קרוב ללפני שנה, מניית חברת התקשורת הלוויינית גילת 0%  , שהמחזיקה הגדולה בה היא קרן פימי של ישי דוידי (19.7%), פתחה מבערים ונהנתה מחודש בו זינקה כמעט פי שלושה לשווי של 1.2 מיליארד דולר. באותה תקופה, מנהלת ההשקעות קאת'י ווד זכתה לכותרות על הכאת השוק והתשואות שסיפקה למשקיעי קרנות הסל של החברה של ARK – לאחת מהן צירפה את מניית גילת. משם הנפילה הייתה חדה וכואבת: מחצית העלייה נמחקה תוך חודש וחצי. ועדיין, בסיכום שנתי המניה עלתה בכ-28%, כשבכך סיפקה תשואת חסר לעומת ת"א 90 בו היא נכללת, שעלה ב-36% אך מנגד זו תשואה גבוהה מעט מזו של הנאסד"ק, שעלה ב-26%. ביום שני דיווח של החברה על לקוחה גדולה, בלא שצוינו סכומים, הקפיץ אותה ב-21% בוול סטריט. לאן הולכת החברה מכאן, איפה תגדיל את נתח השוק ואיפה תצמצם אותו ומתי הדיווחים האופטימיים למשקיעים יחלחלו לדוחות הרבעוניים? המנכ"ל עדי צפדיה משיב בראיון לביזפורטל.

גילת מייצרת ציוד תקשורת לתעבורת אינטרנט בפס רחב באמצעות תשתית לוויין. בפועל זה אומר להתחבר באופן קווי למקומות בהם יש תשתית אינטרנט, כדי לאפשר קישוריות באופן אלחוטי לאיפה שאין תשתית כזו – ולא דרך תשתית סלולר (שבסוף גם היא מחוברת לרשת קווית). לחלופין הדבר משמש גם ללקוחות שבהחלט יש להם חיבור רגיל לאינטרנט, אך זקוקים – או מחויבים – באפשרות גיבוי.

היום ב-19:00 שיעור בקורס ללימודי שוק ההון - כל מה שצריך לדעת על השקעות סולידות, מרצה: אבישי עובדיה. לכניסה לחצו כאן

איפה בתוך הסקטור הרחב הזה גילת מוצאת את עצמה? בעיקר בתחום הציוד. החברה לא מייצרת בעצמה לוויינים – את זה עושות חברות כמו בואינג, איירבאס או תע״א. מי שמשתמש בשירותים של היצרניות הן המפעילות, חברות דוגמת SES, יוטלסאט, ויאסאט, אינטלסט,Hughes Network , חלל הישראלית ועוד – לא גילת. אלה, כדי לספק את הקישוריות זקוקות לציוד תקשורת שהן מוכרות ללקוחות שלהן – וכאן גילת נכנסת לתמונה עם חומרה כמו מודמים, מקלטים ומשדרים, וכן תכנה אופציונאלית לניהולם. המתחרות במקטע זה: קומטק ו-ST Engineering מסינגפור. HNS ו-ויאסאט שהזכרנו הן אמנם מפעילות אך גם מייצרות ציוד, כלומר סינרגיה בתוך הבית, בעוד לגילת אין שאיפות להפוך בעצמה למפעילה.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חוליה נוספת בשרשרת הערך היא הספקים (ISP) – כמו בזק בינלאומי, הוטנט, אינטרנט זהב וכו', רק של תשתית הלווין. גם ענקיות הסלולר טי מובייל וספרינג שהתמזגו פועלות במקטע זה. הן לקוחות של חברות התשתית, שהן המפעילות כאמור, ולא של יצרניות הציוד עמן נמנית גילת. עם זאת, בלוויינים חדשים מסוג VHTS – שמקיפים את כדור הארץ בנקודה גבוהה מאד (Very High-throughput Satellite) המפעילות מתקשרות מול חברת ציוד תקשורת אחת, ומכורך טכני הספקיות חייבות להשתמש בציוד שלה ("דה ווינר טייקס איט אול", צפדיה קורא לזה) – אלה הלקוחות הכי משתלמים שבגילת ירצו לסגור מולם חוזים. לחלק מהלקוחות גילת מוכרת ציוד וגם מפעילה אותו עבורה, כלומר גובה תשלום נוסף, בחלק אחר מסתדרים כבר לבד (סופטבנק למשל, שגם היא לקוחה).

