בהמשך למגמת ההתחזקות שמאפיינת את הדולר בימים האחרונים ממשיך הדולר להתחזק במסחר הרציף שלאחר קביעת השער היציג שנקבע היום על 3.11 שקל לדולר.
מלבד חוסר הוודאות והחשש מירידות בשוק שגרם לא פעם בעבר ל"ריצה אל הדולר" בשוק הישראלי במה שנחשב כחוף מבטחים, נראה שהפעם ישנה סיבה נוספת להתחזקות הדולר והיא נעוצה במדיניות המונטרית מעבר לים. הציפיות לאינפלציה בארצות הברית עולות בחדות וגוררות תחזיות לגבי הידוק אגרסיבי יותר של המדיניות המוניטרית, כאשר היום כבר נשמעו תחזיות על ארבעה העלאות ריבית לעומת שלושה שנחזו עד כה.
הציפיות כעת הן לאינפלציה של 7% כשמדד הליבה יעלה ב-5.4% הנתון הגבוה מזה שנים. ככל שהנתונים ממשיכים להצטבר בכיוון של אינפלציה קבועה וגבוהה מהציפיות מתחזקת ההערכות על הידוק מוניטרי שיביא בהמשך גם להעלאת ריבית.
בסקירה שפרסמו כלכלני חדר העסקאות של דיסקונט הם מפנים זרקור לנקודה נוספת שעולה מפרוטוקול הפד לנובמבר שפורסם ביום חמישי האחרון. רבים מחברי הפד מצפים גם להתחלת הפחתת המאזן מיד לאחר הורדת הריבית הראשונה שצפויה להיות במרץ. כלומר לא רק שהפד יפסיק לרכוש אגרות חוב ולהזרים נזילות לשוק הוא עוד יצמצם את הנזילות. חברי הפד צופים שצמצום המאזן יעשה בקצב מהיר יותר מאשר בעבר. כלומר מדיניות הכסף הזול שתמרצה את השווקים כלפי מעלה במהלך 2020 ו-2021 לא רק שצפויה להיפסק אלא עתידה להתהפך.
כל זה כמובן משפיע על ערך הדולר בכל העולם שמגיב בעליות ביחס למטבעות העיקריים. ביחס לשקל יש להוסיף את העובדה שהעלאות הריבית בישראל נראות עוד רחוקות מאד, כאשר בנק ישראל ככל הנראה ישמח לראות את הדולר מתחזק אל מול השקל ומחזיר קצת מההפסדים העצומים שהסבו לו מדיניות קניית הדולרים בה נקט לאורך השנים האחרונות. בנוסף המדדים האחרונים בישראל הצביעו על אינפלציה נמוכה מהצפוי, מה שנותן מרווח נשימה נוסף לבנק ישראל ביצירת מתווה עתידי להעלאות ריבית. כל זה ייצור פער ריביות מוקדם יותר ומשמעותי יותר מול הדולר ואמור למתן או אף להתגבר על מאזן התשלומים החזק של ישראל ואולי לגרום להיפוך מגמה יותר קבוע.
