סולאראדג' -ממינוס 10%, לפלוס 12.5%; מה אפשר ללמוד מזה?
יום המסחר בוול סטריט אתמול היה יוצא דופן בממדים היסטוריים עם תנודה תוך יומית של מעל 5%. בשיא הירידות התקרב הנאסד"ק להפסדים של 5% אך ביצע מהפך מדהים וסיים את יום המסחר עם עליה של 0.6%. כדי למצוא מתי בפעם האחרונה הנאסד"ק סוגר בעליות לאחר שירד יותר מ-4% במהלך היום יש לחזור עד שנת 2008.
תנודתיות גבוהה אינה בריאה ומעידה על חוסר וודאות וחוסר ביטחון בשוק, גם אם בפעם הזו היא נגמרה בצד הירוק דווקא. לא השתנה שום דבר מהותי בין השעה שבה הנאסד"ק ירד ב-5% לבין השעה שבה הוא טיפס ב-0.6%, רק הפסיכולוגיה של המשקיעים, הלחץ והמתח בשוק. המשקיעים המיומנים היו יכולים למצוא סימנים לשינוי המגמה בתשואות אגרות החוב שכמעט תמיד מקדימים מעט את התנודות בשוק, אך שינוי של כמה מאיות או אפילו עשיריות אחוזים בתשואה לטווח של 30 שנה לא אמורות להשפיע באופן כה חד על שוק המניות, כך שמה שפעל בשוק זה פחדים, תאוות בצע, אלגוריתמים מתוחכמים שהצטרפו בשנים האחרונות וציפיות לא ראציונליות. כבר עכשיו החוזים מראים שוב על שינוי כיוון והתנודתיות עוד צפויה להימשך לפחות עד אחר ישיבת הפד שתערך מחר. מאז שנת 1988 מהפך כזה מירידה של 4% לסגירה בירוק קרה רק ב-4 מקרים, כאשר בחודש שלאחר המהפך הנאסד"ק ירד בממוצע ב-6%, ובשלושה חודשים ב-8%.
דוגמה לתנודתיות הגבוהה בוול סטריט ניתן לראות במנייה של אחת החברות הגדולות שצמחו בשנים האחרונות בישראל, חברת סולאראדג' . את יום המסחר אתמול פתחה המניה במחיר של 220 דולר למניה. בשיא הירידות צנחה המניה עד 200.86 דולר, כלומר, ירידה של 10%. לאחר שינוי הכיוון עלתה גם מניית החברה והגיע למחיר שיא של 225.91 דולר, עליה של 2.5% ממחיר הפתיחה, ו-12.5% מהשפל היומי. מי שהצליח לקנות את המניה בשפל נמצא כעת ברווח של 12.5% - רווח שנתי לגיטימי בהשקעה בשוק המניות, אך כבר כעת חוזרת המניה לרדת. מחזור המסחר במניה היה יותר מפי 2 מהרגיל כשעבר את ה-2 מיליון מניות. תנודתיות כזאת בעצם אומרת שהמשקיעים לא ממש יודעים איך להעריך את החברה. האם היא שווה 10% יותר ממה שהיא שווה עכשיו? אולי 10% פחות? הכל יכול להיות וכל מספר זוכה, כיוון שלא הערכות שווי מושכלות עומדות מאחורי התנודתיות הזו אלא הלחץ, החששות והתקוות של המשקיעים.
מה שמדהים הוא שהיא עשתה ביום אחד מהלך של 22.5%. זה נדיר ולמרות שהיא אכן חברת צמיחה, היא באופן יחסי פחות משתוללת ממניות ההנפקות של השנה האחרונה, וגם הפעילות שלה יחסית ברורה - אנרגיה מתחדשת, כשהיא עצמה יציבה בכיוון שלה - צמיחה לאורך זמן.
- כיצד מטמיעים מערכות ERP בארגונים ועסקים
- היוניקורן הישראלי קפיטוליס רוכש את Capitalab ב-46 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי זאת חברת סולאראדג'?
חברת סולאראדג' עוסקת בפיתוח ייצור ומכירת ממירי כוח חשמל ומוצרים משלימים עבור מערכות סולאריות. המערכת שבייצור החברה מבצעת אופטימיזציה לתפוקת החשמל הסולארי ובכך משפרת את תפוקת הפאנל למקסימום. זאת בנוסף למוצרים נוספים כמו יחידות בקרה, תוכנה לניהול מערכות סולאריות ועוד.
החברה הוקמה בשנת 2006 על ידי גיא סלע ז"ל והנופקה בנאסד"ק באפריל 2015 לפי שווי של 620 מיליון דולר. כיום, כ-7 שנים לאחר מכן, שווי השוק של החברה עומד על 11.9 מיליארד דולר והיא שייכת למדד SP-500 היוקרתי. בשנת 2020 הגיעו הכנסותיה ל-1.46 מיליארד דולר, ובשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2021 ל-1.41 מיליארד דולר. הרווח בשנת 2020 עמד על 140 מיליון דולר, ובשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2021 על 128.22.
אלו מספרים קלאסיים של חברת צמיחה כשבשנת 2022 החברה צפויה להערכת האנליסטים לצמוח במעל 30%. השווי משקף מכפיל רווח עתידי של 32 ומכפיל רווח של 45 לשנת 2021. אלו מכפילים סבירים לחברת צמיחה, עם שוק ברור והיקף מכירות צפוי של 2.6 מיליארד דולר השנה; וזאת להבדיל ממאות חברות שנסחרות במכפילי רווח כפולים ומשולשים למרות שהן לא בשוק ברור כמו של סולאראדג'. אז אולי המשקיעים המתוחכמים ארבו לנפילות במניה. בשפל היא כאמור נסחרה ב-200 דולר, מכפיל רווח של 29 לשנה הבאה. האם הם צודקים? לא ברו, כמובן שהמניה מושפעת ממה שקורה בנאסד"ק בפרט ובשווקים בכלל.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
צמיחה מרשימה
החברה עד כה מצדיקה את התקוות לצמיחה. הצמיחה בהכנסות ברבעון השלישי לעומת הרבעון המקביל הייתה 53% אך הצמיחה מאיטה. ברבעון הבא הצמיחה צפויה לעמוד על 43%, עדיין צמיחה מרשימה בכל קנה מידה, אך למעשה מאז הכרזת תוצאות הרבעון הקודם המניה נמצאת במגמת ירידה עקב אכזבת השוק מתוצאות ותחזיות החברה. איך אפשר להיות מאוכזב מצמיחה של 53%? בחברות מן הסוג הזה השוק רגיש במיוחד לצמיחה, שהיא הסיבה היחידה למחירים הגבוהים, וכל סטיה מתוואי הצמיחה המצופה מתקבל בהערכות שווי מחודשות מחמירות יותר. זו הסיבה שמאז התוצאות המניה ירדה ממחיר שיא של 390 דולר למניה באמצע נובמבר ב-45% למחיר הנוכחי.
בעקבות הדוחות של הרבעון השלישי אמר מנכ"ל החברה צבי לנדו: צבי לנדו, "סיימנו את הרבעון השלישי של 2021 בהכנסות ובהזמנות שיא למרות העובדה שאתר הייצור שלנו בווייטנאם נסגר שמנית לייצור עקב התפרצות הקורונה. אנו ממשיכים לנהל את הייצור והאספקה ללקוחותינו ומצפים לגידול מתון במכירות ברבעון הרביעי גם אם במחיר של ירידה זמנית בשולי הרווח הגולמי" וציין שצבר ההזמנות לרבעון הרביעי של 2021 והראשון של 2022 נמצא בשיא.
בנוסף, עם ירידת מחיר המניה והמשך עליית ההכנסות והרווחים ניתן לראות הצטמצמות מסוימת של המכפילים לאורך זמן. כך מראה הגרף הבא שמתאר את מחיר המניה מאז הנפקתה, רווח למניה ומכפיל רווח:
מהטבלה רואים שבין השנים 2016 לאמצע 2020 נע מכפיל הרווח של המניה מתחת ל-50 אך החל לעלות בעקביות מתחילת 2020 עד לשיא לקראת סופה. זהו בדיוק הזמן שמניות הצמיחה זכו לעדנה בוול סטריט, ומאז המכפיל מתחיל לרדת אל עבר שיעורים הגיוניים יותר. המשקיעים שעדיין מאמינים במניה מאמינים שהמגמה תימשך, כאשר הרווחים וההכנסות יעלו מהר יותר ממחיר המניה וכך מכפילי הרווח יצטמצמו.
מעניין לבחון בהקשר זה את המספרים של אחת המתחרות הגדולות של סולארדג', חברת Enphase Energy ENPHASE ENERGY . החברה צמחה ברבעון הראשון ב-50% וצפויה לצמוח ב-40% ברבעון הבא. החברה נסחרת במכפיל של 185 על ארבעת הרבעונים האחרונים ומכפיל רווח עתידי של 71. המכפיל התפעולי עומד על 138. נראה שהמספרים שמציגה סולאראדג' טובים יותר, אך ייתכן שההבדל בציפיות הצמיחה בין שתי החברות מסבירות את ההבדל בתמחור. לפני כשבועיים שתי החברות זכו להעלאת המלצה מאנליסטים של בנק ההשקעות גוגנהיים להמלצת קניה.
גורם נוסף שמשפיע על החברה בחודשים האחרונים הוא תוכנית התמריצים של הנשיא ביידן שנקרא Build Back Better, שאחד מהמוקדים שלה הוא מעבר לאנרגיה ירוקה, הסקטור בו פעילה סולאראדג'. המניות בתחום נעות בקורלציה עם כל התקדמות או נסיגה במישור הפוליטי בהקשר של תוכנית התמריצים, כשהציפייה היא שאישור התוכנית תיתן דחיפה עצומה לכל התחום. לפי חברת המחקר מקאנזי ההערכות הן שהתוכנית תגדיל את ההשקעות בתחום ב-31% בשנה בחמשת השנים הבאות. בינתיים הקשיים הפוליטיים מצטברים ולא יודע האם ומתי תצא התוכנית אל הפועל, דבר שעצר את המומנטום במניות הסולאר, וביניהם סולאראדג'.
נראה שהתנודתיות במניה תמשך לפחות כל עוד לא תתפזר עננת אי הוודאות סביב תוכנית התמריצים שהיא הגורם המשפיע ביותר בטווח הקרוב. האנליסטים המסקרים את המניה חלוקים בדעתם לגבי עתידה. כאשר 16 ממליצים קניה או קניה חזקה ו-12 פסימים יותר עם המלצה של החזק או ביצועי חסר. מחיר היעד הממוצע עומד על 343.43 דולר, אפסייד של כ-50% על מחיר המניה, אך נראה שרבים מהם טרם עדכנו את מחירי היעד לאור ההתפתחויות האחרונות.
דרך נוספת להיחשף לחברה היא דרך תעודת סל על חברות האנרגיה הסולרית (TAN), החברה שגובה 0.69% דמי ניהול מחזיקה את שתי החברות שציינו, סולאראדג' ואנפייס בשיעור של כ-10% והן ההחזקות הגדולות בקרן.
- 2.והיום מינוס 6%, מה אפשר ללמוד מזה? (ל"ת)רננה 26/01/2022 08:24הגב לתגובה זו
- 1.כולם חולים בקורונה קשה להמשיך לצמוח 26/01/2022 03:08הגב לתגובה זוכולם חולים בקורונה קשה להמשיך לצמוח
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