ממה שצפדיה מספר ותקראו עוד רגע, עולה שההזדמנות הגדולה קשורה בהתפתחות הטכנולוגית של התחום, עוד לפני היישומים בו הוא משמש. בגדול: טכנולוגיה חדשה, מורכבת יותר, נכנסת יותר ויותר לשימוש בשנים הקרובות, והיא מצריכה ציוד מתאים, שבגילת מייצרים, והוא רלוונטי לכל היישומים השונים. ככל שהחברה תסגור עסקאות כמה שיותר "קרוב" לתשתית מהטכנולוגיה החדשה, ולבעלי הלוויינים שיתמכו בה (ספייס אקס של אלון מאסק ואמזון ברשימה), כך הפוטנציאל יהיה גדול יותר, זאת לעומת התקשרות מול לקוחות קצה (מפעילות סלולר, צבאות וכו').

אז לפני הקפיצה הטכנולוגית הזאת, מה בעצם עושים עם תקשורת לוויינית? את גילת מעניינים בהקשר הזה כמה סגמנטים. הראשון הוא מה שמכונה Cellular Backhaul, אלה הן ההתקשרויות של גילת מול מפעילות סלולריות. העסקה עליה דיווחה שלשום הייתה מול אחת כזו, ממפעילות הסלולר הגדולות בעולם הפועלות באסיה, לשון הדיווח (את רוב החברות גילת לא חושפת בדיווחיה). בסופו של דבר כל תא סלולרי צריך להתחבר לאינטרנט, ואיפה שכפי שהוסבר אין תשתית קווית – ניתן לעשות זאת על גבי תשתית לוויין.

• הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
• למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

"זה שוק יחסית לא גדול היום של בערך 100 מיליון דולר מכירות ציוד", אומר המנכ"ל. "בגילת יש לנו נתח של 40%. השוק כולו אמור לגדול ל-300 מיליון דולר תוך 5 שנים ולחצי מיליארד עד סוף העשור. רוב השוק היום הוא העברת חיבוריות מהדור השני, השלישי והרביעי, על גבי הלוויין. בדור הרביעי לנו יש נתח של 80% כבר. בעתיד רוב השוק יהיה רק בדור הרביעי, וחלק ממנו כבר בדור החמישי. בדור החמישי עצמו ההכנסות המשמעותיות יתחילו, אצל כל השחקנים, רק עוד 3-4 שנים. בעוד 10 שנים מצפים שהשוק יתחלק כך ש-60-70% יהיו בדור הרביעי והיתר בזה החמישי. ההערכה שלי היא שלא נמשיך להחזיק בנתח שוק כמו זה כיום, אך עדיין נומינלית נצמח משמעותית. אם היום אנחנו 35-40% משוק של מאה מיליון דולר, גם אם נניח שיהיה לנו נתח של 20% משוק של חצי מיליארד דולר בסוף העשור זה יהיה טוב מאד.

"דבר נוסף שקשור לכך הוא פתרונות לאסונות – למשל רעידות אדמה, סופות, צונאמי, שריפות וכו' שהורסות את תשתית האינטרנט, למשל קורעות את הסיב האופטי. ביפן גילת שולטת ב-Cellular Backhaul ואנחנו עובדים עם סופטבנק, רקוטן ועוד. קונים מאתנו 'סלולר על גלגלים' – אם יש אסון מרימים את הרכבים עם הציוד שלנו ומספקים קישוריות באזורי האסון. בפורטו ריקו כשהייתה רעישת אדמה תוך 24 שעות הרמנו עשרות אתרים שהתחברו לרשת".

עוד סגמנט, שולי יחסית הוא השירותים לתחום הטלקום – כלומר, ללקוח מתחום ה-Cellular Backhaul שמוכרים לו ציוד, מספקים לו גם שירותים כאמור. אצל גילת מדובר בטי מובייל, גלוב ועוד כמה חברות שקונות ממנה שירותים כאלה. "התחום הולך לצמוח משמעותית, אבל לא אצלנו, כי במקטע הזה אנחנו בעצם מתחרים באינרטסט ו-SES שיש להן פעילות כזו משלהן, והן לקוחות של הציוד שלנו. הם לא אוהבים את זה, ובמשוואת הרווח והפסד נעדיף למכור להם ציוד ולא להרגיז אותם עם אספקת שירותים לאחרים. מה שכן, יש לנו הסכמים איתן לפיהם נלך יחד לעסקאות, ואיפה שנכון לנו להיות בפרונט למכור שירות, נעשה את זה, ובמקביל הם יקנו יותר ציוד מאיתנו".

לאחר מכן ישנו שוק האנטרפרייז, ופה הכוונה בעיקר לגיבוי כמו שהזכרנו מקודם – בנקים שצריכים הגנה ממקרה של רעידת אדמה שתפגע בחיבור לאינטרנט, תחנות לוטו שבעולם חלקן גם כן מחויבות להיות מחוברות בלוויין, ואפילו קמעונאיות שרוצות לספק ללקוחות שלהן אינטרנט, גם אם בבית שלהם בסמוך אין תשתית כזו (דמיינו קפה אינטרנט מראשית המילניום, רק למי שאין לו ברירה).

"בתחום האנטרפרייז יש תתי סגמנטים. תת הסגמנט המסורתי יותר אמור לצמוח 3-4% בשנה. אלא שמכבר לכך ישנה המגמה של תמיכה ממשלתית כדי לגשר על פערי הקישוריות בין אזורים – סבסוד לשם חיבור אזורים כפריים לאינטרנט, בתי ספר למשל באזורים נידחים. אלה פרויקטים בעשרות ומאות מיליוני דולרים. תת הסגמנט הזה כבר יצמח יותר משמעותית, ושוק האנטרפרייז כולו ב-10% כל שנה. אני מעריך שבגילת נצמח עם השוק בסך הכל, יהיו שנים שיותר וכאלה שפחות".

לאחר מכן, ישנו שוק שולי למדי עבור גילת, והוא הקונסיומר, צרכנים פרטיים. לדוגמה, זה יכול להיות גם אמריקאיים באזורים שלא מחוברים לאינטרנט. "אנחנו כמעט ולא משחקים בתחום הזה, שמגלגל רק כמה מיליוני דולרים בשנה, בעיקר באירופה וברוסיה. הוא נשלט באופן מוחלט על ידי שתי חברות Hughes Network וויאסאט, שהן גם מפעילות לויין וגם יצרניות ציוד ובכך מצליחות להוזיל דרמטית את המחירים. צריך כאן פתרון שיהיה לו יקר לצרכן, ובשביל זה יש לנו מערכת ניהול שעושה זאת מצוין, ומסוף תקשורת (VSAT), שאולי יקר מאלה של ויאסאט, שמייצרים הרבה יותר מאיתנו, אבל עדיין המחיר שלו אטרקטיבי. אני מצפה שהשוק הזה ישאר ברמה של כמה מיליונים בשנה".

מה שכן מהווה מנוע צמיחה מהותי יותר הוא האינטרנט המהיר בטיסות (Aero / IFC). "אנחנו עובדים עם כמה שחקנים", צפדיה אומר, "יש תת סגמנט של מודמים ונטוורק ותת סגמנט של אמפליפיירים, בראשון יש לנו נתח שוק של 20% ובשני של 35%. כמות השחקנים לא גדולה, כך שאתה מאד תלוי בספק שמולו אתה עובד ובצמיחה שלו. ההערכה שלי שנצמח עם השוק – ושהקפיצה תבוא בשנתיים הקרובות. בין 2021-2023 נקפוץ ב-60-70% בשוק הזה, כי 2020 כידוע הייתה קשה לשוק הטיסות האזרחיות, ולאחר מכן ב-10% בכל שנה. באופן מצרפי, זה אומר צמיח של 25% לערך בשנים הקרובות. היה ונזכה בעוד לקוח, בשבילנו זה יהיה משמעותי ולא טריוויאלי בכלל. אנחנו במשאים ומתנים עם כמה לקוחות, ויש סיכוי שנצליח להוסיף עוד שחקן ברבעון-שניים הקרובים".

