פרויקט נדלן דירה
צילום: תמר מצפי

הפתעה - מדד המחירים עלה ב-0.3% בדצמבר; הציפיות היו ל-0.1%; מחירי הדירות עלו ב-1.4%, השלימו עלייה של 10.6% בשנה

בשנה 2021 כולה עלה המדד ב-2.8% - עלייה דרמטית לעומת השנים האחרונות שמבטאת את התייקרות המחירים ושיבושי האספקה של מוצרים בעולם 

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3% בחודש דצמבר 2021 ובכך השלים עלייה שנתית של 2.8% בשנת 2021 כולה. מדובר בעליית מחירים גלובלית - מדד המחירים באירופה עומד על 4%-6%, מד המחירים בארה"ב הגיע לקצב של 7%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף הלבשה והנעלה שעלה ב-1.1%, דיור שעלה ב-0.8%, ריהוט וציוד לבית שעלה ב-0.7% ומזון שעלה ב-0.5%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים שירדו ב-2.7% ותרבות ובידור שירד ב-0.8%.

מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים

מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה ב-0.2% בחודש דצמבר 2021 ובכך השלים עלייה שנתית של 5.6% בשנת 2021 כולה. עליות מחירים בולטות במהלך שנת 2021 נרשמו בסעיף "חומרים ומוצרים - סך כולל" שעלו ב-4.1%. יש לציין כי בסעיף זה התייקרו במיוחד מחירי ברזל לבנייה ב-35.4%, עץ לבנייה ב-24.6% ומיזוג אוויר ב-19.1%.

למחשבון מחירי תשומות הבנייה

למחשבון מדד מחירי המחירים לצרכן

מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים - מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ירד ב-0.8% בחודש דצמבר 2021 ובכך השלים עלייה שנתית של 11.9% בשנת 2021 כולה. עליות מחירים בולטות במהלך שנת 2021 נרשמו בענפים: "מוצרי נפט מזוקק" ב-63.7%, "מתכות בסיסיות" ב-40.5% ו"מוצרי עץ" ב-22.0%.

שינוי במחירי שוק הדירות (אינו חלק ממדד המחירים לצרכן): מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר 2021 – נובמבר 2021 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר 2021 – אוקטובר 2021, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-1.4% ובכך השלימו עלייה של 10.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (אוקטובר 2020 – נובמבר 2020).

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים אוקטובר 2021 – נובמבר 2021 לעומת החודשים ספטמבר 2021 – אוקטובר 2021, נרשמו עליות מחירים במחוזות הבאים: תל אביב 2.8%, ירושלים 2.1%, חיפה 1.1%, דרום 0.9% ומרכז 0.5%; לעומתם נרשמה ירידת מחירים במחוזות הצפון בשיעור של 0.4%.

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אוקטובר 2021 – נובמבר 2021 לעומת אוקטובר 2020 – נובמבר 2020, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: ירושלים 12.3%, תל אביב 10.7%, מרכז 10.5%, חיפה 10.5%, דרום 9.9% וצפון 7.1%.

במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהם עלו ב-2.4% בחודשים אוקטובר 2021 – נובמבר 2021 לעומת ספטמבר 2021 – אוקטובר 2021 והשלימו בכך עלייה של 11.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (אוקטובר 2020 – נובמבר 2020). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 23.6% בהשוואה ל-24.5% בתקופה הקודמת (ספטמבר 2021 – אוקטובר 2021).

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אזרח 15/01/2022 08:41
    הגב לתגובה זו
    המחירים בהכל טסים לשמיים סופר\חוגים\דלק הכל ממשלת חלם של רמאים וגנבים
  • 9.
    בזיון המדד הזה,אף אחד לא יודע איך זה עובד באמת. (ל"ת)
    שי.ע 14/01/2022 20:26
    הגב לתגובה זו
  • שלי 15/01/2022 15:19
    הגב לתגובה זו
    פרופסור מארהב כתב שפה הכול בלוף והאינפלציה בישראל 7% ולא 2.8
  • 8.
    כש 25% יהיו מחירי הדירות ו 25% מחירי השכירות אולי 14/01/2022 16:13
    הגב לתגובה זו
    כש 25% יהיו מחירי הדירות ו 25% מחירי השכירות אולי זה ישקף את המצב כאשורו
  • 7.
    רמי 14/01/2022 15:30
    הגב לתגובה זו
    איפה כאן הצדק ?? היכן השיוויון ? אייה הממשלה ?
  • 6.
    בורסת תל אביב מורצת חייבת לחטוף ירידה של 4% ביום ראשון. (ל"ת)
    . 14/01/2022 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קולולולו 14/01/2022 15:00
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו להיות נאיבים המדד השנתי הוא הרבה יותר מאשר 2.8% בשנת 2021 . הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה טומנת את ראשה בחול . מספיק לשמוע בשבעות האחרונים על העלאות מחירים כדי להבין שהכול פוליטיקה.
  • 4.
    הלמס 14/01/2022 14:56
    הגב לתגובה זו
    בישראל.
  • מלי 15/01/2022 15:21
    הגב לתגובה זו
    פרופ אמריקני חקר פה את האינפלציה והמדד וכתב שהכול לא נכון ומדד המיחרים משקף בישראל עליה 7% בשנה ישראבלןף
  • 3.
    הפתעה - זה בדרך כלל לדברים טובים. אכזבה? (ל"ת)
    אני 14/01/2022 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פירוט. וירקות ירדו-50 שקל 1 ק"ג תות שדה (ל"ת)
    רמי 14/01/2022 14:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בן 14/01/2022 14:18
    הגב לתגובה זו
    כל המדד הזה מעוות. המחירים עלו פי בין 100%-300% בשנים האחרונות והמדד לא זז ...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).