שרה בלום רסקין
צילום: Duke University School of Law

מקבלי ההחלטות בבנק הפדרלי - יותר שחורים, יותר נשים

הנשיא ג'ו ביידן בצעד חשוב - משנה את הרכב החברים בוועדת הפד', ההחלטות צפויות להיות חברתיות יותר

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן משנה את הצמרת של הבנק הפדרלי המרכזי, הפד. הנשיא מינה את שרה בלום רסקין להיות הרגולטורית הראשית בבנק. במקביל מינה ביידן לדירקטוריון של הפד שני כלכלנים אפרו-אמריקאים: ליסה קוק ופיליפ ג'פרסון. מדובר בשינוי משמעותי של צמרת הפד, בעיקר בהיבט הדמוגרפי.

הבית הלבן העביר טכנית את המינויים לסנאט. האישורים צפויים להיכנס לתוקף בקרוב, אבל רק אחרי "מלחמה" בין הדמוקרטיים שיצביעו בעד, אבל הרוב שלהם לא מוחלט על פני הרפובליקאים. המשמעות של המנויים מעבר להיבט הדמוגרפי היא גדולה - השניים האלו הם חברים במועדון של שבעה שמשפיע ומחליט על המדיניות הכלכלית של ארה"ב.

מעבר לכך, שרה בלום רסקין נתפסת כאוהדת של תחום האנרגיה המתחדשת והרפובליקאים יחששו מהגבלות נוספות על תחום הנםט והגז. 

בעקבות המינויים של ביידן, הפאנל יכלול שבעה אנשים ולראשונה יהיה רוב נשי - ארבע נשים. עד כה, הפאנל הורכב משישה אנשים בלבד, כולם לבנים וארבעה מתוכם גברים. יש לזה חשיבות, השחורים, הנשים, ה"ממוצע" ייקבל מקום בהחלטות של הפד. אמורה להיות לשינויים האלו ביטוי בהחלטות והתייחסות להיבטים החברתיים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דנה 15/01/2022 18:04
    הגב לתגובה זו
    אלא אישה או שחור בגלל מגדרן וצבע עורן. גזענות מודרנית.
  • 3.
    לילי 15/01/2022 16:54
    הגב לתגובה זו
    הבנק משרת את בעלי ההון ומפקח על בעלי ההון .
  • 2.
    א-ב 14/01/2022 16:16
    הגב לתגובה זו
    שטות המתאימה לזמן המטופש בו אנו חיים. שווין הוא ערך חשוב ונעלה אלא שהנסיון להשיג אותו בדרך של מינויים יגרום נזקים לטווח הארוך. ראו גם בארץ באוניברסיטאות "שומרות" מקום ללא מתאימים בגלל צבע עור או דת או מגדר ואז נפתח פער עצום בין מדעי הרוח והחברה למדעים המדויקים. מקצועיות ויכולות תחילה. איזון באמצעות תמיכה לו תיעדוף במשרות ועמדות מפתח.
  • 1.
    עמוס 14/01/2022 13:09
    הגב לתגובה זו
    העיקר שהחברים הללו מבינים בכלכלה ניהול בנק מרכזי, והם הכי טובים שיש במקצוע. לבחור מישהו בגלל צבע העור שלו או המין זה החלטה גזענית.
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


אילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיותאילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיות

אילון מאסק בדרך לטריליון דולר: השנה שקבעה רף חדש בצבירת הון

זינוק חד בשווי SpaceX, התאוששות מניית טסלה והערכות שווי אגרסיביות לחברות הפרטיות מציבים את אילון מאסק בעמדת זינוק להפוך לטריליונר הראשון, ומרחיבים את השפעתו הכלכלית והטכנולוגית בקנה מידה חסר תקדים

אדיר בן עמי |

אילון מאסק מסיים את 2025 כאחד מפרקי צבירת ההון החריגים ביותר שנרשמו בעת המודרנית. לא מדובר בהערכה ערכית של פעולותיו, דעותיו או עסקיו, אלא בתוצאה חשבונאית של עליות שווי חדות במספר חברות שבהן הוא מחזיק, ציבוריות ופרטיות כאחד.לפי הערכות שונות בוול סטריט, הונו של מאסק חצה בשלהי השנה את רף ה־600 מיליארד דולר, ובתרחישים אופטימיים אף מתקרב ל־750 מיליארד דולר. הפער בין ההערכות נובע בעיקר משאלת השווי של החברות הפרטיות שבשליטתו, ובראשן SpaceX ו־xAI.


גורם מרכזי בתמונה הוא חבילת האופציות שטסלה העניקה למאסק ב־2018. החבילה נפסלה פעמיים ב־2024 על ידי שופטת בדלאוור, אך בהמשך בוטלה הפסילה על ידי בית המשפט העליון של המדינה. עצם הכללת האופציות משנה משמעותית את תמונת ההון השנתית שלו. עם זאת, גם ללא האופציות, מאסק הוסיף בשנה החולפת הון בהיקף שמוערך בכ־250 מיליארד דולר. מדובר בסכום שמקביל כמעט לשוויו הכולל של האדם השני בעושרו בעולם, מייסד גוגל לארי פייג’.


המיקוד עובר לחלל

מניית טסלה עלתה בכ־20% מתחילת השנה, והוסיפה למאסק עשרות מיליארדי דולרים. עם זאת, תרומת טסלה לעלייה הכוללת בהונו הייתה משנית יחסית. הסיבה העיקרית לעלייה בשווי הייתה דווקא SpaceX. חברת החלל הפרטית, שבה מחזיק מאסק כ־40%, רשמה קפיצה חדה בשוויה המוערך, מכ־350 מיליארד דולר לכ־800 מיליארד דולר בתוך זמן קצר. העלייה מיוחסת בין היתר לצמיחה של שירות האינטרנט הלווייני Starlink ולציפיות עתידיות לפעילות בתחום מרכזי הנתונים מבוססי חלל.


בתחילת 2025 התמונה נראתה שונה. יחסיו של מאסק עם הנשיא דונלד טראמפ התערערו, מכירות טסלה נחלשו, והשוק האמריקאי נכנס לתקופה של תנודתיות חריפה בעקבות מדיניות המכסים החדשה. באפריל הוערך הונו של מאסק בכ־300 מיליארד דולר בלבד, ללא האופציות שבמחלוקת. המצב התהפך בהמשך השנה. השווקים התאוששו, טסלה התייצבה, ושווי SpaceX המשיך לטפס. במקביל, אישרו בעלי המניות של טסלה בנובמבר חבילת תגמול חדשה למאסק, הכוללת כ־425 מיליון מניות נוספות.


עם זאת, מניות אלה טרם הוענקו בפועל. מימושן מותנה בהגעה לשווי שוק של כ־8.5 טריליון דולר לטסלה, יעד שאפתני במיוחד, אשר אם יושג יוסיף למאסק הון בהיקף של כטריליון דולר.