ועוד תחום בתולי יחסית אצל גילת: כיסוי לווייני בלב ים – עבור ספינות נופש, תחום הדייג, ויאכטות. "גילת עוד לא מוכרת שם, ובינתיים עשינו רק עסקה אחת עם SES ב-7-8 מיליון דולר. יש הרבה יותר יאכטות מאשר ספינות קרוזים. יש 350 ספינות ותוך 10 שנים המספר יגיע ל-2,000. באוניות סוחר יש פוטנציאל שוק כיום מול 16 אלף כאלה והמספר יגיע ל-43 אלף. ביאכטות אנחנו מדברים על 2,500 כיום וצפי ל-12 אלף עוד 10 שנים. מספר סירות הדייג יעלה מ-3,000 כיום ל-10,000. דייגים יוצאים לים ורוצים להיות בקשר, מה גם שיש מקומות שבהם הם מעלים תמונה של דג שהם תפסו ברשת ויש בורסה שהם יכולים לקבל עליו מחיר בו ברגע. ההנחה שלי היא שנכבוש נתח של 15-20% מהשוק הימי תוך 5 שנים.

"עצם העסקה עם SES פתח הזדמנות עצומה עם אחרים. גוגו, שהוא הספק (ISP) הכי גדול בעולם שנקנה על אינטלסאט, הביא אותנו למגעים מול אינטלסאט עצמה. אנחנו מנהלים משא ומתן לספק ציוד ללויינים החדשים שלהם, וכאן זה פוטנציאל של כמה עשרות אם לא מעל מאה מיליון דולר ב-4-5 שנים הקרובות לגילת. אם כך יהיה יפתח בפנינו שוק מאד גדול, ואנחנו ממוצבים מאד טוב לזכות שם. אנחנו במשא ומתן מתקדם. לגוגו מעל 30 לוויינים שעובדים עם ציוד שלנו, דה פקטו הפכנו לספק הגדול ביותר של אינטלסאט בקרקע, אז טריוויאלי עבורם שנגדל. הם מדברים איתנו על פתרונות חדשים, ובשבילי זו אינדיקציה לכך שהם רואים בנו שחקן לטווח ארוך - אחרת היו אומרים לנו רק להגדיל את הרשת הקיימת שלנו".

תחום נוסף בשוליים הוא קישוריות של אמצעי תחבורה יבשתיים – רכבות בעיקר, שנוסעות גם כן באזורים נעדרי כיסוי סלולרי. מקום בו גילת כן מזהה פוטנציאל נוסף הוא השוק הבטחוני, עליו די וויתרה בעבר. עכשיו היא מתחרטת. "ב-2015 הפסקנו להשקיע שם, זו הייתה שנה מאתגרת עבורנו בסגמנט ודי פירקנו את החטיבה. המשכנו למכור איפה שהיו עסקאות הזדמנותיות ואנחנו עובדים עם צבאות שלא אוהבים להזכיר את שמם – נאמר שיש מדינה מערבית במזרח התיכון שאנחנו עובדים איתה. גם עם צבא ארצות הברית אנחנו עובדים – אבל לא מספיק, יש מולם עוד הרבה פוטנציאל. היו לנו כמה הצלחות השנה עם צבא גדול באסיה ובאמריקה הלטינית. הסכמי אברהם פתחו פוטנציאל מאד גדול.

"תחום ההגנה כמעט ולא צומח – רק באחוז-שניים בשנה. זה שוק של מיליארד דולר כיום ואנחנו מצפים לקחת בו נתח משמעותי. עכשיו אנחנו חוזרים להשקיע והקמנו צוות מכירות יעודי, יש פורטפוליו מוצרים ואנחנו מתמודדים על פרויקטים גדולים, שכל אחד כזה משנה את התמונה לגמרי עבורנו. יש פה פוטנציאל להכפיל ויותר את המכירות שלנו לשוק הזה תוך שלוש-ארבע שנים".

בסגמנט הזה אתם תלויים באגף הפיקוח על היצוא הבטחוני – וגם בעניינים גיאופוליטיים. אולי הסכמי אברהם בתחילתם עזרו לכם, אבל עכשיו האמירתים מתקרבים לאיראן. בנוסף ראינו את מה שעושים גופי בטחון זרים עם מוצרי סייבר התקפי שהפיקוח על היצוא הבטחוני אישר.

