אושרה הצעת חוק שנועדה למנוע הלבנת הון באמצעות רשויות הגביה

הצעת החוק תאפשר לפקידי רשויות הגביה לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על מקרים חשודים; עבריינים ניצלו את המערכות להלבנת כספים באמצעות חובות פיקטיביים
גיא טל |

שיתוף פעולה בין הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ורשות האכיפה והגבייה מביא להצעת חוק שתסגור פרצה שאיפשרה מעשי נוכלות באמצעות רשות האכיפה והגבייה. 

במסגרת הצעת החוק שהעלה סגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער, ואושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה יתאפשר למערכת ההוצאה לפועל ולמרכז לגביית קנסות להעביר מידע לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במקרים בהם מתעורר חשש לניצולן לרעה של מערכות אלו להלבנת הון או מימון טרור באמצעותם לאור מקרים שקרו בעבר. 

כיום חובת הסודיות לא מאפשרת לפקידי גופים אלו להעביר מידע לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, גם במקרים בהם הם זיהו חשש משמעותי לניצולם לרעה לפעילות בלתי חוקית במסווה של תשלום חוב פיקטיבי. 

כדי להגן באופן מירבי על פרטיותם של אזרחי ישראל תיקון החוק לא יחול על כל גוף ציבורי המקבל תשלומים אלא רק על המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות וכן מערכת ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה, ורק במקרים בהם זוהה חשש לניצול למטרות הלבנת הון או מימון טרור. 

משרד המשפטים סיפק דוגמה לאופן בו יכולים עבריינים להשתמש ברשויות הגביה לצורך הלבנת הון. בשלב ראשון העבריינים יוצרים חוב פיקטיבי באמצעות הסכם או חשבונית פיקטיבית וכדו'. הצדדים מביימים הפרת הסכם ופונים לאמצעים משפטיים לעזרה בפרעון החוב. בעקבות כך יוצא צו משפטי המחייב את הצד השני לשלם שמשלם דרך רשות האכיפה והגביה והכספים מועברים לצד השני ככסף שהולבן וחוקי לשימוש. 

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היא יחידת מודיעין פיננסי שתפקידה לאתר נתיבי כספים שמשמשים עבריינים להלבנת הון ולמימון ארגוני טרור. לשם כך, גורמים רבים בסקטור הפרטי והציבורי מעבירים לרשות מידע על פעולות פיננסיות בעלות מאפיינים חריגים ומעל לסף מסוים, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק.

ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור: "מטרת תיקון החוק הינה לחסום נתיב הלבנת כספים בחסות המדינה, וזאת לאחר שגילינו יחד עם רשות האכיפה והגבייה כי תחום זה מנוצל לרעה ע"י עבריינים במסווה של גביית חובות לגיטימיים. הצעת החוק תאפשר לנו ולרשות האכיפה והגביה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק, תוך הקפדה מרבית על עקרונות הגנת הפרטיות". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל