדומה למחקרים בארה"ב, הסיכוי של ילד שמגיע ממשפחה עם הון חברה גבוה יחסית (כלומר - שיעור עבירות אלימות נמוך ושיעור גיוס גבוה לצבא) והורים שמנהלים תא משפחתי זוגי - גבוה הרבה יותר, לעומת משפחות עם הון חברתי נמוך ומשפחות חד הוריות.

אבל אם זה ממצא שניתן לומר שהוא 'נתון' ואולי אין הרבה איך לשנות אותו, הנתון של מקום המגורים משמעותי לא פחות ואף יותר. 

המחקר בדק נתונים של שנתונים 1979-1983 ובחן את הקשר בין ההכנסה של 432 אלךף צעירים בגילאי 28-36 עם הכנסות ההורים שלהם מעבודה סביב גיל 50 (כשהילדים היו בני 20-24).

מהנתונים עולה כי הסיכוי של צעירים ממשפחות חרדיות לשפר את ההכנסה הוא נמוך מאוד, הסיכוי של צעירים מהציבור הערבי גבוה יותר אך עדיין נמוך מאוד ביחס לציבור היהודי שאינו חרדי (הישוב הערבי עם הסיכוי הגבוה ביותר מגיע רק לחציון של שאר הציבור בישראל). 

בנוסף, הסיכוי של צעירים מהפריפריה לשפר את מצבם ביחס להוריהם נמוך בהרבה מאשר הסיכוי של צעירים מיישובים במרכז הארץ. ההזדמנות של ילד מהשכבות הנמוכות במרכז הארץ דומה לסיכוי של ילד ממשפחה בינונית בפריפריה.

כך, ילדים מהאחוזון ה-25 שגדלו בנפת פתח תקווה הגיעו בבגרותם להכנסה דומה לזו של ילדים שגדלו בנפת צפת במשפחות מהאחוזון ה-49.

מה המשמעות הכספית?

על פי האוצר, ההכנסה השנתית הממוצעת מעבודה של ילדים שהגיעו מהחציון התחתון ושגדלו באזור פתח תקווה עמדה בבגרותם על כ-76 אלף שקל, לעומת כ-68.8 אלף שקל בקרב מי שגדלו באזור הכנרת – פער של יותר מ-10%.

קיראו עוד ב"בארץ"

הסיכוי של ילד בטבריה שנולד למשפחה מהחמישון התחתון להגיע לחמישון העליון הוא רק 10%, בעוד הסיכוי של ילד מראשון לציון להגיע לחמישון העליון הוא יותר מפי 2 ועומד על 23%. הפער בשכר הוא כ-14% בהכנסה השנתית. ההכנסה של ילדים מהחציון התחתון מראשון לציון עמדה בבגרותם על כ-77.2 אלף שקל, לעומת כ-67.6 אלף שקל בקרב מי שגדלו בטבריה. לחילופין, ילדים מהאחוזון ה-25 שגדלו בראשון לציון הגיעו בבגרותם להכנסה דומה לזו של ילדים שגדלו בטבריה במשפחות מהאחוזון ה-53.

באוצר מציינים כי אם לא היה קשר בין הכנסות ההורים להכנסות של הילדים שלהם בעתיד - היינו צריכים לקבל שהסיכוי של ילדים מהחמישון התחתון להגיע לחמישון העליון הוא כ-20%, כלומר בעוד המצב בראשון לציון מצוין - המצב בטבריה, איך לומר, על הפנים

(רק רמת הגולן יוצאת דופן, אך באוצר מסבירים שמדובר ככל הנראה עקב מספר התושבים הנמוך וממילא מעט נתונים).

למעשה, כמעט כל הישובים בארץ שמסווגים ברמת המוביליות הגבוהה ביותר נמצאים במרכז הארץ (ואליהם מצטרפים גם מיתר בדרום, מבשרת ציון ליד ירושלים וזיכרון יעקב). בניגוד לכך - רוב הישובים עם המוביליות הנמוכה נמצאים רחוק מהמרכז - בעיקר בצפון.

הפער הגדול ביותר נמדד בין כוכב יאיר ובין מעלה אפרים, פער של 20 נקודות אחוז או פער של 35% בשכר. ההכנסה השנתית הממוצעת מעבודה של ילדים שהגיעו מהחציון התחתון ושגדלו בכוכב יאיר עמדה בבגרותם על כ-85 אלף שקל, לעומת כ-63 אלף שקל בקרב מי שגדלו במעלה אפרים.

הנה רשימת הישובים עם הסיכויים הגבוהים ביותר, ורשימת הישובים עם הסיכויים הנמוכים ביותר. פער של 5 נקודות במדד פירושו פער של יותר מ-10% בשכר

מוביליות חברתית בישראל. הסיכוי של צעירים לשפר את השכר ביחס להוריהם. מקור: משרד האוצר

עד כמה משמעותית השונות הגיאוגרפית ברמת המוביליות? על פי האוצר, "אנחנו מחשבים שעבור יהודים שאינם חרדים שיפור של סטיית תקן אחת בגובה המוביליות ברמה המקומית מהווה כ-G, כלומר, לאזור מהאפקט של שיפור בסטיית תקן אחת בדירוג הכנסת ההורים של הפרט. המגורים יכולה להיות תרומה שאינה מבוטלת למידת ההצלחה של ילדים ממשפחות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, אף ביחס לשיפור תיאורטי בהכנסותיהם של הוריהם.

מפת האזורים עם הסיכויים הגבוהים ביותר, והאזורים עם הסיכויים הנמוכים ביותר:

אמנם מדובר במחקר שמתאר מצב ולא מחקר סיבתי, החוקרים במשרד האוצר מצאו קשר חזק מאוד בין הנתונים (0.8%), ובאוצר ממליצים למדינה למקד את הסיוע בדיור במעבר של משפחות לאזורים חזקים יותר בארץ - כלומר כן: לגרום לאנשים לעבור לגור יותר במרכז ופחות בפריפריה.

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    חן 26/01/2022 22:01
    הגב לתגובה זו
    בכל מקום יש להם העדפות: באוניברסיטאות, במקומות עבודה ציבוריים, ומה לא. ואילו לחרדים- כלום להפוך בדיוק. רק דוחים אותם מכל מקום . עם שאוכל את בשרו
  • 10.
    ממש 26/01/2022 15:10
    הגב לתגובה זו
    אתם גוזרים על עצמכם ועל ילדים שלכם עוני ויאוש עשרות שנים קדימה. שום שכר לא יציל אותכם... הכתבה מעודדת לקחת משכנתא ל- 80 שנה ולשעבד את החיים. בהצלחה
  • 9.
    אמיר 26/01/2022 14:16
    הגב לתגובה זו
    אכפת לכם רק מכסף !!!! מה עם שמחה ? אהבה ? אושר ? ככל שאנשים יותר בפריפריה הם יותר שמחים ומרוצים ! כסף לא הכל בחיים . בושה לכתבה
  • משה 15/01/2023 04:35
    הגב לתגובה זו
    החיים בפריפריה חרא ממש, מנסיון.
  • גבי 26/01/2022 19:46
    הגב לתגובה זו
    אלוף
  • 8.
    לרון 26/01/2022 13:48
    הגב לתגובה זו
    אך מדובר בכל מדינת ישראל בשטח כולל פצפון יחסית למדינות אחרות,והמוזר הוא שבשטח כה קטן קיימת בכלל "פריפריה"
  • 7.
    אנונימי 26/01/2022 13:43
    הגב לתגובה זו
    לא מעניין אותם,במקום לפתח תעסוקה בצפון ובדרום,דואגים רק לעצמם. מדינת עולם שלישי. מי שצעיר שיברח מפה,בחיים לא יהייה לו בית וחסכונות,אלא אם אבא נתן לי..
  • 6.
    אחד העם 26/01/2022 13:43
    הגב לתגובה זו
    מרוויחים פחות, עושים פחות ספורט, מעשנים יותר, שמנים יותר, וכל זה בגלל שהם גרים בפריפריה. הנחמה - זה המצב בכל העולם . והכי חשוב - דרעי וליצמן יעשו הכל לשמר את המצב, ביחוד בכל הנוגע לחינוך שזה הגורם הכי חשוב , אחרת המוסד שלהם יתמוטט.
  • שמעון לביא 26/01/2022 13:59
    הגב לתגובה זו
    תקרא את הכתבה...
  • 5.
    מפה מוזרה 26/01/2022 13:35
    הגב לתגובה זו
    "מוביליות גבוהה" (אדום), באזור רמלה. מובליות בינונית באזור השרון?! המפה הפוכה מהנתונים במקרה הזה.
  • אמנון דוידי 26/01/2022 14:01
    הגב לתגובה זו
    יותר קשה להתקדם עוד הרבה מעבר לשכר שהוא כבר גבוה. אבל ממקום כמו רמלה שהוא 'הפריפריה' של המרכז - יש סיכויים טובים יותר להתקדם מאשר ממקומות רחוקים יותר בארץ
  • 4.
    יודע 26/01/2022 13:20
    הגב לתגובה זו
    גיליתם שבפריפריה מרוויחים פחות . ואווו. אינשטיין
  • לא נכון. תקרא. הרעיון הוא שגם הילדים ייפגעו (ל"ת)
    שמעון לביא 26/01/2022 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אם זאת המסקנה צריך לסגור את המדינה! (ל"ת)
    יפית 26/01/2022 13:01
    הגב לתגובה זו
  • למה? צריך להביא אנשים למרכז. במקום לזרוק אותם רחוק (ל"ת)
    דוד כהן 26/01/2022 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 26/01/2022 12:25
    הגב לתגובה זו
    אם היו לנו היכולות/הכסף היינו גרים במרכז...
  • ברור שכן. אני גר בפריפריה כי טוב לי (ל"ת)
    אבי צרפתי 26/01/2022 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    וואי, נשארה דירה בשבילי במרכז?! חחח (ל"ת)
    איציק 26/01/2022 12:18
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).