"ההגבלות כאן הן בעיקר לבקש אישור מהפיקוח שאנחנו עובדים צמוד מולו. עד היום לא היה מוצר שרצינו למכור ולא הצלחנו. עכשיו אלביט מכרו לאמירויות ואני לא רואה בזה בעיה. לא יהיו עלינו הגבלות קשות כמו אלה על הסייבר ההתקפי ולמען הסר ספק עובדים בהתאם לחוק עם אישורים. אנחנו גם לא מוכרים להרבה צבאות, ולא מכרנו לצבאות באזורי עימות".

מפעילות הסלולר טי-מובייל וספרינט מוזגו, הקונסולידציה הזאת נעשית גם פה בארץ. בשבילכם זה אומר פחות לקוחות.

"נכון אבל בסך הכל יש הרבה מפעילות סלולר בעולם אז זו לא דרמה. בסוף הן תצטרכנה פחות ציוד אבל כזה שיהיה איכותי יותר. כלומר, אולי הן יאחדו את הרשתות שלהן לאחת, אך היא תאלץ להיות גדולה יותר – למשל במקום מיליון לקוחות שני מיליון, ובשביל זה צריך מודם חזק יותר. יש גם 'שיפט' בהכנסות, ממכירה של חומרה בלבד למכירה בצדה גם של תכנה לשדרוג הביצועים.

"אני מעריך שבשנים הקרובות נציג גידול בשולי הרווח בגלל זה. הגרסה החדשה של המוצרים שלנו שתצא לקראת סוף 2023 בנויה באופן מובהק של מכירת תכנה וחמרה, אז פרופיל שולי הרווח ישתנה. עדיין זה לא יהיה במודל של SAAS (Software as a Service – תכנה כשירות) בשל העדפות הלקוחות בתחום".

היו שציפו לראות יכולות קליטה לוויינית בדור החדש של האייפון, אחרי סקירה של אנליסט בנושא, בסוף זה לא קרה. איך דבר כזה ישפיע עליכם?

"זה סוג של איום עלינו – אבל מאד בתיאוריה. בגדול זה אומר שלא יצטרכו ציוד שלנו אבל אני חושב שזה טכנולוגית מאד מאתגר. זה רחוק להערכתי עשר שנים מהיום. זה יהיה רלוונטי איפה שאין רשת קרקעית היום, ובמדינות שההכנסות ממנויי סלולר נמוכות מאד. אתה יודע, בתיאוריה, תמיד יכול לבוא מישהו עם טכנולוגיה משבשת, כמו שקרה למשל בשוק הרכב".

בלב ים ובטיסות תמיד יהיה אתגר, אבל בקרקע, בסוף האידאל הוא שגם מדינות מתפתחות ואזורים נעדרי נגישות יחוברו לאינטרנט בצורה רגילה – ולא להשאיר אותם תלויים בלווין. זה לא איום נוסף?

"להיפך, יש פה פוטנציאל בשבילנו. המחירים יורדים דרמטית ככל שמספר הלוויינים עולה והסיכוי שתהיה רשת סלולרית באזורים כפריים היא הרבה יותר מהירה כשיש אינטרנט לווייני מאשר סיב אופטי".

מתי בעצם אפשר להכיר במכירות? הרי יש הבדל בין עסקאות ציוד לשירותים וכו'.

"במודמים וציוד רשת מכירים באספקתם, כלומר תוך רבעון, לעתים אחרי ההתקנה – ואז יכול להיות דיליי של חצי שנה או תשעה חודשים והמשקיעים יראו לפתע רבעון עם הרבה הכנסות ורווח. לכן אותנו צריך לבחון בראייה שנתית. יש לנו פריסה לוקאלית, אז לשלוח לא הייתה בעיה והצלחנו להתקין. מה שקורה בשוק חומרי הגלם מייקר את העלויות אבל אנחנו מתמודדים יפה והצטיידנו מראש שנה קדימה אז אנחנו די מוגנים.

"לגבי מכירת שירותים, למשל בעסקה לשלוש שנים מכירים שליש בכל שנה. עם זאת, לחברת לווייני LEO שלא חשפנו לקח לנו שנתיים לפתח את השירותים - גם ל-M-Power, שהוא הדר הבא בלווייני ה-MEO של SES, שהיא היחידה שיש לה קונסטלציית לויינים כאלה בינתיים. בהתחלה הכרנו בהכנסות מפיתוח, אבל המסה הקריטית ב- M-Powerתגיע השנה".

ישן מפני חדש תוציא

ועם המונחים האחרונים שהזכיר צפדיה מביא אותנו לבשורה הטכנולוגית שבפתח. כיום, רוב השירותים של גילת ניתנים ללוויינים גאוסטציונריים, אלה חגים סביב כדור הארץ בגובה של כ-36 אלף ק"מ. בשנים הבאות יחליפו אותם לווייני NGSO – ראשי תיבות של Non-Geostationary Satellite , וכאן החלוקה היא לשניים, תלויה בגובהם: MEO לגובה בינוני (Medium Earth Orbit) ו-LEO לגובה נמוך (מלשון LOW).

בשונה מלוויינים גאוסטציונריים שאת התשדורת מהם אפשר לקלוט עם אנטנה סטטית, את שני האחרים צריך לקלוט עם אנטנה שזזה (הלווינים עצמם "נפגשים" לכאורה כשהם זזים – על הקרקע צריך להחליף את הקליטה מאחד לשני, לפני שהראשון יוצא מטווח הקליטה), או שתי אנטנות נפרדות. ופה ההזדמנות למכירת ציוד נוסף, ככל שהדור החדש יחליף את הדור הישן.

אם כן, קונסטלציית לוויינים מסוג MEO יש רק אחת בעולם כיום שכבר בחלל, והיא של SES מולה עובדת גילת על הדור הבא M-Power, יותר נכון מול 03b שנקנו על ידה. ספקית נוספת לדור החדש היא ST Engineering – ההתקשרות מול שתיהן באותם סכומים פחות או יותר. בפרסומים מסוימים שלא מטעם החברה נקבו ב-30 מיליון דולר.

ההסכם הזה פתח לנו דלת לכל הלווינים של SES, וזו הזדמנות של עשרות מיליוני דולרים בשנה לאורך הרבה מאד זמן. את חלק מההזמנה סיפקנו כבר ברבעון הקודם וכאמור העיקר יגיע החל מהרבעון הנוכחי. לחוזה הזה יהיו הרחבות ב-2023-2024 בדמות מכירת מודמים. בחרו בנו הודות לטכנולוגיה וברור לנו שאם נגיע בזמן עם הציוד, עיקר הגידול יהיה מולנו, ולא מול המתחרה. SES מכוונים גם לסגמנט ה-Cellular Backhaul ולנו יש מודמים מיוחד שאנחנו מוכרים להם, אז זה מחזק את השליטה שלנו שם".

לגבי אותם לוויני LEO, צפדיה מסביר שכיום ישנן שתי קונסטלציות באוויר – של ספייס אקס של מייסד טבעלי טסלה אלון מאסק (חברה שלפי ההערכות שווה בשוק הפרטי מאה מיליארד דולר) והשניה של וואן ווב, חברה שפשטה את הרגל ונרכשה על ידי סוכנות החלל הבריטית ומאז נכנסו אליה משקיעים נוספים. ספייס אקס מכוונת להערכת צפדיה להתחרות בשוק הצרכני בארצות הברית בויאסט ו- Hughes Network.

בגילת פרסמו כי התקשרו מול חברה עם קונסטלציית לוויני LEO, והיות וידוע שספייס אקס לא עובדת מול אף אחד ומעדיפה לפתח הכל בבית לשם הורטיקליות – סביר ביותר שהלקוחה של גילת היא וואן ווב גם בסגמנט הזה. ההתקשרות האמורה של גילת הייתה בהזמנה בהיקף 50 מיליון דולר, חלקה סופקה אשתקד והיתר בשנתיים הקרובות. שחקניות נוספות בתחום ה-LEO שרוצות לשגר קונסטלציות משלהן בעתיד הן טלסאט הקנדים ואמזון ("רוצה להראות למאסק למי יש יותר גדול", אומר צפדיה – גם עם בלו אוריג'ין שלה).